יזהר שי הולך לבית ספר

ב-08:30 נפגשתי עם תלמידי כיתות י"א. במשך כשעה שוחחנו על היי-טק, טכנולוגיה, ועל אנשים צעירים, כמעט בני גילם, שהגשימו את חלומותיהם, הקימו חברות ושינו את העולם.

ב-09:45 ישיבת מורים. ב-10:00 הצטרפתי לישיבת צוות מחנכות כיתות י', שניהלה אורה, רכזת השכבה. אחת המחנכות, אהובה, העבירה לנו סדנה קצרה בנושא שיפור מיומנויות למידה עצמית. כמו-כן, דנו בהכנות ליום ירושלים ובכללי הזהירות להימנעות מהידבקות בשפעת החזירים.

ב-11:00 נפגשתי עם חמישה תלמידי כיתות י' בנושא הפרויקטים שלהם למחויבות אישית, המקנים להם נקודות לתעודת הבגרות. מתן, דניס ושי למדו את נפלאות מקצוע הדי-ג'יי וכרגע הם מפעילים אירועים קהילתיים בהתנדבות. דור מתנדב בחוות הסוסים הטיפולית בתל-מונד. מזל משתתפת בפרויקט "נערות מובילות שינוי".

מבולבלים? גם אני הייתי קצת מבולבל ביום רביעי שעבר, אותו ביליתי כמנהל בית ספר ליום אחד. את הקידום המטאורי הזה קיבלתי מטעם רשת "אורט ישראל", במסגרת תוכנית המקשרת בין התעשייה לתלמידי הרשת, מוריה ומנהליה.

לתוכנית הזו נתנו ב"אורט" את הכותרת "נקודת מפגש - חינוך, עסקים ותעשייה מעצבים עתיד", והיא נהגתה בהשראת תוכנית דומה, המתנהלת בארה"ב מזה כ-15 שנים תחת השם "מנהל ליום אחד".

ב"אורט ישראל" מקוים ליצור דו-שיח מתמשך בין מנהלים בתעשייה לבתי הספר אליהם הם מצוותים כמנהלים זמניים. הרעיון הוא שהקשר הדו-צדדי הזה יוביל לשיתופי פעולה ועשייה משותפת לאורך זמן, למען עתיד טוב יותר לחינוך, לכלכלה ולחברה בישראל.

להיי-טק הישראלי יש זווית אינטרסנטית בקידום החינוך הטכנולוגי בישראל. לאור השבר במערכת החינוך הממלכתי והמשך הידרדרות רמת התלמידים הישראליים בהשוואה למדינות אחרות, נראה שהסיכוי להזרים כמות מספיקה של כוח אדם איכותי אל שורות ההיי-טק בעשורים הבאים הולך וקטן. את תוצאות החינוך הממלכתי הקורס, ניתן כבר לראות בשלב שלפני היציאה להיי-טק, כלומר במוסדות האקדמיים. בכנס IVA בשבוע שעבר, הציגה ד"ר ארנה ברי, יו"רית איגוד הקרנות הישראליות, תוצאות של מחקר מקיף שהתבצע בארץ לגבי מצב ההיי-טק.

במחקר נבדקה בין השאר האקדמיה. התוצאות, למרבה הצער, אינן מפתיעות: בעוד שחשיבות האקדמיה לחוסנו של ההיי-טק היא קריטית, תקציבי האוניברסיטאות בארץ במגמת ירידה, ממוצע הגילאים של הסגל עולה וכמות החוקרים הולכת ופוחתת. ובמספרים: באסיה עלה מספר החוקרים הממוצע למיליון נפשות על פני עשור מ-1,650 ל-1,900 , באירופה עלה המספר הזה מ-1,200 ל-1,500. באותו פרק זמן, בישראל הוא דווקא ירד - מ-1,650 ל-1,300.

ומכאן החשיבות של תוכניות כאלה. הרי ממי שנקראים "מנהיגינו", לא תבוא הישועה למערכת החינוך. משחק הכיסאות המוזיקליים סביב משרד החינוך לא ייפסק, שרה תלך ושר יבוא, ארגוני המורים ימשיכו להרעיש ותלמידינו ימשיכו בשלהם.

ומכיוון שכך, רבים וטובים, ולא רק בהיי-טק, עושים כמיטב יכולתם, בהתנדבות בכל מיני מסגרות, על-מנת להחזיק עוד אצבעות רבות ככל האפשר בהמוני החורים שנפערו בסכר הרעוע, שמחזיק עדיין את מערכת החינוך בישראל. מעניין עד מתי. *

יזהר שי הוא שותף כללי בקיינן פרטנרס ומנהל פעילות הקרן בישראל