גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו"ד וינרוט בנאום הסיכום במשפט הירשזון: "ככל שהנאשם מפורסם יותר, הצורך לסיפוק מתחזק"

(עדכון) - בשלב הסיכומים בתיק טען וינרוט, סניגורו של שר האוצר לשעבר, כי הירשזון נתן תמורה מלאה לתשלומים החודשיים שקיבל כמעין משכורת מהע"ל - ולכן אינו יכול להיחשב כגנב ; השופטת בתגובה: "אתה מתפלפל"

בעוד כחודש תינתן הכרעת הדין במשפטו של שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון. כך הודיעה היום (ה') השופטת ברכה אופיר-תום, בתום שלב הסיכומים שנעל את המשפט.

כזכור, הירשזון נאשם בגניבת 2-2.5 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל). טענתו המרכזית היא שמדובר בכספים שקיבל על חשבון הסדר עתידי של תנאי פרישתו, והם נלקחו במזומן כדי שלא יחשבו שהוא מקבל משכורת נוספת בניגוד לחוק. מאחר שהכספים הגיעו לו - כך תזת ההגנה - הירשזון אינו יכול להיחשב כמי שגונב מעצמו.

אלא שחילופי הדברים היום בין השופטת לסניגור, עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, עשויים להעיד אולי על השורה התחתונה הצפויה בהכרעת הדין. וינרוט טען, כי "משעה שהירשזון עבד בהע"ל ונתן תמורה מלאה לתשלומים החודשיים שקיבל כמעין משכורת, האינטרס המוגן בעבירת הגניבה (הגנה על הרכוש) לא נפגע".

חריגה מסמכות

אולי הכספים נלקחו תוך חריגה מסמכות, הודה וינרוט, אבל אם אין אינטרס כלכלי שנפגע, לא מדובר בגניבה. "אתה מתפלפל", השיבה לו השופטת, "הדברים יותר מורכבים... מר וינרוט, אם אתה חייב לי כסף ולא מחזיר, ואני מוצאת את ארנקך במשרדך ולוקחת ממנו כסף, זו לא גניבה?", היא תהתה. "גברתי, זו לא גניבה", השיב וינרוט, והדגיש כי הירשזון אינו מואשם בהפרת אמונים או בעבירה על חוק חסינות חברי הכנסת (הסתרת קבלת הכספים).

לדבריו, גם התביעה שינתה את עמדתה, ובסיכומיה טענה כי הכספים ניתנו במזומן בהיותם תגמול נוסף שיש להסתירו מוועדת האתיקה של הכנסת (בשל הפרת חוק החסינות) - ולא בשל היותם כספי גניבה שיש להסתירם מהמשטרה.

"הנסיבות קובעות"

התובע, עו"ד אלי שורץ-שואף, אמר קודם לכן כי מדובר אולי בתיק גדול, אבל לא מסובך. "בסופו של דבר, הנאשם קיבל כספים במזומן מבלי שניתן לכך היתר". השופטת הקשתה: אם מבחינה מהותית הכספים הגיעו לו, האם מדובר בגניבה? במירמה והפרת אמונים?".

התובע השיב כי הנסיבות הן שקובעות, וכי אדם הסבור שקופח ונוטל כספים שלדעתו מגיעים לו - נחשב לגנב. הוא התייחס גם ליתר האישומים של מימון ארוחות השחיתות, כספי התרופות וכו', ואמר כי "הירשזון נטל כספים של עובדים בהע"ל, זה הכסף שלהם".

"ככל שהנאשם מפורסם יותר, הצורך לסיפוק מתחזק"

להלן עיקרי נאום הסיכום של עו"ד יעקב וינרוט, פרקליטו של אברהם הירשזון:

"לאחר שיקול ועיון, החליטה ההגנה להתמקד בגופו של עניין, ולא לטעון להגנה מן הצדק. ההגנה תטען כי עיון מושכל ומדוקדק בעובדות שהוצגו בפני בית משפט נכבד זה, בהתגברו על מכלול ההטיות הפועלות נגד הירשזון, מביא לזיכויו מן האישומים המפורטים בכתב האישום.

ההגנה ויתרה על טענת ההגנה מן הצדק, על אף הסיקור התקשורתי המסיבי, השופטני, החורץ והנחרץ, ששטף בשטף יומיומי את התודעה הציבורית, באופן שלא הותיר מקום לצלו של ספק כלשהו בדבר חפותו של הירשזון. ואולם, אנו נבקש מביהמ"ש לשקול את משקלו של הסיקור הזה ולהסיק ממנו את המתחייב בבחינת המקרה שבפנינו.

מעשה דקלרטיבי

במקרה דנא עברו הדברים את סף הסיקור המגמתי, ואפילו את סף חריצת הדין. אשמתו של הירשזון לא רק שהפכה להיות נתון קבוע, אלא אף נתון פשוט מאין כמותו, מובן מאליו, משל כל שנדרש בית-המשפט לעשות איננו אלא מעשה דקלרטיבי. לשון אחר, הירשזון נשלף כבר מזמן ממעמדו כמקרה פרטי, תוך שהוא מועלה לרמה של מושג וסמל.

כבר בתחילת המשפט הפנינו את תשומת לבו של בית המשפט לשני פרסומים יוצאי דופן בכלי התקשורת. הראשון היה פרסום בכותרת הראשית של עיתון יום השישי, שבו ננקב מספר שנות המאסר אשר הפרקליטות תבקש להשית על הירשזון; וציטוט אחר שבו הובע סיפוק מכך שהתיק נקבע בפני הרכב שופטים זה, הידוע - כך לשון הכתבה - בהיותו מרשיע, נמנע מזיכויים ומחמיר בדין.

על ההשלכות החמורות של סיקור שאינו מגיע לאפס קצהו של הסיקור במקרה שלנו, עמד בית-המשפט בכמה וכמה פסקי דין.

בשנת 2002 תוקן סעיף 71 לחוק בתי-המשפט, באופן שאיסור הסוב-יודיצה הפך להיות למעשה אות מתה. בדברי ההסבר להצעת החוק הנ"ל נאמר - בשלוש שורות בלבד - כי הטעם לתיקון נעוץ בכך שאכיפת הסעיף אינה מתבצעת זה שנים רבות.

כיצד ניתן להסביר את הדיסוננס הזה שבו בית-המשפט קובע דברים נחרצים על אודות הסכנה שבפרסומים ביחס להליכים משפטיים תלויים ועומדים, ואילו המחוקק פועל בכיוון ההפוך, ואין פוצה פה ומצפצף? הדבר טרם נבחן בספרות המשפטית, ואנו סבורים שהתשובה לדיסוננס הזה נשאבת מתוך התיאוריה של מישל פוקו בספרו Discipline and Punish.

הספר של פוקו נפתח בתיאור משפטו של אחד בשם דמיין בשנת 1757. דמיין הורשע בפלילים. דמיין זה הובא לכיכר המפורסמת, הידועה בשם Place de greve, כשהוא מוסע לשם בכרכרה עירום כביום היוולדו, מחזיק בנר שעווה דולק שמשקלו שני פאונד. שם, נסרק בשרו ונתלש מבית החזה שלו, מזרועותיו וממותניו במלקחיים שאורכם נקבע בפרוטוקול. למקום היתלש הבשר נשפכה תערובת של עופרת, שמן רותח, שעווה וזרחן. לאחר מכן, הוא נרתם לארבעה סוסים שדהרו לכיוונים שונים על מנת שגופו ייקרע ויתפרק. לרועו מזלו של דמיין הוא החזיק מעמד זמן רב, ובסופו של דבר נאלץ התליין לבתר אותו בעצמו כדי לקיים את גזר הדין. כל זה נעשה בפומבי בכיכר העיר הידועה של פריז.

פגיעה בנפש

פוקו מציב את השאלה מה הביא לכך שהעונש האכזרי נוסח דמיין הומר מאוחר בעונשי מאסר. לתשובה שהוא נותן יש רלוונטיות קריטית. התשובה של פוקו פותחת בשלילה. לא שיקול הומני היה השיקול המכריע בהמרת שיטות הענישה. מה שהביא להמרה הזו היה שינוי בתפישת היחס אל הגוף של היחיד, ושינוי בשיטות הפיקוח שמפעילים על הגוף הזה. לפני העידן של החברה התעשייתית, היה הגוף עיקרו של אדם, ועונשי הגוף שנעשו בפומבי היו מחזה שבו האלימות של הפשע הוקרנה על גופו של הקורבן והוטבעה בו. אנשים היו באים על סיפוקם בהתבוננות ישירה במחזה.

מאז ועד היום תפישת האדם איננה ממוקדת בגופו, כי אם באישיותו. במקום לפגוע בגוף פגיעה שמורידה במידה מסוימת את היעילות החברתית, פוגעים בנפש. במקום לשפוך מתכות לוהטות למקום בשר תלוש, אנו מטילים אות קין באישיותו של הנאשם. אנו מכניסים את הנאשם לתוך תהליך של הדרה, כשאנו ממקמים אותו במקום שיש בו קלון, ושבו הוא נצפה במשך כל הזמן על ידי האדמיניסטרטורים מטעם החברה.

אליבא דפוקו, הטבע האנושי ביסודו נותר כשהיה. הוא צריך כבעבר להפשיט ברבים את הנאשם, ולהציג אותו בעירומו כפי שהציגו את דמיין. הוא צריך לראות את העבריינות של הנאשם כשהיא חרותה עליו. אלא, שהאמצעים הפכו להיות מתוחכמים יותר.

במילים אחרות, ההמון שישב ב-Place de greve לא היה אנושי פחות מאיתנו. הצורך שלנו, כמו הצורך של יושבי הכיכר, אינו שונה מבחינת הסיפוקים הבסיסיים שלו, אלא שהסיפוק שלהם עבר כאמור תהליך של עידון וסובלימציה.

הציפייה במחזה ב-Place de greve היא צורך אנושי קמאי-אטביסיטי. היום הכיכר הידועה הועברה לכלי התקשורת. התקשורת היא העדשה הקולקטיבית שלנו, המאפשרת לנו לצפות בנעשה בכיכר בלי להימצא בה. על הבמה שעליה נעשה הצדק הפלילי חייבת התקשורת להיות שחקן פעיל.

מכאן הריטואל שאיש לא מחה נגדו מעולם, וכוונתנו לריטואל שבו הנאשם נכנס לאולם בית-המשפט, והצלמים עטים עליו כשהם מצלמים אותו באינספור צילומים שאינם פוסקים, וכך הדבר נמשך ונמשך עד שבית-המשפט מתיישב על כיסאו וגואל את הנאשם מייסוריו. התקשורת איננה איזה זד זדוני הנמצא "שם". היא נמצאת בתוכנו. היא משרתת אותנו, ומי שמנסה לתקוף אותה על בסיס ערכי, מבטא רגשי אשמה של מצפון מזויף.

לכלי התקשורת שנוכחותם אינה ניתנת לסילוק יש מגבלות. הם חייבים לספק צרכים באופן מיידי. הסיפור המורכב הוא מהם והלאה. הם אינם יכולים להיות עמוקים מעובי נייר העיתון, הם מוגבלים לכמה שורות בכתובים, ולדקה קצובה בשידור. כל זאת כאשר הצורך המסחרי יחד עם הצורך בריגושים אחרים מכתיב את מסגרתם.

הפועל היוצא הוא שכל דבר מתרדד בהכרח. הואיל וכך, הנאשם מצוי מטבע הדברים בנחיתות אימננטית. הוא חייב לבסס את עצמו על פרימת הסריג שנסרג על-ידי החברה המאורגנת. הוא מנסה להיחלץ באמצעות טיעונים רציונליים, העומדים בניגוד לאינטואיציה שמאחורי העשן הסמיך של כתב האישום אין אש. לכן, ככל שהנאשם מפורסם יותר, אנו מגורים יותר, וממילא הצורך שלנו לסיפוק חזק יותר. או אז, בלי העין הצופייה והמנקרת אין צדק.

חיפוש ספק

בית המשפט חייב לשוות לנגד עיניו את הכלל המשנאי "כולו חייב - זכאי". הוא חייב לתור בפינות ובסדקים אחר אותו ספק, אותו יסוד מרדני הקיים בכל תיאור של מציאות. בכך הוא חייב להיות אקטיבי יותר ויותר, ככל שהתקשורת מתגברת יותר ויותר. אם בית-המשפט איננו מוצא בסיטואציה המובאת בפניו ספק כלשהו, אם הכול פשוט, אם הכול בהיר ונהיר, אם התחושות והאינטואיציות אינן נתקלות בקושי כלשהו, חייבת להידלק הנורה האדומה שמא אין זו אלא ההשפעה המתעתעת של אטמוספרות הלחץ הפועלות על כולנו כשכיכר העיר רוגשת יותר.

כפי שנראה להלן, בעניינו של הירשזון, בחינה רציונלית ומפוקחת מגלה שמה שנחזה להיות עקוב אינו אלא מישור, ומכל מקום אינו עקוב כפי שהוא נחזה להיות. כמו תמיד, הסיטואציות האנושיות אף פעם אינם פשוטות, והן מורכבות יותר מכל פירוש המתיימר לכלוא אותן בתוכו".

עוד כתבות

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בתל אביב; אנלייט מזנקת, דלתא מותגים נופלת

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● מניות הבנייה בת"א קפצו, לאחר שנתוני האינפלציה חיזקו את הציפיות להורדת ריבית ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו