נקודת מפנה בבנק לאומי

1. הטריגר לשינוי הוא כניסתה למגרש של קבוצת עזריאלי. אחת מהקבוצות העסקיות הרציניות בישראל וגוף ראוי לעמוד במרכז גרעין שליטה בבנק גדול. דוד עזריאלי הוא איש עסקים שמרן שלא התמנף בשנות הגאות ולא קפץ מעבר ליכולותיו.
   
   לצדו נמצאים המנכ"ל מנחם עינן וסמנכ"ל הכספים יובל ברונשטיין. האחרון, בתפקידו כמשנה לחשב הכללי, היה זה שמכר את המניות לסרברוס ומכיר היטב את לאומי. שני אלו, צוות ניהולי מנוסה ואחראי, עומדים בחזית העסקאות האחרונות שביצעה הקבוצה.
   
2. מבנה השליטה בלאומי שונה מבנקים אחרים. אחזקת המניות מבוזרת מאוד, למספר גופים רב אחוזים בודדים אך חלקם לא יכולים להיות חלק מגרעין השליטה. למשל מגדל וכלל המחזיקות בכ-4% הן חברות ביטוח וככאלו לא יכולות להיות בעלי שליטה בבנק. גופים אלו יהיו פתוחים להצעות רכישה אטרקטיביות.
   
3. המדינה שולטת בלאומי באמצעות אחזקה ב-11.5% במניות הבנק, שיעור מזערי שאינו עונה על הקריטריונים שהמדינה עצמה קבעה.
   
4. בנק ישראל, למוד ניסיון משרי אריסון, לא יאפשר גרעין שליטה שיכלול רק קבוצה אחת אלא יעדיף גרעין מאוזן של 2-3 גופים.

הבנות עם האוצר

ברור ששום מהלך לא יוכל להתממש ללא הבנות עם משרד האוצר. קשה לראות את בנק ישראל נותן היתר לגוף כלשהו להחזיק יותר מ-5% ללא הסכמה סבילה או פעילה של מ.י נכסים.

גם הסכמת האוצר לוותר על שליטת המדינה בבנק לאומי אינה טריוויאלית. באוצר יכולים להסביר שזה לא הזמן להפרטה - כי המחיר נמוך מדי, כי בנק לאומי מנוהל טוב ואין לחץ לשנות את התנהלותו. עוד יכולים לטעון באוצר כי במשבר הנוכחי, בו מדינות מלאימות בנקים בסיטונות, עדיף למערכת הבנקאית בישראל שהמדינה תישאר כבעלים של הבנק.

מנגד, גם אם באוצר לא פועלים באופן יזום להפרטה אין זה אומר שהם יתנגדו. בהנחה שבאופן עצמאי מתגבש גרעין שליטה ראוי, למדינה יכולים להיות יתרונות גדולים ממכירת מניותיה: ממשלת נתניהו תוכל להציג עשייה כלכלית אחרי שנתיים של אפס הכנסות מהפרטה. אמנם הבנק נסחר בפחות מההון העצמי אבל האוצר יקבל כ-1.5 מיליארד שקל, סכום מהותי בייחוד עכשיו, כשהקופה ריקה.

הנה כמה תסריטים לגיבוש גרעין שליטה בבנק לאומי:

1. חבירה של עזריאלי לשלמה אליהו לצורך גרעין שליטה משותף - הסיכוי אינו גבוה.
   
   
2. עזריאלי יכול לבקש היתר שליטה מבנק ישראל. ואז להתחיל לאסוף מניות דרך השוק או לרכוש חבילות משמעותיות מהמחזיקים בהן (אקירוב, מגדל?). במחיר הנוכחי לאומי אטרקטיבי ובתהליך של כמה חודשים ניתן לרכוש את כמות המניות הנדרשת.
   
   
3. והתסריט הסביר - עזריאלי יכול, בכפוף לאישור רגולטורי, לנסות ולגבש גרעין שליטה, על ידי צירוף של 2-3 גופים שיחזיקו כל אחד בכ-5%. אלו ירכשו ביחד את מניות המדינה ויגיעו לשליטה בבנק.

תנאי הכרחי לכל אלו היא התשובה לשאלה איך רואה דוד עזריאלי את אחזקותיו בלאומי, האם זו השקעה פיננסית או בכוונתו לגבש גרעין שליטה? הטיעונים נגד ברורים - עזריאלי כבר בן 87, לא צעיר וגם בעיית הירושה עולה. בנוסף השתתפות בגרעין שליטה בבנק תגביל את פעילותו בישראל ותחייב אותו להתפשטות עסקית מחמירה מול בנק ישראל. מהעבר השני קיימת כאן לעזריאלי חלון הזדמנויות אמיתי לתפוס שליטה בבנק גדול ובמחיר לא יקר.

כוונותיו של עזריאלי יתבררו במהרה, אינדיקציה אמיתית לכך תהיה האם יבקש היתר שליטה מבנק ישראל. או אז ייתכן ונראה תזוזה אמיתית לכיוון הפרטת לאומי. *