העיתונאית נעמי לויצקי תובעת בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים כ-780 אלף שקל מרשות השידור, בשל הורדת תוכנית תקשורת שהנחתה בערוץ 1 - "מקורות יודעי דבר".
לדבריה, באמצעות עוה"ד אורנה לין וגלי זינגר, יו"ר רשות השידור, משה גביש - עמו יש לה "היכרות עמוקה שכללה גם מערכת יחסים אינטימית" - הציע לה להנחות תוכנית שבועית בערוץ שתעסוק באתיקה עיתונאית. היא החלה לעבוד אף שההסכם טרם נחתם, כיוון שגביש ומנהל התוכניות דאז אורי לוי הבטיחו לה כי דרישותיה מקובלות: העסקה למשך שנה, 90% משכר-מנכ"ל ושידור התוכנית למשך 9 חודשים לפחות.
למרות זאת, נטען, ביולי - לאחר 16 תוכניות וכחצי שנה לפני תום תקופת ההעסקה המוסכמת - הורדה התוכנית, ולויצקי יודעה על כך בהודעת SMS.
לטענתה, הורדת התוכנית הסבה לה נזק מקצועי ופגיעה במוניטין, שהיו בשיאם עת נעתרה להצעת גביש. היא טוענת כי פיטוריה ללא שימוע, אי-תשלום זכויותיה והפגיעה הכלכלית הקשה שנגרמה לה מחייבים פיצוי ראוי.
לויצקי טוענת כי נפגשה עם גביש באוגוסט 2007, חודשים ספורים לאחר צאתו לאור של ספרה "העליונים", שזכה לפרסום רב. בעקבות הצלחת הספר היא קיבלה הצעות רבות ואטרקטיביות, בהן לכתוב ספר פרוזה, טור אישי שבועי באתר אינטרנט מוביל וכן סדרת ראיונות שבועית בנושא משפט ותקשורת.
לטענתה, בפגישה הציע לה גביש את התוכנית, ואמר: "סוף-סוף נפטרנו מחנן עזרן, ואני רוצה אותך - את הראש שלך, את החריפות שלך ואת האומץ שלך".
לטענתה, היא השיבה לו כי הדבר יגרור ביקורת ברשות השידור על העסקתה בתקופה שבה מפוטרים עובדים רבים: "ישנאו אותי, ישימו לי רגל על ימין ועל שמאל, ולא ייתנו לי צ'אנס". לטענתה, גביש הבטיח לה כי אם הפיילוט יצליח - הוא ישמור עליה, ואף אמר: "שקלאר (מנכ"ל רשות השידור - ה.מ) עושה מה שאני אומר לו".
מאוחר יותר, במהלך העובדה על הפיילוט של התוכנית, התחייב גביש, לפי כתב התביעה, כי התוכנית תשודר למשך 6 חודשים רצופים לפחות, ואם לאחר מכן אחד הצדדים יגיע למסקנה כי אינו מעוניין להמשיך בעבודה משותפת - תינתן הודעה מוקדמת בת 3 חודשים טרם הורדת התוכנית מלוח השידורים. במילים אחרות, גביש התחייב כי התוכנית תשודר ברציפות במשך 9 חודשים לכל הפחות, קרי לפחות כ-40 תוכניות.
וכאן פונה התובעת - לויצקי - לטיעון המדהים שבבסיס התביעה, המובא כאן מילה במילה: "זאת נשוב ונדגיש: העובדה שמר גביש מילא את תפקיד יו"ר רשות השידור, ההיכרות האינטימית, הקרובה ורבת-השנים ויחסי האמון ההדדי שהיו בין מר גביש והתובעת, היו הבסיס להסכמתה. זאת חרף העובדה שהתובעת חששה מאוד מהתקשרות עם רשות השידור, כגוף שיהיה לה קשה מאוד לעבוד בו, אם לא יובטחו לה התנאים שאותם דרשה, ובין היתר בנוגע למשך שידורה המינימלי של התוכנית ולתנאי העסקתה. נוכח העובדה שהמוניטין של התובעת היה באותה עת בשיאו, לתובעת היה הרבה מה לסכן, והיא חששה כי אם לא תינתן לה הזדמנות אמיתית להצלחת התוכנית, יתממשו חששותיה בנוגע להעסקתה ברשות השידור, ועשוי שכרה לצאת בהפסדה (כפי שאכן קרה למרבה הצער)".
במלים אחרות: לויצקי מודה כי קיבלה תוכנית לענייני אתיקה מיו"ר רשות השידור בשל היכרותם האינטימית - וכעת היא משתמשת בהיכרות זו כבסיס לאמון שנתנה בגביש וכבסיס לתביעתה.
עוד טוענת ויצקי כי לאחר עיכובים בהעברת ההסכם, היא גילתה כי נוסח ההסכם לא תואם את הסיכום ביניהם בכל הנוגע לשכר ומשך העסקה מינימלי. לטענתה, הרשות הפרה את ההסכם. בנוסף, תוכניתה סורסה, והרשות לא נתנה לה את הכלים להצלחתה.
לדבריה, היא היתה מוכנה לגישור, אבל הרשות "עשתה הכל" כדי לא לנהלו.
רשות השידור הגיבה בשם גביש: "ראשית, טרם התקבל כתב התביעה. לויצקי הודיעה לפני מספר חודשים כי אם לא ישולמו לה סכומים שלדעתה מגיעים לה מהרשות, היא לא תבחל באמצעים כדי להשיגם. הנחתי את עורכי הדין של הרשות שלא לשלם תחת איומים, וזו התוצאה. הדברים יתבהרו בבית המשפט".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
