בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את בקשת שחקן המעו"ף אלי ארוך לבטל את כתב האישום נגדו, משום שלא נערך לו שימוע. נקבע כי הפרקליטות נהגה באורח סביר וראוי כשהגישה את כתב האישום מספר ימים בלבד לפני המועד שנקבע לשימוע, וזאת נוכח החשש שאם לא יוגש האישום ובמסגרתו יינתן צו עיכוב יציאה מהארץ - ארוך עלול להימלט מישראל.
השימוע שנקבע לארוך נדחה מספר פעמים, לבקשת פרקליטתו עו"ד פנינת ינאי, ובהסכמת הפרקליטות, וזאת כדי לא לפגוע במשא-ומתן שניהל במישור האזרחי כדי להגיע לפשרה עם כלל פיננסים . בסופו של דבר נחתמה הפשרה, ולידי הפרקליטות הגיע מידע לפיו ארוך ניסה להוציא במירמה דרכון חדש. לכן מיהרה הפרקליטות להגיש את כתב האישום נגד ארוך ו"הצל" דוד שילוח 4 ימים לפני מועד השימוע, ובמקביל לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ.
ארוך טען, באמצעות עו"ד פנינת ינאי, כי הפרקליטות הסתמכה על מידע שיקרי שקיבלה משילוח, המסוכסך עימו ומבקש לפגוע בו. עו"ד רותי שביט-אשרי מהפרקליטות טענה כי החשש מפני הימלטותו של ארוך מהארץ חייב שלא להמתין למועד השימוע, וכי ארוך ביטל את השימוע שאמור היה להתקיים רק 4 ימים אחרי הגשת כתב האישום.
השופט חאלד כבוב קבע כי החשש של התביעה שארוך יימלט מהארץ היה סביר בנסיבות, וגם התנהלותה בעקבות זאת היתה סבירה ותמת-לב. לכן, לדבריו, אין מקום לבטל את כתב האישום אלא לקיים את השימוע בדיעבד. כן ציין כי הדחיות החוזרות ונשנות של מועד השימוע מצד ארוך דחקו את התביעה למצב בו נאלצה להגיש את כתב האישום לפני השימוע.
"נראה כי התביעה עשתה כל שביכולתה לקיים את השימוע כהלכתו, וההגנה היא זו שדחתה את מועד השימוע שוב ושוב, ומטעמים שאינם מצדיקים את הדחייה, ככל שהיא נוגעת להליך הפלילי (אף שהם מוצדקים מבחינת טובת הנאשם)". (ת.פ. 40266/08).