השופטת דבורה ברלינר תומכת בהצעת נאמן: להחרים את כלי הרכב של עברייני התנועה

נאמן קרא אתמול להפוך את האכיפה בעבירות תנועה לעבירות מינהליות: "אם אדם עבר באור אדום או לא עצר בעצור - תחרימו לו את הרכב" ■ ברלינר: "שיידע כל אב שנותן את הרכב לבנו, שהוא לוקח סיכון שהרכב יחולט"

"צריך לעשות יותר שימוש בחילוט כלי רכב לעברייני תנועה, כשם שעושים לכלי רכב בעבירות סמים והלבנת הון". כך הציעה הנשיאה הטרייה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דבורה ברלינר, במושב שהתקיים אמש (ב') בנושא "עונשי מאסר לעבירות רשלנות ואחריות קפידה" בכנס לשכת עורכי הדין באילת.

ברלינר אמרה כי היא תומכת בהצעה שהעלה שעות ספורות לפני כן שר המשפטים, יעקב נאמן. "אם אדם עבר באור אדום או שלא עצר בעצור - דבר ראשון תחרימו לו את הרכב", אמר השר, וקרא להפוך את האכיפה בעבירות תנועה ועבירות כלכליות מהליך פלילי לעבירות מינהליות.

"בעבירות תנועה אין את האפשרות לחלט כלי רכב", אמרה אמש ברלינר. "נדמה לי שזה רעיון לא רע". ברלינר מודעת לטענה שתועלה - "מה אשמה המשפחה אם הבן לקח את הרכב של האבא?" - ובפיה היתה תשובה. "שיידע כל אב שנותן את המכונית לבנו, שהוא לוקח את הסיכון שהמכונית תחולט. בכסף גם אפשר לעשות שימושים טובים לטובת הקורבנות, בתי-החולים וכו'".

חיי אדם

ברלינר, שופטת שבדרך-כלל לא מסגירה רגשות, אמרה ברגע של גילוי כי בפרשת אסון המכבייה, בה הואשמו האחראים לבניית הגשר בגרימת מוות ברשלנות (ולא בהריגה) - היה לה "קל" יותר, מבחינת שיקולי הענישה והמצפון האישי, לשלוח את הנאשמים לעונשי מאסר. "זה אסון שהיה קל למנוע".

לדבריה, הקושי הוא כשהרשלנות היא ברף התחתון, הרף עין של חוסר תשומת-לב. "למרות שההתנהגות העבריינית מינימלית, אבל צריך להיות ערך נפרד לחיי אדם. התוצאה מכתיבה מערכת שיקולים עצמאית שאינה זהה לאף שיקול. ברגע שקופחו חיי אדם, זה מרכיב בענישה שעומד לצד כל שיקולי הענישה".

התרגום של עיקרון זה לכללי ענישה, הוסיפה, מתבטא בהצעה שהעלתה בכנס הלשכה לפני שנתיים, ופורסמו בשעתו בלעדית ב"גלובס", ליצור אמצעי ענישה חדש לנהגים שקטלו חיי אדם בנהיגתם הרשלנית - 12 חודשי עבודות שירות בבית לוינשטיין. "שישהו שם שנה שלמה בלי לחזור הביתה, ויטפלו בפצועים".

ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, הציג בפאנל הצעת חוק פרטית שמגיש היום ח"כ יריב לוין ומציעה להאריך מ-6 ל-18 חודשים את תקופת עבודות השירות שניתן לגזור על נאשם בעבירה שאין בה מחשבה פלילית, ובלבד שמדובר בעבירה ראשונה לנאשם.