שני המנהלים של בתי החולים הממשלתיים הגדולים בישראל - שיבא ואיכילוב - עוסקים בעבודות פרטיות בהיקף כל כך גדול וחריג, שמעלה שאלה אם נותר להם די זמן למלא את תפקידם הציבורי. זו המסקנה המרכזית שעולה מדו"ח מבקר המדינה בפרק שעסק במשרד הבריאות.
על פי הדו"ח, רוב מנהלי בתי החולים הממשלתיים לא עסקו בעבודות פרטיות בשנים 2004-2008, ואלה שעסקו בכך עשו זאת בהיקף מוגבל ובעיקר לצורך הוראה באוניברסיטאות. ואולם, מנהל שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין, ומנהל איכילוב, פרופ' גבי ברבש, מככבים בכל הקשור לעבודות פרטיות.
השיאן הבלתי מעורער הוא פרופ' רוטשטיין, שעסק בו זמנית ב-11 עבודות פרטיות מחוץ לתפקידו בביה"ח - כאשר על ארבע עבודות מהן הוא לא דיווח למשרד הבריאות, בניגוד להוראות הקבועות בתקנות שירות המדינה (התקשי"ר). רוטשטיין הסביר למבקר כי ראה בחמש עבודות שקשורות לתחום הביטוח "קבוצה אחת", ולכן דיווח רק על אחת מהן - הסבר שלא התקבל על ידי המבקר.
הוראות התקשי"ר קובעות כי עובד או מנהל בשירות המדינה לא יכול לעבוד בעבודה פרטית תמורת שכר שעולה על 50% משכרו הציבורי. על פי הדיווחים של רוטשטיין למשרד הבריאות, הוא לא חרג בעניין אך על פי הדו"ח, הכנסותיו של רוטשטיין מכל עבודותיו הפרטיות בשנים 2000-2006, "חרגו חריגה מהותית של עשרות אחוזים מהמותר לפי הוראות התקשי"ר". במילים אחרות, לא רק שרוטשטיין מואשם בעבירה לכאורה על הנהלים, אלא גם בדיווח כוזב.
אחרי רוטשטיין מגיע תורו של פרופ' ברבש, שעל פי הדו"ח עבד במקביל ב-7 עבודות פרטיות. ברבש, כך נטען, לא דיווח למשרד הבריאות על עבודת הוראה אחת באוניברסיטת ת"א. בנוסף, לא נמצא תיעוד של מספר השעות אותן הקדיש ברבש לעבודותיו הפרטיות.
אחת הבעיות העיקריות בנוגע להתנהלותו של ברבש קשורה לשתי חברות פרטיות בהן עבד. מדובר בחברות שמפתחות מכשור וציוד רפואי, שמשווק בין היתר למוסדות בריאות בישראל. לטענת המבקר, לא נמצאו מסמכים שמעידים על כך שברבש הצהיר על מהות עיסוקן של חברות אלה או על בדיקות שנעשו כדי לשלול את האפשרות של ניגוד עניינים בין עבודתו בחברות הפרטיות לבין תפקידו כמנהל בית החולים - מוסד שעשוי לרכוש מוצרים מאותן חברות ממש.
פרופ' רוטשטיין, באמצעות פרקליטו, טוען כי תגובות רבות שהעביר למבקר כלל לא זכו להתייחסות בדו"ח. לדבריו, הוא עבד בפועל רק ב-5 עבודות פרטיות ולא ב-11, כפי שמצויין בדו"ח.
פרופ' ברבש מסר בתגובה כי "מעולם לא כיהן כדירקטור בחברה המפתחת ציוד ומכשור רפואי עבור מוסדות רפואיים. כהונת הדירקטור אליה מתכוון הדו"ח היא בחברת אחזקות שהיו לה אחזקות בחברות בנות שאכן פיתחו ציוד ומכשור רפואי. זו הסיבה מדוע אישרו הנציב ועיריית ת"א את כהונתו שם".
מחסור ברופאים - בעיקר בפריפריה
מבקר המדינה נגע גם בבעיה המוכרת מאוד למערכת הבריאות: המחסור ההולך וגובר ברופאים. מחסור זה קיים בעיקר במקצועות מסוימים כמו הרדמה וטיפול נמרץ לילדים, אולם הוא מחריף בצורה דרמטית ככל שמתרחקים מאזור המרכז. בפריפריה יש פחות רופאים ביחס לנפש ובעיקר פחות מומחים, והדבר ניכר בין היתר בנתוני תמותת התינוקות בדרום.
לטענת המבקר, יש למצוא דרכים לתמרץ ולתגמל בהתאם רופאים שיעברו לפריפריה, בעיקר משום שבפריפריה ישנן פחות אפשרויות לפרקטיקה פרטית. רופא באיכילוב, למשל, יכול תמיד לקפוץ לבית-החולים "אסותא" הפרטי, אבל זה הרבה יותר קשה עבור רופא שמועסק בבית-החולים סורוקה בבאר-שבע.
המבקר טוען כי משרד הבריאות לא מבצע תכנון ארוך טווח בכל הקשור לכוח האדם וכי למרות המלצת ועדת נתניהו משנת 1990, משרד הבריאות לא הקים אגף לתכנון משאבי כוח אדם. המבקר ממליץ עוד למשרד ולהסתדרות הרפואית ליישב את המחלוקות בדבר הענקת סמכויות נוספות לאחיות כדי להקל את העומס על הרופאים. יצוין כי גם במשרד האוצר כללו לאחרונה סעיף דומה בחוק ההסדרים, אולם בהסתדרות הרפואית מתנגדים לכך בתוקף.
תגובות
יו"ר שדולת בריאות הציבור בכנסת, ח"כ חיים אורון, מסר בתגובה לדו"ח מבקר המדינה: "הדו"ח מהווה תעודת עניות למדיניות כוללת כושלת של ממשלת ישראל בתחום הבריאות, וממחיש את חוסר היעילות, התפקוד הלקוי והמדיניות השגויה, המביאים את מערכת הבריאות לשפל חסר תקדים. הממצאים החמורים בכל הקשור להתקשרות עם האגודה למען שירותי בריאות הציבור מדגישים את הסכנות הרבות הטמונות בהפרטת השירותים החברתיים ואת השתחררות המדינה מאחריות לתחום חיוני זה".
ח"כ אורון יוזם דיון דחוף במליאת הכנסת בממצאי דו"ח מבקר המדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
