הבנקים יערערו על קביעת קן בנושא תיאום העמלות: "שולחת את כל העולם ואשתו לתבוע אותנו"

יגישו ערר לביה"ד להגבלים עסקיים ; כזכור, הממונה על ההגבלים הוציאה אתמול קביעה אזרחית לפיה 5 הבנקים הגדולים העבירו ביניהם מידע על העמלות - וכבר היום הוגשה בנושא תביעה ייצוגית בסך מיליארד שקל

5 הבנקים הגדולים - לאומי , פועלים , דיסקונט , הבינלאומי ומזרחי-טפחות - יגישו ערר לבית הדין להגבלים עסקיים על קביעתה של הממונה, רונית קן, כי הבנקים ביצעו הסדר כובל בהעברת מידע ביניהם בנושא העמלות.

על-פי קביעת הממונה, מראשית שנות ה-90 ועד לתחילת חקירת רשות ההגבלים העסקיים בנושא, בשנת 2004, נהגו מומחים בתחום העמלות ב-5 הבנקים להעביר ביניהם מידע לגבי עמלות שנגבות בהווה וכן לגבי התנהלות עתידית בעניין עמלות. מידע זה, שכלל נתונים שאינם פומביים, נלקח בחשבון בעת שהבנקים קבעו את מדיניותם בתחום העמלות ואיפשר יישור קו בנושא העמלות, תוך פגיעה בהליך התחרותי בין הבנקים.

חשש ופחד

גורמים בבנקים הביעו היום (ב') תרעומת על קביעתה של קן, בין היתר לאור העובדה שמדובר בקביעה תקדימית. לדבריהם, "קן שולחת את כל העולם ואשתו לתבוע אותנו". לדבריהם, היה יותר אפקטיבי לו קן היתה מגבשת הסדר הכרוך בסכומים סבירים, והיתה משתמשת בעניין כמנוף להסדיר את השוק.

כזכור, קן הציעה לבנקים להגיע לצו מוסכם, בתמורה לתשלום 290 מיליון שקל על-ידי הבנקים. לדברי הגורמים, האופן שבו הציגה קן את הצעתה לגיבוש הסדר עם הבנקים יצר רושם כי ההצעה היתה "בשביל הפרוטוקול" - הן בשל גובה הסכומים והן בשל התנייתה כי ההסכם ייעשה על-ידי כל הבנקים כמקשה אחת.

גורמים ברשות ההגבלים אמרו כי לעמדת הרשות, הקביעה של קן משרתת את אינטרס הציבור, והגעה לצו מוסכם היתה אפשרית מבחינת הרשות רק בתנאים שהציבה קן. מאחר שהתנאים לא התממשו מבחינת הבנקים, לא גובש צו מוסכם.

יצויין כי חקירת פרשת העמלות החלה בתקופתו של דרור שטרום כממונה. החקירה החלה בעקבות תלונתו של עו"ד יאיר אולמרט, אחיינו של אהוד אולמרט, ששימש כיועץ משפטי לבנק לאומי.

את החקירה ניהל בזמנו מאיר גלבוע, ששימש כמנהל מחלקת החקירות ברשות ההגבלים עסקיים וכיום משמש יועץ מבקר המדינה לנושא המאבק בשחיתות. גלבוע התבטא בזמנו בראיון ל"גלובס" לאחר סיום תפקידו, כי "לרשות היה מידע על מנגנונים מאוד משוכללים של החלפת אינפורמציה בין הבנקים. יש לראשי הבנקים המון מפגשים. ועדה פה, ועדה שם - הם לא צריכים הרבה יותר מזה בשביל לתאם דברים".

גלבוע אמר כי בפרשה זו נתקלו חוקרי הרשות בחשש ובפחד עצום לשתף פעולה. "הגענו לאנשים בכירים, שאמרו לנו שיש להם הרבה מה לספר, אך הם מפחדים. אילו היו מוסרים בעדויות מה שמסרו בעל-פה, הציבור היה עולה בהמוניו על מנהלי הבנקים ושם אותם בבסטיליה".

"המהלך של הממונה על הגבלים עסקיים מאוד חשוב ומאוד אמיץ"

עו"ד מיכל הלפרין היא שותפה וראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד עוה"ד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם & ברנדויין. הלפרין שימשה בעבר כיועצת המשפטית של רשות הגבלים עסקיים, לרבות בתקופת חקירת עמלות הבנקים.

* מה המשמעות המעשית של הקביעה האזרחית של הממונה על הגבלים עסקיים, רונית קן, לפיה 5 הבנקים הגדולים תיאמו ביניהם עמלות?

"הקביעה כרגע תלויה ועומדת, ועד שהיא לא מתבטלת היא משמשת ראיה לכאורה - גם אם הבנקים הגישו עליה ערר. לוחות הזמנים כאן יכולים להשפיע מאוד, במובן זה שהקביעה יכולה לשמש מנוף בתביעות ייצוגיות המתנהלות בנושא זה, לפחות כל עוד הקביעה הזו לא התבטלה בבית הדין להגבלים עסקיים".

* מה משקלה של הקביעה הזו לעומת משקלו של כתב אישום פלילי, לו היה מוגש?

"תמיד כשפותחים בחקירה - הכוונה היא לבסוף שזה יוביל לכתב אישום, אך מן הסתם במקרה הזה היתה תמימות-דעים שאין מספיק ראיות להגיש כתב אישום.

"דבר שני, מכיוון שזו פעם ראשונה שיוצאת אמירה מפורשת כי העברות מידע בין מתחרים הן הסדר כובל, ייתכן כי משיקולי עניין לציבור הממונה סברה כי לא ראוי שבפעם הראשונה שיש אמירה כזו יש לפעול בצעד הקיצוני של כתב אישום פלילי.

"ייתכן כי היא סברה כי צריך לתת זמן להפנים את הנורמה, ואז אולי בפעם הבאה שדבר כזה ייעשה תהיה הצדקה לפנות לאפיק הפלילי.

"מבחינתם של התובעים הייצוגיים, את התיאום בין הבנקים הם כבר הוכיחו בעצם הקביעה של הממונה. עכשיו הבנקים צריכים להראות למה לא היה תיאום - שזה נטל לא פשוט".

* למעשה אין מחלוקת על העובדות. השאלה כאן תהיה שאלה של פרשנות, לא?

"זה נכון. יש להניח כי אין מחלוקת על המסמכים שנכתבו, וכנראה שלא תהיה מחלוקת על מה שאמרו בעלי התפקידים השונים בבנקים, והמחלוקת תהיה על הפרשנות לדברים".

* מה את אומרת על אחת הטענות המרכזיות של הבנקים, שמדובר במידע גלוי ממילא ולכן לכאורה אין כאן תיאום?

"הרשות טוענת כי עבר בין הבנקים גם מידע שלא היה גלוי. בסופו של דבר, השאלה החשובה תהיה אם יוצאת מהקביעה הזו איזו הנחיה לגבי מה מותר ומה אסור למתחרים לומר אחד לשני".

* איך היית מגדירה את המהלך שבו נקטה רונית קן?

"זה מהלך מאוד חשוב ומאוד אמיץ. אני חושבת שכל מי שישב ברשות הגבלים עסקיים וטיפל בתחום הבנקאות יודע שיש בעיה של תחרות בין הבנקים על משקי-הבית והעסקים הקטנים. הבנקים באמת לא מתחרים זה בזה בתחום האמור, בין היתר כי קשה לעבור מבנק לבנק. אף אחד לא יאמר שיש תחרות משוכללת בין הבנקים על ליבם של העסקים הקטנים, וכל מי שנגע בתחום הזה מבין שיש קושי. השאלה אם יש פה הסדר כובל לא חוקי.

"בזה שרונית קן קבעה שזה הסדר כובל היא הלכה צעד אחד קדימה, וצעד אמיץ. השאלה של תחרות לא עניינה את הבנקים כשהם קבעו את העמלות שלהם. עכשיו השאלה הגדולה היא האם זה מגיע לכדי התנהגות שהיא הסדר כובל לא חוקי".