"פריצת הדרך הבאה בעולם ההיי-טק הישראלי קשורה לתחום התרבות"

איש העסקים אראל מרגלית, שהקים את מתחם התרבות והמדיה החדש בירושלים בהשקעה של מיליוני שקלים, יוצא במסר ברור לאנשי עסקים בארץ: "תחום התרבות אינו רק ענף פילנתרופי, אלא תחום שבעתיד יידע להחזיר את עצמו

להבדיל מגשר המיתרים שלדעת אורי לופוליאנסקי ראש העיר הקודם של ירושלים אמור להוות את סמלה של העיר, מתחם "בית המדפיס" המחודש הוא כל מה שגשר המיתרים, המרהיב כשלעצמו, לא הצליח להיות. לעומת הגשר הגרנדיוזי שכה מנותק מסביבתו הירושלמית, המתחם שאותו הקים איש העסקים אראל מרגלית ואשר ייחנך מחר בטקס רב משתתפים, נועד לקדם אינטראקציה תמידית בין תחומים וסביבות עבודה, במקרה זה - עסקים, מדיה, תרבות, טכנולוגיה וחברה.

מרגלית (47) יליד נען, תומך מכספו הפרטי מזה שנים בעמותות חברתיות, בפעילות רווחה חוצת שכונות ובמוסדות תרבות. "בית המדפיס" ממוקם בסמיכות למתחם שבו פועלים סינמטק ירושלים ותיאטרון החאן, וגם בקרבת תיאטרון המעבדה, שאותו הקים מרגלית מאפס לפני שנים אחדות. לאלה מתווספים כעת, בשלב ראשון, "הזירה הבינתחומית", שתשוכן ב"המעבדה", ומתחם המדיה של קרן ההון סיכון JVP (Jerusalem venture partners) של מרגלית.

מתחם המדיה שוכן כאמור ב"בית המדפיס", מבנה באוהאוס נטוש ששופץ ושומר לאחרונה על-ידי הקרן שבראשה עומד מרגלית, שאליו הועברו כל משרדי הקרן ומפעליה החדשניים בתחומי המדיה (ביניהם סטארט-אפ בשם "פופ טוק", מנוע חיפוש חוקי של סצנות מתוך סרטים, מעין שילוב מבריק בין "גוגל" ל"יוטיוב").

כאות הזדהות עם חממת המדיה, המספקת עבודה לעשרות בוגרי בצלאל, אנימטורים, אנשי תוכן ותוכנה רבים, החליטו קברניטי מלון הבוטיק של רשת מלונות "דן" הסמוך לאמץ את הקונספט, ובמקום שהמלון יפעל תחת הנושא "זני פרחים", הוא הפך למלון בראי המדיה החדשה. בקומת הלובי שלו הוצבו מסכי פלזמה, ותמונות בז'אנר המולטי מדיה מעטרות את חדריו.

עיר שהתהפכה לה יחדיו

הפיכתה של ירושלים מבית גידול לאמנים (כתריסר מוסדות אמנות על תיכוניים פועלים בה) למרכז תרבות לאומי שוקק, שבו תרבות לא רק נלמדת, אלא גם נוצרת ונחשפת, מהווה את תמצית חזונו של מרגלית, המשקיע מכיסו הפרטי מיליוני דולרים מדי שנה במתקני תרבות ובפעילות תרבותית וחברתית מקומית ענפה, במקביל להשקעה אדירה במפעלים עסקיים בתחום המדיה החדשה והאנימציה, שהצלחתן עשויה למשוך חברות נוספות מהתחום אל תוך גבולות המתחם.

האם השקעה פרטית בסדר גודל כזה על-ידי תושב מקומי, ומעורבות כה עמוקה בטיפוח מרקם תרבותי וחברתי עשיר, מהווה באיזשהו מקום תעודת עניות לעיריית ירושלים? התשובה, ככל הנראה, חיובית. אך אין בכך טענות כלשהן לעירייה הנכנסת, בראשותו של ניר ברקת, אשר טרם סגרה חמישית קדנציה.

נהפוך הוא. מרגלית וברקת משתפים פעולה בפעילויות שונות. ראש העיר החדש, שמכיר מזה שנים את מרגלית, לא נותר אדיש לנכס האנושי בעל תפיסת העולם הייחודית, זו שככל הנראה הביאה אותו אל המקום ה-48 (העולמי) ב"רשימת מידאס - האנשים בעלי מגע הזהב" של המגזין "פורבס".

התאמה למאפייני הצריכה

נראה שמה שבעיקר מייחד את ההצלחה העסקית של מרגלית הוא הגישה העסקית שלו, הגורסת שתרבות הינה עסק כלכלי. מרגלית מתורגל בהרמת גבות של המשתאים לנוכח התפיסה, אולם מחזורי גיוסי הכספים של הקרן JVP המתמחה בתרבות - בעיקר במדיה החדשה, והתשואות של החברות שבהן הוא משקיע, כפי שאלו משתקפות בעיתוני הכלכלה בארץ ובחו"ל, מוכיחים את צדקתו.

מרגלית פועל מתוך ידיעה כי תרבות היא תחום כלכלי לכל דבר, אולי אף יותר: כזו אשר נצרכת על-ידי כל אדם, למשך מרבית ימי חייו. זו המחשבה שמניעה אותו, העומדת מאחורי המיזמים שעליהם הוא שם את יהבו. הוא מתאים את מצרכי התרבות למאפייני הצריכה של התקופה. מספר סטארט-אפים שהקרן שבראשה הוא עומד מושקעת בהם, עוסקים בהחדרת מדיה טלוויזיונית לטלפון סלולארי ולרשתות חברתיות. מיזם בשם "פופ-טוק", למשל, משרת את הצורך החברתי לצטט מתוך סרטים על מנת לקבל חיזוקים חברתיים, וכדי להרחיב אופקים תרבותיים.

מרגלית מחייב את האולפנים ההוליוודיים שהפיקו את הסרטים, במקום לשלם להם עבור זכויות יוצרים. הכיצד? בכך שהוא משכנע אותם שהוא מחייה את הסרטים בשיח הציבורי ומשמר את ערכם המותגי. מכאן, הדרך אל חנות הדי.וי.די קרובה, ואינה זקוקה לצינורות פרסומיים. גם סרט האנימציה שמייצרת מעבדת האנימציה שלו נוצר מתוך תמהיל כלכלי מחושב. עלות תוכנות האנימציה דומות בכל מדינה בעולם. אך כוח האדם בישראל זול יותר מאשר בהוליווד, ועל הדרך הוא מסייע לסטודנטים מבצלאל להתמקצע ולהרוויח.

מגדלור לצעירים בי-ם

בראיון עם מרגלית שנערך השבוע, הוא מסביר את האג'נדה התרבותית-כלכלית שלו: "התרבות בישראל כן כלכלית. זה בדיוק העניין", הוא אומר בתשובה לשאלה מדוע התרבות בישראל לא נתפסת עדיין כמנוף כלכלי, ומוסיף כי "שימוש בתרבות ואמנות הוא הכרח כמנוף לקראת העידן הכלכלי. פריצות הדרך הגדולות ברמה העסקית בעולם ב-15 השנים הבאות לא יבואו רק ממהנדסים. אלא מפגישה של איש חינוך ומספר-סיפורים ואנימטור עם מהנדס או עם איש אינטרנט.

"צריך להבין כי תחום התרבות אינו רק ענף פילנתרופי הנתמך על-ידי תרומות ונדבות, אלא תחום שבעתיד יידע להחזיר את עצמו, על-ידי זה שהוא פותח אפשרויות יצירתיות חדשות".

*ולמה דווקא בירושלים?

"מבחינתי, המהפכה הגדולה היא בשינוי של ירושלים. הפתיחות התרבותית שלה, הקיום הכלכלי והדינאמי של העיר תלוים במידה רבה בפעילות התרבותית שלה. למרות שיש הרבה בתי ספר לאמנות בירושלים, אין הפקות. כמו שיש לנו חממה לנושאים העסקיים,

"המעבדה היא חממה לאמנויות הבמה. הקמנו אותה כדי שצעירים יותר מנוסים ישתפו פעולה עם עוד דיסציפלינה, כמו וידיאו-ארט ומחול. במובן זה, המעבדה היא מגדלור לצעירים בירושלים. יש בה משהו אופטימי. יצא לנו יותר ממה שהתכוונו - משהו בהתרחשות התרבותית ובקהל שלה, המשלב חילוניים ודתיים, מכל השכונות.

"ירושלים סביב מרכז המדיה שלנו תעבור טרנספורמציה גדולה בתחומי אמנות, טכנולוגיה ותוכן. העיר יכולה להפוך, דרך מיתוג מחדש, למרכז תרבות, אמנות ומדיה".

*כלומר, הטכנולוגיה תתמוך בקידום התרבות.

"הטכנולוגיה הייתה ליבת העסקים המובילים בשנות ה-90. היום היא עוברת לפאזה הבאה שיותר קשורה לאפליקציות. אלו מוגדרות ע"י מומחים בתחום, שהם יצירתיים בתחומים אחרים מלבד בטכנולוגיה עצמה. ואז הטכנולוגיה הופכת ל'איך'. ה'מה' הרבה פעמים מגיע מאנשי תוכן בתחומי התרבות והאמנות. לכן הרבה ממה שאנחנו עושים בעסקים שלנו קשור ביכולת לתקשר עם אנשים יצירתיים מכל מיני דיסציפלינות". למשל ב"פופ-טופ".

*אתה מציג את זה כמו נוסחה מנצחת.

"לדעתי, זו הרלוונטיות של התרבות לעולם העסקים, כי פריצת הדרך הבאה בעולם ההיי-טק הישראלי קשורה בפתיחות תרבותית לאנשים יצירתיים שצריכים להשתתף במהפכה - עיתונאים, אנשי קולנוע ואנשי עיצוב.

"אנחנו עוזרים לעולם המדיה להיכנס לעידן האינטראקטיבי שלו. אם ארה"ב היא בירת הברודקאסטינג, ובעוד 10 שנים התוכן יהיה אינטראקטיבי, זה יהיה קריטי. העיסוק שלנו בהגדרה הוא טכנולוגי תרבותי, אמנותי, ניסויי.

פריצת הדרך הבאה בעולם ההיי-טק הישראלי קשורה לעולם התרבותי ואנשים יצירתיים צריכים להצטרף למהפכה. אפל מנצחת את סמסונג לא כי יש לה טכנולוגיה יותר טובה, אלא כי היא מבינה את הבנאדם שהיא משרתת. זה בא לידי ביטוי למשל בתפיסת העיצוב של החברה".

ילדותו השנייה

מחר (רביעי) ייחנך מרכז המדיה של JVP, באירוע חגיגי שבו תושק העתקת משכנה של החברה מהגן הטכנולוגי במלחה אל בית המדפיס. במהלך הערב, שבו יתארחו בין השאר משקיעים, אנשי עסקים, בעלי תפקידים בכירים בכלי התקשורת ואנשי תרבות ובידור מקומיים, יצוין הגיוס הצנוע האחרון של קרן המדיה של JVP מנובמבר האחרון - 100 מיליון דולר. הישג לא מבוטל ביחס לתקופה הנוכחית, שבה המשבר הכלכלי נמצא בשיאו. לדברי אנשי הקרן, סכום זה עומד בכינון ישיר עם מטרות הקרן לטווח הקרוב ומאפשר למנהליה לעמוד ביעדים.

בעוד כשנתיים, במהלך שנת 2010, יעלה על מסכי הקולנוע סרט האנימציה "החבורה הפרועה", סרט בתקציב הוליוודי עליו שוקדים ב"מעבדת האנימציה" הירושלמית של JVP כבר יותר משלוש שנים.

הפקת סרט הביכורים השאפתנית מתארכת מעל לצפוי, ובמהלך עשייתו התחלפו, לא אחת, אנשי צוות בכירים בהפקה. המטרה של מרגלית היא ליצור מתחרה שווה לענקיות האנימציה ההוליוודיות - "פיקסאר", "דרימוורקס" ו"דיסני". התסריטאי שגויס לכתיבת התסריט לסרט "החבורה הפרועה" הוא פיליפ לזבניק האמריקני, התסריטאי של "פוקהונטס" ו"מולאן"; הבמאי שנשכר הוא אלכס וויליאמס ("מי הפליל את רוג'ר ראביט", "מלך האריות"). היוזמה פועלת כסטארט-אפ לכל דבר, ועשרות אנימטורים שוקדים על האנשת צמחים ופרחים (שאותם ידבבו כוכבים הוליוודיים כמו אליזבט הארלי וויליאם דפו).

מרגלית: "בתור ילד בקיבוץ, הזמן הכי מדהים שהיה לי עם ההורים היה לפני הסרט של מוצאי שבת, אז שודרו סרטי אנימציה בטלוויזיה. מבחינתי, הרגעים האלה מחברים אותי לתקופת הילדות וזה גם עוד חיבור שלי עם הבנות שלי (בנות 14, 17, 19)".

סינרגיה אמנותית

תיאטרון "המעבדה" שהקים מרגלית (תחת עמותת "JVP קהילה" שבה הוא משקיע כמיליון דולר מדי שנה), הוא בית יוצר לתרבות אלטרנטיבית מקומית, בין אם מחול, תיאטרון, מוזיקה ושילוב בין תחומים - מחול ווידאו-ארט, למשל.

עדי שפי, מנהלת השיווק של "המעבדה", מגדירה את במת המעבדה והחלל מסביבה כנמל בית ליוצרים בעלי אמירה אמנותית, אישית שאינה פוחדת להיות מקורית. שפי: "המעבדה מארחת ומטפחת קבוצות יוצרים עצמאיות, הרכבי מחול, תיאטרון ומוזיקה ייחודיים, במטרה להשפיע על ההתרחשות האמנותית והחברתית בעיר".

שיתוף הפעולה בין המעבדה לבין הזירה הבינתחומית - גוף תרבות המעניק בית חם ויוצר לאמנים בתחילת דרכם - שהיה עד כה נודד, עד שמרגלית צירף אותו כבן בית ל"מעבדה" - היה אך טבעי. את הזירה הבינתחומית מנהל דורון תבורי, שרואה בשילוב זה סינרגה אמנותית, בעיקר אמנות אוונגרדית אלטרנטיבית שחסרה במחוזותינו. *

בית המדפיס חוץ / צלם: יחצ

בית המדפיס, מראה מבחוץ

הופך את הפירמידה

השילוב שמקדם אראל מרגלית בין תרבות, טכנולוגיה, מדיה ועסקים לא היה יכול להתממש בזמן נכון יותר / אסתי סגל

"המעבדה" והחיבור לקרן JVP שבבית המדפיס הממשלתי לשעבר, הם פרויקטים חשובים. רק שהחשיבות כאן היא הרבה מעבר למקוריות, לתעוזה או להצלחה. החשיבות היא בעצם קיומם של פרויקטים מהסוג הזה שלוקחים אותנו אל פריצת הדרך העסקית הבאה.

מרגלית מציג מהפך מוחלט בתפיסת התרבות. על-פי תפיסת עולמו - התרבות היא לא עוד הילד החלש, טעון הטיפוח, הזקוק להגנה ולנדבה, אלא מנוע כלכלי לכל דבר ועניין. מצד שני, קיים כאן מהפך מוחלט בהסתכלות העסקית. פרויקטים כלכליים (מסוג ההיי-טק) כבר לא יהיו רק תלויי מהנדסים, אנשי תוכנה וטכנולוגיה. כי טכנולוגיה הופכת להיות אמצעי, לא מטרה.

אם עד היום הייתה אבחנה ברורה בין נפש לבין חומר, והתרבות קוטלגה תחת המטרייה הפטרונית-פילנתרופית מקדמת דנא, הזורקת פירורי תמיכה ליוצרים המרודים כדי שיוכלו לשרוד, הנה מגיע איש עסקים, מאלו שעשו את "זה" בגדול, והופך את הפירמידה בגישה מתקדמת מכל שנשמע עד היום.

כשהוא אומר: "פריצות הדרך הגדולות ברמה העסקית בעולם ב-15 השנים הבאות לא תבואנה רק ממהנדסים, אלא מפגישה של יוצרים מתחום האמנות עם אנשי טכנולוגיה", זה נשמע כמעט הזוי. אבל אז אפשר להסתכל על "אפל" למשל, ולראות איך הבנת עולמו התרבותי של הצרכן יוצרת מותג עם הצלחה חברתית וכלכלית ותרבותית אדירה.

אין ספק כי החיבור בן תקופתנו בין משבר כלכלי עולמי שניתץ כל-כך הרבה מוסכמות מוצקות, לטכנולוגיה שמשנה את החיים במהירות האור, מחייב שינוי מוחלט בדפוסי מחשבה. זה מה שאמנות עושה כל השנים - פורצת גבולות. לקחת את התרבות - הילד החלש שזקוק כל הזמן למשענת (של תרומות), ולהשתמש בה כפלטפורמה להצלחה העסקית והכלכלית הבאה - זה מהלך שבאמת נותן תקווה, ובעיקר מצעיד אותנו אל החוף הזוהר של העידן הבא.

בית המדפיס פנים / צלם: יחצ

בית המדפיס, מבט מבפנים

פרופיל עסקי: JVP

קרן הון סיכון JVP פועלת משנת 1993 ומנהלת יותר מ-780 מיליון דולר. הקרן מנוהלת ממשרדיה בבית המדפיס בירושלים, ומחזיקה משרדים גם בניו-יורק ובלוס-אנג'לס.

לצד תחומי ההשקעה המסורתיים של הקרן - תוכנה ורישות ארגוני, מוליכים למחצה ורכיבים, תקשורת נייחת וניידת, החליטה JVP לפני מספר שנים, למקד את השקעותיה בחברות בשלבי הסיד בחממה שברשותה (JVP STUDIO), והן בחברות בשלות יותר בתחום המדיה הדיגיטלית.

באוקטובר 2008, הודיעה JVP על גיוס הקרן החמישית JVP MEDIA, בסדר גודל של 100 מיליון דולר (סגירה ראשונה) הממוקדת להשקעות בתחום המדיה.

JVP שותפה להקמתן של עשרות חברות, רבות מהן הגיעו להנפקה ציבורית או למכירה לתאגידים בינלאומיים, ביניהן: פרסייס, כרומטיס, פאואר דיזיין, ג'קאדה, ונטרו, ועוד.

אראל מרגלית, שותף מנהל ומייסד JVP, זכה להופיע מספר פעמים ב"רשימת מידאס - האנשים בעלי מגע יד הזהב" של העיתון "פורבס".