גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו"ד וינרוט בנאום הסיכום במשפט הירשזון: "ככל שהנאשם מפורסם יותר, הצורך לסיפוק מתחזק"

(עדכון) - בשלב הסיכומים בתיק טען וינרוט, סניגורו של שר האוצר לשעבר, כי הירשזון נתן תמורה מלאה לתשלומים החודשיים שקיבל כמעין משכורת מהע"ל - ולכן אינו יכול להיחשב כגנב ; השופטת בתגובה: "אתה מתפלפל"

בעוד כחודש תינתן הכרעת הדין במשפטו של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון. כך הודיעה היום (ה') השופטת ברכה אופיר-תום, בתום שלב הסיכומים שנעל את המשפט.

כזכור, הירשזון נאשם בגניבת 2-2.5 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל). טענתו המרכזית היא שמדובר בכספים שקיבל על חשבון הסדר עתידי של תנאי פרישתו, והם נלקחו במזומן כדי שלא יחשבו שהוא מקבל משכורת נוספת בניגוד לחוק. מאחר שהכספים הגיעו לו - כך תזת ההגנה - הירשזון אינו יכול להיחשב כמי שגונב מעצמו.

אלא שחילופי הדברים היום בין השופטת לסניגור, עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, עשויים להעיד אולי על השורה התחתונה הצפויה בהכרעת הדין. וינרוט טען, כי "משעה שהירשזון עבד בהע"ל ונתן תמורה מלאה לתשלומים החודשיים שקיבל כמעין משכורת, האינטרס המוגן בעבירת הגניבה (הגנה על הרכוש) לא נפגע".

חריגה מסמכות

אולי הכספים נלקחו תוך חריגה מסמכות, הודה וינרוט, אבל אם אין אינטרס כלכלי שנפגע, לא מדובר בגניבה. "אתה מתפלפל", השיבה לו השופטת, "הדברים יותר מורכבים... מר וינרוט, אם אתה חייב לי כסף ולא מחזיר, ואני מוצאת את ארנקך במשרדך ולוקחת ממנו כסף, זו לא גניבה?", היא תהתה. "גברתי, זו לא גניבה", השיב וינרוט, והדגיש כי הירשזון אינו מואשם בהפרת אמונים או בעבירה על חוק חסינות חברי הכנסת (הסתרת קבלת הכספים).

לדבריו, גם התביעה שינתה את עמדתה, ובסיכומיה טענה כי הכספים ניתנו במזומן בהיותם תגמול נוסף שיש להסתירו מוועדת האתיקה של הכנסת (בשל הפרת חוק החסינות) - ולא בשל היותם כספי גניבה שיש להסתירם מהמשטרה.

"הנסיבות קובעות"

התובע, עו"ד אלי שורץ-שואף, אמר קודם לכן כי מדובר אולי בתיק גדול, אבל לא מסובך. "בסופו של דבר, הנאשם קיבל כספים במזומן מבלי שניתן לכך היתר". השופטת הקשתה: אם מבחינה מהותית הכספים הגיעו לו, האם מדובר בגניבה? במירמה והפרת אמונים?".

התובע השיב כי הנסיבות הן שקובעות, וכי אדם הסבור שקופח ונוטל כספים שלדעתו מגיעים לו - נחשב לגנב. הוא התייחס גם ליתר האישומים של מימון ארוחות השחיתות, כספי התרופות וכו', ואמר כי "הירשזון נטל כספים של עובדים בהע"ל, זה הכסף שלהם".

"ככל שהנאשם מפורסם יותר, הצורך לסיפוק מתחזק"

להלן עיקרי נאום הסיכום של עו"ד יעקב וינרוט, פרקליטו של אברהם הירשזון:

"לאחר שיקול ועיון, החליטה ההגנה להתמקד בגופו של עניין, ולא לטעון להגנה מן הצדק. ההגנה תטען כי עיון מושכל ומדוקדק בעובדות שהוצגו בפני בית משפט נכבד זה, בהתגברו על מכלול ההטיות הפועלות נגד הירשזון, מביא לזיכויו מן האישומים המפורטים בכתב האישום.

ההגנה ויתרה על טענת ההגנה מן הצדק, על אף הסיקור התקשורתי המסיבי, השופטני, החורץ והנחרץ, ששטף בשטף יומיומי את התודעה הציבורית, באופן שלא הותיר מקום לצלו של ספק כלשהו בדבר חפותו של הירשזון. ואולם, אנו נבקש מביהמ"ש לשקול את משקלו של הסיקור הזה ולהסיק ממנו את המתחייב בבחינת המקרה שבפנינו.

מעשה דקלרטיבי

במקרה דנא עברו הדברים את סף הסיקור המגמתי, ואפילו את סף חריצת הדין. אשמתו של הירשזון לא רק שהפכה להיות נתון קבוע, אלא אף נתון פשוט מאין כמותו, מובן מאליו, משל כל שנדרש בית-המשפט לעשות איננו אלא מעשה דקלרטיבי. לשון אחר, הירשזון נשלף כבר מזמן ממעמדו כמקרה פרטי, תוך שהוא מועלה לרמה של מושג וסמל.

כבר בתחילת המשפט הפנינו את תשומת לבו של בית המשפט לשני פרסומים יוצאי דופן בכלי התקשורת. הראשון היה פרסום בכותרת הראשית של עיתון יום השישי, שבו ננקב מספר שנות המאסר אשר הפרקליטות תבקש להשית על הירשזון; וציטוט אחר שבו הובע סיפוק מכך שהתיק נקבע בפני הרכב שופטים זה, הידוע - כך לשון הכתבה - בהיותו מרשיע, נמנע מזיכויים ומחמיר בדין.

על ההשלכות החמורות של סיקור שאינו מגיע לאפס קצהו של הסיקור במקרה שלנו, עמד בית-המשפט בכמה וכמה פסקי דין.

בשנת 2002 תוקן סעיף 71 לחוק בתי-המשפט, באופן שאיסור הסוב-יודיצה הפך להיות למעשה אות מתה. בדברי ההסבר להצעת החוק הנ"ל נאמר - בשלוש שורות בלבד - כי הטעם לתיקון נעוץ בכך שאכיפת הסעיף אינה מתבצעת זה שנים רבות.

כיצד ניתן להסביר את הדיסוננס הזה שבו בית-המשפט קובע דברים נחרצים על אודות הסכנה שבפרסומים ביחס להליכים משפטיים תלויים ועומדים, ואילו המחוקק פועל בכיוון ההפוך, ואין פוצה פה ומצפצף? הדבר טרם נבחן בספרות המשפטית, ואנו סבורים שהתשובה לדיסוננס הזה נשאבת מתוך התיאוריה של מישל פוקו בספרו Discipline and Punish.

הספר של פוקו נפתח בתיאור משפטו של אחד בשם דמיין בשנת 1757. דמיין הורשע בפלילים. דמיין זה הובא לכיכר המפורסמת, הידועה בשם Place de greve, כשהוא מוסע לשם בכרכרה עירום כביום היוולדו, מחזיק בנר שעווה דולק שמשקלו שני פאונד. שם, נסרק בשרו ונתלש מבית החזה שלו, מזרועותיו וממותניו במלקחיים שאורכם נקבע בפרוטוקול. למקום היתלש הבשר נשפכה תערובת של עופרת, שמן רותח, שעווה וזרחן. לאחר מכן, הוא נרתם לארבעה סוסים שדהרו לכיוונים שונים על מנת שגופו ייקרע ויתפרק. לרועו מזלו של דמיין הוא החזיק מעמד זמן רב, ובסופו של דבר נאלץ התליין לבתר אותו בעצמו כדי לקיים את גזר הדין. כל זה נעשה בפומבי בכיכר העיר הידועה של פריז.

פגיעה בנפש

פוקו מציב את השאלה מה הביא לכך שהעונש האכזרי נוסח דמיין הומר מאוחר בעונשי מאסר. לתשובה שהוא נותן יש רלוונטיות קריטית. התשובה של פוקו פותחת בשלילה. לא שיקול הומני היה השיקול המכריע בהמרת שיטות הענישה. מה שהביא להמרה הזו היה שינוי בתפישת היחס אל הגוף של היחיד, ושינוי בשיטות הפיקוח שמפעילים על הגוף הזה. לפני העידן של החברה התעשייתית, היה הגוף עיקרו של אדם, ועונשי הגוף שנעשו בפומבי היו מחזה שבו האלימות של הפשע הוקרנה על גופו של הקורבן והוטבעה בו. אנשים היו באים על סיפוקם בהתבוננות ישירה במחזה.

מאז ועד היום תפישת האדם איננה ממוקדת בגופו, כי אם באישיותו. במקום לפגוע בגוף פגיעה שמורידה במידה מסוימת את היעילות החברתית, פוגעים בנפש. במקום לשפוך מתכות לוהטות למקום בשר תלוש, אנו מטילים אות קין באישיותו של הנאשם. אנו מכניסים את הנאשם לתוך תהליך של הדרה, כשאנו ממקמים אותו במקום שיש בו קלון, ושבו הוא נצפה במשך כל הזמן על ידי האדמיניסטרטורים מטעם החברה.

אליבא דפוקו, הטבע האנושי ביסודו נותר כשהיה. הוא צריך כבעבר להפשיט ברבים את הנאשם, ולהציג אותו בעירומו כפי שהציגו את דמיין. הוא צריך לראות את העבריינות של הנאשם כשהיא חרותה עליו. אלא, שהאמצעים הפכו להיות מתוחכמים יותר.

במילים אחרות, ההמון שישב ב-Place de greve לא היה אנושי פחות מאיתנו. הצורך שלנו, כמו הצורך של יושבי הכיכר, אינו שונה מבחינת הסיפוקים הבסיסיים שלו, אלא שהסיפוק שלהם עבר כאמור תהליך של עידון וסובלימציה.

הציפייה במחזה ב-Place de greve היא צורך אנושי קמאי-אטביסיטי. היום הכיכר הידועה הועברה לכלי התקשורת. התקשורת היא העדשה הקולקטיבית שלנו, המאפשרת לנו לצפות בנעשה בכיכר בלי להימצא בה. על הבמה שעליה נעשה הצדק הפלילי חייבת התקשורת להיות שחקן פעיל.

מכאן הריטואל שאיש לא מחה נגדו מעולם, וכוונתנו לריטואל שבו הנאשם נכנס לאולם בית-המשפט, והצלמים עטים עליו כשהם מצלמים אותו באינספור צילומים שאינם פוסקים, וכך הדבר נמשך ונמשך עד שבית-המשפט מתיישב על כיסאו וגואל את הנאשם מייסוריו. התקשורת איננה איזה זד זדוני הנמצא "שם". היא נמצאת בתוכנו. היא משרתת אותנו, ומי שמנסה לתקוף אותה על בסיס ערכי, מבטא רגשי אשמה של מצפון מזויף.

לכלי התקשורת שנוכחותם אינה ניתנת לסילוק יש מגבלות. הם חייבים לספק צרכים באופן מיידי. הסיפור המורכב הוא מהם והלאה. הם אינם יכולים להיות עמוקים מעובי נייר העיתון, הם מוגבלים לכמה שורות בכתובים, ולדקה קצובה בשידור. כל זאת כאשר הצורך המסחרי יחד עם הצורך בריגושים אחרים מכתיב את מסגרתם.

הפועל היוצא הוא שכל דבר מתרדד בהכרח. הואיל וכך, הנאשם מצוי מטבע הדברים בנחיתות אימננטית. הוא חייב לבסס את עצמו על פרימת הסריג שנסרג על-ידי החברה המאורגנת. הוא מנסה להיחלץ באמצעות טיעונים רציונליים, העומדים בניגוד לאינטואיציה שמאחורי העשן הסמיך של כתב האישום אין אש. לכן, ככל שהנאשם מפורסם יותר, אנו מגורים יותר, וממילא הצורך שלנו לסיפוק חזק יותר. או אז, בלי העין הצופייה והמנקרת אין צדק.

חיפוש ספק

בית המשפט חייב לשוות לנגד עיניו את הכלל המשנאי "כולו חייב - זכאי". הוא חייב לתור בפינות ובסדקים אחר אותו ספק, אותו יסוד מרדני הקיים בכל תיאור של מציאות. בכך הוא חייב להיות אקטיבי יותר ויותר, ככל שהתקשורת מתגברת יותר ויותר. אם בית-המשפט איננו מוצא בסיטואציה המובאת בפניו ספק כלשהו, אם הכול פשוט, אם הכול בהיר ונהיר, אם התחושות והאינטואיציות אינן נתקלות בקושי כלשהו, חייבת להידלק הנורה האדומה שמא אין זו אלא ההשפעה המתעתעת של אטמוספרות הלחץ הפועלות על כולנו כשכיכר העיר רוגשת יותר.

כפי שנראה להלן, בעניינו של הירשזון, בחינה רציונלית ומפוקחת מגלה שמה שנחזה להיות עקוב אינו אלא מישור, ומכל מקום אינו עקוב כפי שהוא נחזה להיות. כמו תמיד, הסיטואציות האנושיות אף פעם אינם פשוטות, והן מורכבות יותר מכל פירוש המתיימר לכלוא אותן בתוכו".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר