רשות המיסים בישראל פרסמה לאחרונה כי כ-60% משוק הרכב בישראל הוא שוק הנשלט על ידי חברות הליסינג שמתוכו, כ-80% מכלי הרכב הם מקבוצת שווי שימוש 2 או 3. בשוק הרכב הפרטי שאינו ליסינג התמונה די דומה. מה שיוצר מקבוצת שווי שימוש בדרגה 7 להיות חלום שמעטים מאוד מהנהגים בישראל מגיעים אליו.
תופעה רווחת בקרב אלה שכן מגיעים להחלטה לרכוש רכב יוקרה היא לקנות רכב שאינו שימושי, עלות האחזקה שלו יקרה מאוד, צורך דלק כמו אניית מלחמה ולעתים קרובות הם יבחרו ברכב "שטח" שיתמחה בבליעת מדרכות ברחבי גוש דן אך לעולם לא יתאם טעמו של סלע או דיונה.
וכאן אנחנו מגיעים סוף כל סוף לרכב אותו יצאנו לבחון. המרצדס avantgarde c280. אני אתחיל מהמסקנה שהגעתי אליה אחרי סוף שבוע עם המכונית הזו זהו אחד מכלי הרכב היוקרתיים הכי הגיוניים לרכישה, (פרט לשני החלונות שנמצאים בגג שעל אחד מהם הייתי מוותר).
אמנם, עם מחיר התחלתי של כ-320 אלף שקל לדגם הבסיס וכ-380 אלף לדגם המפואר ביותר (שעליו נסענו), זוהי לא ה"מציאה" הכי גדולה בשוק הרכב, אך מרצדס מביאה לנו כאן כלי שימושי ואיכותי שעונה על כל הדרישות של נהג באשר הוא ללא דרמות מיוחדות.
ה-C של מרצדס מאכלסת בנוחות יתרה משפחה של 4 נפשות ותתמודד בהצלחה, אם כי לא מרשימה, עם שלושה מבוגרים במושב האחורי. תא המטען שלה מספק צרכים משפחתיים ותוצאות מבחני הריסוק מוכיחות שהמרצדס ה"קטנה" היא רכב שעדיף להימצא בו במקרה של תאונה על פני כלי רכב אחרים, (מי שמעדיף להתרסק בתוך רנו מגאן, מוזמן).
בתחום הביצועים, המכונית מגיעה למהירויות אוטובאן בהתאם לארץ המוצא שבה היא מיוצרת, בשביל לנסוע 100 קמ"ש ייאלץ הנהג לחכות 7.2 שניות ורשיונו יכול להישלל במהירות מכסימלית של 244 קמ"ש. מערכות אלקטרוניות כמו מערכת ה-EBD שדואגת ללחץ בלימה משתנה לכל צמיג בנפרד בהתאם לתנאי הכביש ועוד מערכות מוכרות יותר מכלי רכב אחרים כמו ABS ו-ESP דואגות לבטיחות הנהג והנוסעים.
משוכללת אבל לא "טמגוצ'י
המכונית מעוצבת בטוב טעם אירופאי מאופק. לוח השעונים וכפתורי השליטה של המערכות מעוצבים בסגנון רטרו ומפעילים את המערכות הממוחשבות של המכונית כשהם נותנים לך הרגשה מוצקה ומכנית, אפשר לומר גרמנית, בניגוד למכוניות יפניות בהן אתה לפעמים מרגיש כמו בגירסה מורחבת ל"טמגוצ'י" חדש.
ה-C קלאס כמו מרצדסים אחרות מתפקדת באלגנטיות ויעילות בהתאם למצב הרוח והדרישות של הנהג - בנסיעה רגועה, המנוע יישאר בסל"ד נמוך ויפעל בחרישיות ויספק נסיעה חלקה אם כי מעט קופצנית בתוך העיר.
מרגע שהדוושה נלחצת מעט יותר בכבדות, משחררת ה-C כוח מתפרץ שזורק את הנהג והנוסעים אחורה, ההנעה האחורית ומערכות הבטיחות מספקות אחיזת כביש וההתנהגות ספורטיבית ומהנה שמזכירה לנו שגם מרצדס מייצרת מכוניות מירוץ.
חלק גדול מהפריטים העיצוביים והטכנולוגיים חילחלו ל-C מאחיותיה הגדולות, המכונית נותנת אופציה למכונית יוקרה לא צעקנית, אפשר אפילו לקרוא לה סולידית, אם מתעלמים מהגריל שבמרכזו הסמל הידוע בקוטר של כ-15 ס”מ.
מחוברת לכביש למרות המקום במושב האחורי
יש בה מקום נוח למשפחה (שלא כמו במכוניות הקופה והקבריולט למיניהן). התנהגות הכביש שלה נהדרת (בניגוד למפלצות השטח המספקות חווית נהיגה מנותקת מהכביש) ועיצוב וגימור שמרניים ואיכותיים שנראה כי יראו טוב גם בעוד 10 שנים. לשומרים על איכות הסביבה, המכונית שבחנו אמנם לא זוכה בתואר הכלי החסכוני ביותר, אבל עם מנוע של 3 ליטר המספק 231 סוסים, צריכת דלק ממוצעת של 9 ק"מ לליטר היא בהחלט סבירה (שלא כמו ג'יפים שעלות צריכת הדלק שלהם מגיעה לשקל לקילומטר).
יש ל-C חסרונות קלים כמו מרווח תא נוסעים ומטען מעט צפופים והתנהגות עירונית מעט קופצנית, נראה גם שניתן להשיג מכוניות מתחרות במחיר נמוך יותר, אך עדיין ה-C היא מרצדס בכל רמח אבריה ומספקת כאן איכות וחווית נהיגה שרק חלק קטן מהמתחרות מסוגל לספק.