גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אשראי במבחן

אחד הכלים הבולטים למיפוי ההזדמנויות והסיכונים בשוק האג"ח הקונצרניות הוא ביצוע מחקר אשראי עצמאי *האם מחקר אשראי הולך להיות הדבר הבא בתחום האנליזה הפיננסית בישראל, או שיש כאן רק תגובה זמנית למשבר האג"ח הקונצרניות? כתבה ראשונה בסדרה

ניתן להתעלם מהעובדה כי בעשור האחרון התפתח שוק האג"ח הקונצרניות בישראל באופן משמעותי. עד לפני כעשור כלל שוק האג"ח המקומי בעיקר איגרות חוב ממשלתיות, אך בין השנים 2005-2007 השתנתה המגמה, כאשר היקף גיוסי החוב בשוק הקונצרני עלה על זה של אג"ח מדינה. איגרת חוב קונצרנית היא למעשה הלוואה המאפשרת לחברות במשק לגייס כספים מהציבור, בתמורה להתחייבות על תשלום ריבית במועדים קבועים ועל החזרת הקרן במועד הפדיון של האיגרת. השקעה באיגרות חוב קונצרניות מאפשרת השגת תשואה עודפת על פני אג"ח ממשלתיות, אך כמובן טומנת בחובה סיכון בשל האפשרות לחדלות פירעון של החברה המנפיקה. בנוסף לסיכון האשראי, איגרות החוב הקונצרניות מאופיינות בתנודתיות גבוהה וסיכוני נזילות וסחירות, שבהם עסקנו בהרחבה בכתבה בשבוע שעבר.

לפי נתוני הבורסה לניירות ערך, במהלך אותן שלוש שנות גאות גויסו בשוק האג"ח כ-180 מיליארד שקל באיגרות חוב קונצרניות. גם כיום, לאחר הירידה החדה במחיריהן של רבות מסדרות האג"ח הקונצרניות, שוויין המצרפי של כל האג"ח הקונצרניות הנסחרות בבורסה עולה על 150 מיליארד שקל.

להתפתחויות אלה יש להוסיף את השקת מדד התל-בונד 20 בפברואר 2007, ושנה לאחר מכן את הנפקתם של שני מדדי אג"ח קונצרניות נוספים: תל-בונד 40 ותל-בונד 60. שלושת המדדים זכו לפופולריות רבה בקרב הציבור, והיקף ההשקעה בתעודות סל העוקבות אחר המדדים מגיע כיום לכ-9.5 מיליארד שקל. אחת הסיבות לאימוצו של האפיק הקונצרני בקרב החוסך הישראלי, היא היותו תנודתי פחות מהאפיק המנייתי (לפחות עד לפרוץ המשבר) ובעל תשואה גלומה גבוהה יותר מהאפיק הסולידי המסורתי - אג"ח מדינה. בפועל, התברר שלא כך הם פני הדברים.

למי זה טוב?

חייבים להכיר בעובדה שהשקעה ומחקר מניות שונים באופן מהותי מהשקעה ומחקר איגרות חוב. באפיק המנייתי, משקיעים רוכשים מניות מתוך אמונה שתזרים המזומנים העתידי של החברה גבוה מהמחיר המגולם בעת הרכישה. מחקר במניות מתמקד במציאת השווי הכלכלי של החברה, וכמו כן בוחן את האסטרטגיה ואפשרויות הצמיחה של החברה. הדגש במחקר מניות הוא על מציאת פער בין השווי בבורסה לשווי הכלכלי, או לחילופין להעריך כמה צפויה החברה לצמוח מעבר לתחזית השוק. לעומת זאת, השקעה באיגרת חוב היא למעשה מתן אשראי לחברה. למלווים יש אינטרס בולט אחד וברור - הם רק רוצים את כספם בחזרה, בתוספת ריבית והצמדה על ההלוואה.

הצורך בניתוח אשראי מתבטא בשוני בסיכון, וכמובן גם בתשואות של איגרות החוב השונות. בנוסף, העלייה החדה בתנודתיות האפיק הקונצרני מחייבת את המשקיעים להיות בררניים יותר בעת בחירת איגרת חוב.

בשנות הגאות האחרונות חזינו בהנפקות ציבוריות רבות בתחום האשראי, ולעומת זאת האפיק המנייתי היה יבש יחסית בכמות ההנפקות שבוצעו. לראייתנו, מדובר בתהליך של מעבר כובד המשקל בתחום האנליזה ממניות לאיגרות חוב. לכן, חשוב להפנים שמחקר אשראי אינו צעד זמני שנובע מההתפתחויות האחרונות באג"ח הקונצרניות, אלא חלק מתהליך שילווה אותנו גם בתום המשבר הפיננסי הנוכחי.

בשנים האחרונות, לאור ריבוי ההנפקות של איגרות חוב קונצרניות, החלו הגופים המוסדיים בישראל בהקמת מחלקות מחקר אשראי. חשוב לזכור שמדובר בתחום טרי יחסית בנוף הישראלי - עד לפני חמש שנים בקושי ניתן היה למצוא אג"ח נסחרת של חברה בישראל שאינה נמנית על הבנקים המקומיים. הענף צמח בצורה מהירה מאוד, וההתאמות הנדרשות, כגון מחקר אשראי ומחקר חו"ל, הן תהליך שדורש זמן למידה והשקעת משאבים.

בניגוד לאפיק המנייתי, בתחום האג"ח הקונצרניות פועלות גם חברות דירוג אשראי חיצוניות - מעלות-S&P ומידרוג - ומשקיעים רבים ניזונים ונשענים על הדירוגים שמספקות אותן חברות. הדירוג הניתן על ידי מעלות ומידרוג הוא חשוב, אך מהווה רק כלי בודד מבין רבים לצורך קבלת החלטת השקעה באג"ח.

סוגיה חשובה נוספת הקשורה לדירוג האשראי, היא השינוי העתידי בסולמות הדירוג. ההחלטה להחיל את סולם הדירוג הבינלאומי בישראל מצמצמת מהותית את טווח דירוגי האשראי בארץ, ומגבילה את הדירוג המקסימלי ל-A - דירוג החוב הבינלאומי של מדינת ישראל.

קיימת גם חשיבות לדירוג של חברה מול הענף שבו היא פועלת. אסור לשכוח שגם דירוג יכול להשתנות, ובחלק מהמקרים השוק יזהה את זה עוד לפני חברת הדירוג, ואז יהיה מאוחר מדי עבור המשקיעים.

"גישת הערך" - גרסת האג"ח

נקודה זו מחזירה אותנו לצורך במחקר אשראי, שמטרתו היא לזהות את החברות שהשוק מתמחר את סדרת האג"ח שלהן באופן שגוי. כאן טמון הבדל מהותי בין המחקר שמתבצע באמצעות מחקר אשראי חיצוני - קרי, חברת דירוג, לבין מחקר אשראי בתוך בית ההשקעות. חברות הדירוג מתמקדות בהערכת הסיכון לחדלות פירעון, כלומר בחינת יכולתו של המנפיק לפרוע את כל התחייבויותיו הפיננסיות במועדים שנקבעו, והמחקר שלהן אינו מתייחס לפרמטר מרכזי של בחינת התשואה מול הסיכון: אילו איגרות חוב מתומחרות בחסר.

בנוסף, דירוג האשראי בחברות הדירוג משקף רק את דירוג המנפיק ואינו מבצע אבחנה בין איגרות החוב השונות של אותו מנפיק. מדובר בסוגיה חשובה, שכן לחלק מהאיגרות יש שעבודים וביטחונות, וליתר אין. הדבר בא לידי ביטוי בשונות רבה בתשואות לפדיון בין סדרות אג"ח שונות של אותה חברה.

חשיבותו של ביצוע מחקר אשראי באה לידי ביטוי ביכולת לאתר סדרות אג"ח שספגו מפלה כתוצאה מהמשבר, אך איתנותן הפיננסית חזקה מספיק על מנת לשרת את החוב. מחקר אשראי מייצר זמינות מיידית של תוצאות המחקר לצרכי השעה, בחינת הזדמנויות השקעה ומענה לדילמות שעולות.

בתקופה האחרונה, לנוכח הירידות החדות בשוקי המניות החלו משקיעים רבים לחזור ליסודות ההשקעה, שאחד מהם מבוסס על תורתו של מורהו של המשקיע האגדי וורן באפט - פרופ' בנג'מן גראהם. גישת ההשקעות שאותה פיתח, שכונתה "השקעות ערך" (Value Investing), מטרתה לאתר את החברות שנסחרות מתחת לשוויין הכלכלי. אמנם בעת פיתוחה נועדה השיטה להתמודד עם פער בין מחיר השוק של מניה למחירה הכלכלי ה"אמיתי", אך בעשורים האחרונים היא משמשת גם מנהלי השקעות רבים בתחום האג"ח הקונצרניות, בעיקר בשווקים המפותחים של ארה"ב ואירופה. הרעיון הוא שאם איגרת חוב נסחרת בתשואה של 8%, והמשקיע גורס כי תמחור זה שגוי והתשואה צריכה להיות נמוכה יותר, נניח 6%, אז במידה שהצדק עמו - הוא ירוויח.

כמובן שכאשר המקרה הפוך, ואיגרת החוב מתומחרת ביתר - אפשר להרוויח מביצוע מכירה בחסר (שורט) של האג"ח.

מה בין בקרת אשראי למחקר אשראי

קיים כאמור שוני באופי המחקר בין אשראי למניות, ואחד ההבדלים ביניהם הוא הצורך ביחידת בקרת אשראי בלתי תלויה שתשלים את תהליך המחקר. במילים אחרות, נדרשים ניהול ובקרת אשראי על מנת להבטיח את תקינותו של תהליך מתן האשראי. אופן יישום הבקרה חייב להיות נפרד ממחלקות ההשקעות והמחקר, כאשר תפקידם של קציני הציות והבקרה הוא לעמוד על קיום תקין של תהליך הבחינה ומתן האשראי.

במסגרת האחריות על העמדת האשראי, נבחנת חשיפת תיקי ההשקעות השונים לקבוצות לווים, מגזרים ותחומי פעילות של מנפיקי אג"ח, ושמנהל ההשקעות אינו חורג מההגבלות שהוצבו בפניו. בנוסף, חשוב לציין שתפקידה של הבקרה הינו גם מעקב אחר קיומם של ביטחונות ושעבודים בחברות.

בשנה האחרונה גברו באופן משמעותי החששות מחדלות פירעון בקרב חברות בישראל, וחשש זה גרם לרבות מסדרות האג"ח להיסחר בשיעורי תשואה דו-ספרתיים. גם איגרות החוב של חברות שמצבן הפיננסי לא התדרדר באופן מהותי, ספגו מהלומה. המצב יצר באפיק הזדמנויות השקעה רבות, אך הבעיה היא שלא פשוט לברור בין החברות שיצליחו לשרוד את המשבר ואלו שלא. בכל מקרה, יש לנקוט זהירות ולבצע השקעה מפוזרת למזעור הסיכון, אך הבחירה חייבת להיות סלקטיבית. *

הכותב הוא אנליסט בפסגות בית השקעות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך . במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ

עוד כתבות

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט נצבעה אדום; נטפליקס ובלוק מזנקות

מדד נאסד"ק בדרך לרשום את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קופצת לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● מגמה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס מזנקת לאחר דוחות טובים