מה שפקטור קטן יכול לעשות: חלוקת פרסי הקקטוס הערב מלמדת שהפקטור שבחרו בוועדת הקקטוס לבצע כדי "לתקן" את השיפוט המקורי של השופטים, פעל בצורה דרמטית. במקום אפס מדליות זהב, 7 מדליות כסף ו-13 מדליות ארד, חולקו השנה 33 מדליות זהב, 60 מדליות כסף ו-79 מדליות ארד. סה"כ חולקו בטקס השנה 172 מדליות - כמות גדולה משמעותית מעשרים המדליות שהיו אמורות להיות מחולקות במקור.
מקאן ושאר העולם
משרד הפרסום מקאן-אריקסון הוא הזוכה הגדול בתחרות קקטוס הזהב. השנה נעדר המתחרה המסורתי של מקאן, שלמור-אבנון-עמיחי, והותיר את הבמה כולה למקאן, שקיבל ניקוד כולל של 71 נקודות - פער של כמעט 20 נקודות מהמשרד הממוקם אחריו. מקאן מוביל בכמות המדליות מכל הסוגים: המשרד קטף 9 מדליות זהב, 12 כסף ועשרים ארד. סוג המדליות היחיד בו נרשמה נחיתות למקאן היא בגרנד קקטוס, בו לא קיבל המשרד פרס, והקבוצה "הסתפקה" בגרנד קקטוס לחברת האינטרנט שלה, מקאן דיגיטל.
מקאן נחשב משרד מוטה טלוויזיה, ואכן כמות המדליות הגדולה ביותר שקיבל היה במדיום סרטונים - 19 פרסים. בין הסרטונים של המשרד שזכו בזהב: yes, וולוו וסלקום. בקטגורית מודעות מקבל המשרד 13 מדליות, ביניהן זהב עבור עבודות של גולדסטאר ו-yes. בקטגוריית רדיו קיבל המשרד 3 מדליות, בחוצות מדליה אחת ובמדיה אחרת - 4.
גיתם ואדלר צמודים
מי שציפה שהתחרות השנה תייצר מקפצה לקשת רחבה של משרדים - התבדה. הניקוד הסופי מייצר גוש קטן של משרדים המצטופפים הרחק אחרי מקאן. אחריהם, בפער גדול, גוש נוסף של משרדים המקבל פחות מעשרים נקודות. הגוש הקרוב למקאן כולל את גיתם BBDO ואדלר-חומסקי&ורשבסקי, הצמודים ביניהם במקום השני והשלישי - 51 נקודות לאדלר ו-54 נקודות לגיתם. המשרדים קיבלו כמות דומה של מדליות, אך גיתם הצליח לגבור על אדלר תודות לפרס גראנד קקטוס נוסף.
כללי התחרות מפרידים בין הניקוד של האינטרנט ו/או חברות האינטראקטיב לבין ניקוד משרד הפרסום, אך אם מחברים בין השניים הקערה מתהפכת, ואדלר מוביל בנקודות ספורות: 57 לו לעומת 55 לגיתם.
בהתבוננות על תמהיל הזכיות של המשרדים באמצעי המדיה השונים, עולה הבדל משמעותי: גיתם רושם אל החלק הארי של הזכיות שלו במודעות (17 זכיות, מתוכן 5 עבור מודעות בקטגוריית פרסום קהילתי); אולם בקטגורית סרטונים זוכה המשרד ל-4 מדליות בלבד, מתוכן אחת בלבד לגורם מסחרי ושלושה למפרסמים בקטגוריית פרסום קהילתי. עם זאת גיתם רושם הישג משמעותי כשהסרטון "זה ייגמר בקלינקס" קוטף את פרס הגרנד קקטוס.
לעומת גיתם, אדלר-חומסקי מוכיח תמהיל רחב יותר של זכיות מבחינת אמצעי המדיה: 7 מדליות בקטגוריית סרטונים, 9 במודעות, 4 בשילוט חוצות, 4 ברדיו ו-5 במדיה אחרת. גם מבחינת תמהיל הקטגוריות נהנה המשרד ממגוון רחב: כמות הזכיות הגבוהה ביותר שלו היא בקטגוריית מוצרי אלקטרוניקה וחשמל עם 8 זכיות ובשאר בין 4 מדליות למדליה.
שמעוני בשירות הקהילה
בין שני משרדים אלה לבאים אחריהם שוב נפתח פער, כשבמקום הרביעי משרד הפרסום שמעוני-פינקלשטיין עם 21 נקודות, במקום החמישי יהושע עם 19 נקודות, ובמקום השישי ראובני-פרידן עם 16 נקודות.
כאמור, שמעוני-פינקלשטין מצליח זו השנה השלישית ברציפות להתברג במקום גבוה מאוד בתחרות, גם באופן כללי וגם יחסית למיקום שלו בטבלת המשרדים הגדולים. כמי שלא בין עשרת המשרדים הגדולים בענף, אין זה טריוייאלי למצוא אותו במקום הרביעי. עם זאת ניתוח הזכיות של המשרד מלמד שהגשות חכמות בקטגוריות מתאימות עשויות להניב מיקום אטרקטיבי. מתוך כלל הזכיות של המשרד - 11 - חמש הן בקטגוריית פרסום קהילתי. משרד בסדר גודל של שמעוני לא נהנה בדרך כלל מתקציבים המאפשרים לו להציג הרבה מאוד סרטונים, ולכן לא מפתיע לגלות שתמהיל הזכיות שלו מבחינת חיתוך לאמצעי מדיה בנוי מחמש מדליות במדיה חדשה וחמש מדליות עבור מודעות.
יהושע TBWA מתבלט בתחרות השנה בעיקר בקטגוריית הסרטים: מתוך עשר מדליות 8 הן לסרטונים. מתוך כלל הזכיות של המשרד 6 הן לעבודות שנעשו לבנק דיסקונט, מתוכם חמישה סרטונים בכיכובו של מודי בר-און ומודעת שילוט אחת. שאר העבודות של המשרד שזכו במדליה הן למותג ווינר.
גם ראובני-פרידן תרם השנה לא מעט לקהילה: מתוך 11 מדליות שקיבל המשרד 4 הן בקטגוריית פרסום קהילתי, וזו גם הקטגוריה בה זכה המשרד בכמות הגדולה של פרסים מתוך כלל הזכיות שלו. בשלוש מדליות הוא זכה בקטגוריית מוצרי מזון עבור המותגים קנור ומאסט, בתקשורת טלפונית שתי מדליות ובתחבורה ומוצרי חלב מדליה לכל קטגוריה.
באומן-בר-ריבנאי חותם תחרות לא מוצלחת במיוחד עם 9 נקודות - כמו גלר-נסיס. שני המשרדים תופסים את המקום השישי.
אחריהם זרמון-גולדמן עם 6 נקודות. ברוקנר-נטע-יער רושם 4 נקודות, בריקמן 3 נקודות ו-JWT ישראל, גליקמן-נטלר-סמסונוב ודרורי-שלומי מסתפקים בנקודה אחת לכל משרד.
אינטרנט: מקאן שולטת, טוויסטד מפתיעה
קטגוריית האינטרנט נשפטת בנפרד והניקוד בה איננו נרשם לטובת החישוב הכללי של משרדי הפרסום הכלליים. סך הכל חולקו השנה 23 מדליות לעבודות באינטרנט מתוכם 6 זהב, 8 כסף והיתרה ארד.
גם כאן הזוכה הגדולה היא קבוצת מקאן-אריקסון, שחברת הדיגיטל שלה, מקאן דיגיטל, קיבלה 12 מדליות מתוכן גרנד קקטוס אחד עבור נסיעת מבחן להונדה, 3 זהב, 5 כסף ו-3 ארד, המביאים אותה לניקוד כולל של 27 נקודות. גם באינטרנט קיים פער עצום בין מקאן לאחרים. באופן כללי לא משתתפות הרבה חברות אינטראקטיב בשלב הזה של התחרות, ורק ארבע מבין הזוכות במדליות הן חברות אינטראקטיב עצמאיות ולא משויכות למשרדי פרסום. את המקום השני חולקים גריי אינטראקטיב מקבוצת אדלר-חומסקי ופרסום טוויסטד עם 6 נקודות לכל חברה. שמעוני-פינקלשטיין, ראובני-פרידן וזרמון-גולדמן רושמים 2 נקודות למשרד, גיתם וארק אינטראקטיב של גלר-נסיס רושמים נקודה לכל משרד.
המרוץ למיליון המדליות / פרשנות
הפקטור שיצר עשרות מדליות היה שערורייתי. על בכירי הענף להתעמת עם התוצאות, גם אם לא אהבו את התוצאה.
אם תחרות קקטוס הזהב אמורה לשקף נכוחה את המתרחש בתחום הקריאייטיב בישראל, הרי שהשנה היא הצליחה לשקף תמונה מדויקת - אם כי לא במובן לו התכוונו המארגנים. השיפוט של השופטים ותיקון התוצאות מציבים מראה מול פני הענף, ממנה נשקפים מצד אחד מנהלי קריאייטיב, שאם לנקוט בלשון זהירה, הרי שבגרות - אחד הערכים החשובים בניהול, מהם והלאה. בנוסף, ההערכה שלהם למה שהם וחבריהם עושים, שואפת לאפס; וההלקאה העצמית שלהם שואפת לשמיים. לצידם עומדים בעלי/מנהלי המשרדים, רדופים במרוץ אחרי מדליות, אחר הצורך בהכרה. הקרדיט או התוקף שהם נותנים למנהלי הקריאייטיב שלהם - מוגבל עד מספר המדליות שהם פוסקים להם.
אופן השיפוט של השופטים היה ילדותי, אבל הפקטור שיצר פתאום עשרות מדליות היה שערורייתי. בכירי הענף היו צריכים להתעמת עם התוצאות ולא לשנות את הכללים רק בגלל שלא אהבו את התוצאה.
תחרות שבוחנת קריאייטיב היא דבר חשוב ומשמעותי, ולמרות מה שקרה השנה האפשרות לקיים אותה עדין לא נגוזה. אין ספק שצריך לשנות (שוב) את צורת השיפוט, להגדיל את כמות השופטים ולהוסיף דמויות הפועלות בתחומי היצירה האמנות והפרסום.
למרות מחלות הילדות של התחרות, יש לה עוד שנה של חסד, עוד הזדמנות, אולי אחרונה, להתעשת וליצור משהו אמיתי ומשקף. אבל אם גם בשנה הבאה הענף לא יצליח לאסוף את עצמו, להוכיח בגרות, ולייצר תחרות ראויה - יצטרכו כנראה לגנוז את הפסלונים והמדליות, לוותר על תחרות ישראלית ולהתמודד במקומות אחרים. אולי קאן.
