גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק בתקופת משבר

ראוי שהרגולטורים ינקטו בגישה מקלה בנושא הסדרי חוב גם בתקופות של שגשוג

הרגולציה של שוק ניירות הערך נולדה בעקבות המשבר הפיננסי הגדול של 1929 בארצות הברית, וממשבר למשבר צוברת כוח ומתפשטת בעולם כולו. המשבר הנוכחי, לפחות בישראל, הנו שונה. התחושה הכללית היא שהמשבר איננו נובע מכשל רגולטורי. למעשה, המשבר הנוכחי הינו נגזרת של המשבר העולמי אשר גלש לישראל משום שבכפר הגלובלי אף שוק מקומי אינו יכול להוציא עצמו מן הכלל.

למרות הייחוד של המשבר הנוכחי, הרגולטורים מצאו לנכון להגיב לו. הדוגמה העיקרית לתגובה כזו היא גילויי הדעת של רשות ניירות ערך ורשות הגבלים עסקיים בעניין הסדרי החוב, אשר מטרתם להקל על משקיעים מוסדיים וחברות ציבוריות להידבר ביניהם, מבלי לשתף את הציבור הרחב, על מנת לגבש הסדרים מחוץ לבית המשפט.

האם רגולציה זו מתאימה רק לעת משבר? האם קיימת בכלל הצדקה לרגולציה מיוחדת לעת משבר?

רגולציה מיוחדת

לכאורה, התשובה חייבת להיות שלילית. כך למשל, אם שקיפות רצויה כשהשווקים פורחים, קל וחומר שהיא חיונית בעת משבר. ולכן, אם בימים של שגשוג אסור לחברות להעביר מידע באופן סלקטיבי לקבוצה קטנה של משקיעים ולהדיר את השוק הרחב ממידע זה, אין שום סיבה שיהיה מותר לחברות לעשות כן בעת משבר. ובאופן דומה, אם האיסור על קרטלים הנו חיוני לצמיחה בעת שהשווקים פורחים, ואם על מנת למנוע קרטלים יש לאסור על משקיעים מוסדיים לתאם את פעילותם מול חברות ציבוריות - ניתן להניח שאיסור זה חיוני אף יותר כשהשוק בשפל.

המסקנה הבלתי נמנעת: אם הרגולטורים סבורים שהקלות אלו על שיתוף-פעולה בין משקיעים מוסדיים, וביניהם לבין החברות, חיוניות בעת משבר, הרי שהן חיוניות גם מחוץ למשבר. ואכן, עיון ברקע ההיסטורי של גלויי דעת אלו מגלה כי הקריאות לגיבושן של הקלות אלו עלו עוד הרבה קודם למשבר הפיננסי. כך למשל, הקריאה לרשות הגבלים עסקיים, לאפשר למשקיעים מוסדיים מתחרים לשתף פעולה מול חברות ציבוריות, עלתה עוד הרבה קודם למשבר, בין השאר בדו"ח של ועדה בראשותו של פרופ' אסף חמדני. ובאופן דומה, הטענה שהאיסור על מידע פנים אינו צריך למנוע מחברות את האפשרות להיוועץ באנליסטים ובמשקיעים מוסדיים, גם היא הועלתה הרבה לפני פרוץ המשבר, בעיקר בפורומים אקדמיים.

יחד עם זאת, אני סבור כי המשבר מספק נימוקים נוספים לתמיכה בהקלות אלו, ועל כן אין זה מפתיע שאפילו אנשים המתנגדים להקלות אלו בשוק גואה, עשויים לתמוך במהלכים כאלו בעת שפל. לכן, אין זה פלא שהרגולטורים הצליחו להגיע להסכמה על מהלכים אלו דווקא בעת משבר גלובלי. להלן אציג מספר נימוקים מרכזיים המצדיקים רגולציה מיוחדת כזו בעת משבר:

הסיבה הראשונה נובעת מקשיי הנזילות בשוק. ככל שהשוק נזיל יותר קל יותר לחברות הנקלעות למשבר למצוא מקורות להחלפת חוב קצר מועד בחוב שמועד הפירעון שלו רחוק יותר, ועל כן ניתן בקלות יחסית (ובמחיר נמוך יחסית) למצוא פתרונות שוקיים למצוקות אשראי זמניות. לעומת זאת, כאשר קיימת מצוקת אשראי כללית במשק ובעיית נזילות בשוק, לעיתים אין מנוס מפיתרון הכרוך בשינוי התנאים של החוב. פתרון כזה מחייב הסכמה בין החברה לבין נושיה, ולהסכמה כזו קשה להגיע מבלי שינוהל משא ומתן ותוחלף אינפורמציה בין הצדדים.

הסיבה השנייה נובעת מכך שהמערכת המשפטית, לרבות רגולטורים עורכי דין ובתי משפט, אינה ערוכה לטפל במקביל בהליכי חדלות פירעון של מאה חברות. לכן, בעת משבר פיננסי קיימת הצדקה חזקה יותר לכך שהרגולטור יסלול לצדדים את הדרך ויוזיל עבורם את העלויות הכרוכות בהגעה להסכמה מחוץ לכתלי בית המשפט.

הסיבה השלישית נוגעת לחשדנות כלפי ההנהלה של חברה כושלת. כאשר פירמה בודדת מגיעה למצב של חדלות פירעון, קיים חשד א-פריורי שהכישלון הינו תולדה של טעות, רשלנות ואולי אף מירמה מצד הנהלת החברה. לכן, הן המשקיעים והן הרגולטורים מעדיפים הרבה פעמים שהסיבות להתמוטטות החברה תתבררנה בבית המשפט. לעומת זאת, כאשר המשבר הנו נחלתם של חברות רבות, ובמיוחד כאשר הוא תוצר של משבר גלובלי שהחל במקום אחר, ההנחה הא-פריורית הזו נעלמת, ונחלשת הנטייה הטבעית לבירור העובדות בבית המשפט.

גם בתקופת רווחה

לבסוף, מנקודת המבט של הרשות להגבלים עסקיים, גם רשות זו מבינה שהגעתן האפשרית של חברות רבות למצב של חדלות פירעון, עשויה לפגוע במבנה התחרותי של השוק הרבה יותר מהחשש שמשקיעים מוסדיים ינצלו את העובדה שהם יושבים יחדיו, ומטכסים עצה כיצד להתמודד מול מצבן הפיננסי של חברות בהן הם מושקעים, כדי לתאם ביניהם את עמלות הניהול שהם גובים מלקוחותיהם.

לאור כל הטיעונים הנ"ל, קיימת הצדקה, לכל הפחות בעת המשבר, לגישה הרגולטורית המקלה על חברות לשוחח עם משקיעים מוסדיים, ועל המשקיעים המוסדיים לדבר ולתאם פעילות האחד עם השני. הניסיון שיצטבר מרגולציה זו בעת המשבר גם ילמד שהסדרים אלו הינם ראויים גם בעיתות של שגשוג ורווחה.

* הכותב, בעל תואר פרופסור, הוא מנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון, אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"