גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשההיפך הוא הנכון

מתי אג"ח להמרה הופך לכדאי, ואילו יתרונות הוא יכול להעניק למשקיע?

בשבוע שעבר כתבנו על אחד הסוגים הפופולרים ביותר של מוצרים מובנים בשנים האחרונות - אג"ח להמרה הפוכה או: Reverse Convertibles ( בקיצור: Recons).

Recon, נזכיר, היא למעשה שילוב של שתי פעולות השקעה: רכישת אג"ח של המנפיק וכתיבת אופציית מכר (Put) על נכס בסיס כלשהו (מניה, מדד מניות). המסקנה הייתה כי ברוב המקרים עדיף להימנע מהשקעה במכשירים הללו מאחר שהמשקיע אינו מתוגמל מספיק בעבור הסיכון הגלום בהם. גם השיווק של מוצרים האלה הוא בעייתי מאחר שברוב המקרים הפוקוס הוא על הריבית הגבוהה, ולא על הסיכון.

מדוע, אם כן, בכל זאת לא הצענו להימנע לחלוטין מהשקעה במוצרים? מאחר שישנם מקרים בהם לשילוב של השקעה מהסוג הזה בתיק ההשקעות, דווקא יש היגיון מסוים. לאור מספר תגובות ושאלות בעניין נפרט מהם המוצרים שאותם כדאי לשקול, באילו מקרים, ולאיזו מטרה.

תלוי בנכס הבסיס

אחד הטיעונים הנפוצים כנגד המוצרים הללו הוא שהמשקיע למעשה כותב אופציית פוט חשופה (עירומה), בזמן שאחד הכללים הבסיסיים כביכול במסחר באופציות הוא ש"לא כותבים אופציות חשופות". הכוונה היא שלא כותבים אופציה מסוימת מבלי לבצע במקביל פעולת השקעה אחרת שאמורה לגדר את הסיכון.

טיעון נוסף הוא שהשימוש המקורי באופציות הוא לצורך הגנה/גידור/ביטוח, לא לספקולציות. יש צדק מסוים בטיעונים האלה אך הם אינם מדויקים. אופציה (או כל נגזר פיננסי אחר) היא כלי המספק חשיפה לנכס בסיס. לעתים, משקיע דווקא יכול להיות מעוניין להיחשף לנכס הבסיס באמצעות אופציה ולא ישירות. אופציית רכש (call) על מדד מניות, למשל, מאפשרת חשיפה בסכום נמוך למדד כך שלא צריך להקצות את מלוא הסכום לקניית נכס הבסיס, וניתן להקצות רק את הפרמיה לצורך רכישת האופציה על מנת להשיג את אותה החשיפה.

המפתח טמון כמובן בהבנת החשיפה אותה משיגים באמצעות האופציה. כלומר, הבעיה אינה בהכרח בעצם החשיפה אלא בחוסר ההתאמה בין גובה החשיפה ובין מטרת ההשקעה. מה שמוביל לטיעון שכנגד כתיבת אופציות חשופות: ראשית, מסחר באופציות הוא פעולה שונה בתכלית משימוש באופציה לצורך הגנה/חשיפה, מאחר שמטרת המסחר באופציות היא לייצר רווחים מעצם פעילות המסחר ומכאן נגזר משך החזקה קצר בהרבה.

שנית, ישנו הבדל משמעותי מאוד בין כתיבת אופציית פוט ובין כתיבת אופציית קול. בכתיבת אופציות פוט ההפסד מוגבל (מאחר שנכס הבסיס יכול לרדת לכל היותר ב-100%) ואילו בכתיבת אופציית קול ההפסד אינו מוגבל (מאחר שנכס הבסיס יכול לעלות ללא הגבלה).

באג"ח להמרה הפוכה, החשיפה באמצעות כתיבת אופציית הפוט היא בדרך כלל ביחס של 1:1 לנכס הבסיס החל מנקודה מסוימת, כך שלכל היותר ההפסד של המשקיע באמצעות האופציה שקול להפסד אשר היה סופג לו היה משקיע ישירות בנכס הבסיס. כך שאם הסיכון שבחשיפה לירידת נכס הבסיס הוא כזה שהמשקיע מוכן/מתכנן לקחת על עצמו, אז בכתיבת אופציה שמשיגה את אותו האפקט אין כל פסול באופן עקרוני.

לכן, השאלה בהקשר של ה-Reconהיא לא באיזו מידה אני מעוניין להיחשף לנכס הבסיס (כי, כאמור, ברוב המוחלט של המקרים החשיפה היא ביחס של 1:1, וגם זה רק מנקודה מסוימת ומטה) אלא לאיזה נכס בסיס אני נחשף ומה אני מקבל בתמורה.

להיחשף למדד ולא למניה

וכשזו השאלה, המסקנה, כפי שהוצגה בשבוע שעבר, היא שברוב המקרים עדיף שלא להשקיע במוצרים האלה, מאחר שנכסי הבסיס הם לא כאלה שהמשקיע מעוניין להיחשף לירידה שלהם ו/או כאלה שהתמורה בהם אינה גבוהה מספיק ביחס לסיכון.

כדוגמה הבאנו את ה-Recon על מניית China Mobile בו נקודת ה-knock in (הנקודה שהחל ממנה מתחילה החשיפה של המשקיע לנכס הבסיס) הייתה 28%-, הריבית הייתה 16.5% ומשך הזמן חצי שנה. זו דוגמה מצוינת למוצר שכנראה לא כדאי להשקיע בו. התנודתיות התוך יומית של מניה בודדת, ובפרט של China Mobile, היא ברמה כזו שהגנה עד לירידה של 28% היא כמעט חסרת משמעות, בוודאי כאשר הרווח מוגבל ל-16.5%.

בנוסף, מדוע שנבחר דווקא במניית China Mobile ועל סמך מה? זה כבר מצריך ניתוח של הדו"חות הכספיים של החברה, מתחרים, רגולציה וכדומה. הרבה עבודה בשביל השקעה לחצי שנה, סיכון מלא (לכל צורך פרקטי) ורווח מוגבל.

מאידך, דוגמה לנכס בסיס יותר הגיוני היא המפרט הבא: נניח שנכס הבסיס הוא מדד מניות רחב מספיק (מדד המניות העולמי, מדד ה-S&P 500), רמת ה-knock in היא 40%-, הריבית היא 10% וטווח הזמן הוא שנה. התנודתיות התוך יומית של מדד מניות כזה היא עדיין גבוהה (מאחר שזה מדד מניות) אך נמוכה משמעותית מזו של מניה בודדת.

האם במקרה כזה הסיכויים לאירוע knock in הם אפסיים? כמובן שלא, וזאת ללא כל קשר לעיתוי. אך כאן התשואה ביחס לסיכון היא כבר סבירה יותר. ההיגיון שמאחורי השקעה במוצר בסגנון כזה לא קשור לספקולציה לגבי שוק המניות, אלא לרצון להגביר את הפיזור של הרכיב המנייתי בתיק.

כך, נניח שאנחנו רוצים להקצות רבע ממרכיב המניות בתיק לאותו Recon. החלטה כזאת אינה נוגעת לעצם החשיפה לנכס הבסיס - כי הרי ממילא אנחנו מתכוונים להקצות את אחוז החשיפה הזה להשקעה במניות - אלא לשאלה איך להיחשף לנכס הזה.

מרוויחים פחות, מפסידים פחות

הקצאה למוצר כדוגמת זה המתואר, מחליפה סיכון אחד (חשיפה מלאה לשוק המניות בכל נקודת זמן) בתמהיל אחר של סיכונים (חשיפה מותנית לשוק המניות בירידה, חשיפה חלקית בעלייה, חשיפה מלאה למנפיק) ולכן מפזרת באופן טוב יותר את אפיק המניות בתיק, והופכת אותו לפחות הומוגני.

האם הפיזור המוגבר הוא בהכרח טוב יותר בכל מצב? כמובן שלא, אך לעיתים, אולי אפילו ברוב המקרים, הוא עדיף. שתי הסימולציות ההיפותטיות המצורפות ממחישות את הנקודה: בשתיהן מורכב הסל לפי התמהיל שהזכרנו, כשבסימולציה הראשונה לא התרחש אירוע knock in ובסימולציה השנייה כן (האירוע התרחש במהלך התקופה והסימולציה מדמה ערכים שונים למדד בעת פדיון המוצר).

בשתי הסימולציות, מי שהשקיע במניות באותו תמהיל של 75% מניות ו-25% Recon, נפגע כאשר נכס הבסיס המנייתי עולה בצורה ניכרת, אך משפר את מצבו בירידה או בעלייה מתונה. לכן עשוי להיות היגיון בהשקעה במוצר כזה כחלק מתהליך הקצאת הנכסים בתיק, ללא קשר לספקולציה. ולכן, גם אם על הרוב המוחלט של המוצרים כדאי לוותר, לעיתים ניתן להיתקל במוצרים שכדאי להקדיש קצת זמן כדי לבחון אותם, ולא לפסול אותם באופן גורף. *

דוד טמיר הוא מתכנן פיננסי בפיוניר קרנות תבל. אין לראות בכתבה המלצה לרכישת ני"ע או תחליף לייעוץ השקעות אישי

עוד כתבות

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון