מאחורי החזות האנגלו-סקסית

יש אימרה החביבה במיוחד על הנגיד סטנלי פישר: "לעולם אל תאמר לעולם לא (never say never)". בשנתיים האחרונות הוכיח פישר את נכונותה.

מאחורי החזות האנגלו-סקסית הקרירה והקול השקט מסתתר נונקונפורמיסט שלא מהסס להיות אקטיבי, לנקוט בצעדים אגרסיביים על מנת להתמודד עם הבעיות על הפרק. אדם שלא נרתע מכפירה בעיקרי השוק החופשי, ויודע להציג בזמן אמת סט של פתרונות נועזים ולא שגרתיים.

מפקח על העמלות

בסוף 2006 סערה הארץ, הבנקים העלו אחד אחרי השני את העמלות ללקוחות. נגידים קודמים התעלמו מהעניין והסבירו ביובש כי פיקוח על המחירים נוגד את עקרונות השוק החופשי. גם פישר עקרונית נגד פיקוח על מחירים, אבל הוא לא היה מאושר מנטיית הבנקים להעלות עמלות כמעט בו-זמנית, כאשר כל בנק רואה מה האחרים עושים ומיישר קו.

בניגוד לקודמיו, פישר הרים את הכפפה. בנאום באסיפה השנתית של איגוד הבנקים, מול צמרת הבנקאות הישראלית ועיתונאים רבים, הדהים פישר את שומעיו כשנזף בהם. "רשימת העמלות הארוכה שלכם מו-ג-ז-מת ואפילו מ-גו-ח-כת ופוגעת בתחרות", אמר פישר בהדגשה.

"איני מבין מדוע יש צורך בכך בעוד שבמדינות אחרות בנקים מתפרנסים בעיקר ממרווחי ריבית", הוסיף ובנימוס אמריקני צונן סטר קלות על לחיי הבנקאים המכובדים. גם בכנסת הבינו את הרמז, וביחד עם בנק ישראל הובילו בקיץ 2007 לחקיקת חוק העמלות, הבנקאים נגררו בועטים אבל שיתפו פעולה.

מתערב בשוק המט"ח

כל בנקאי מרכזי יודע לדקלם מתוך שינה את חוסר התוחלת בהתערבות ישירה בשוק מטבע החוץ על מנת לשנות את שער המטבע המקומי. התערבות כזו דינה כישלון, שנו הכלכלנים. גם פישר מכיר את הספרים, הוא אפילו כתב חלק מהם.

אבל כאשר השקל החל להתחזק מול הדולר ונוצרה פגיעה ממשית ביצוא, פישר הפך לפרגמטי ופעל באגרסיביות. בנק ישראל החל להתערב בשוק המט"ח. השקל, שהגיע בשיאו לשער של 3.2 שקל לדולר, החל להיחלש, והגיע במרס 2009 ל-4.2 שקל לדולר. חלק מהיחלשות השקל נבע מהתחזקות הדולר בעולם, אבל חלק מהתערבות אגרסיבית של בנק ישראל.

רוכש אג"ח

כאשר בספטמבר האחרון התגבר המשבר בעקבות קריסת ליהמן ברדרס, היה פישר מודאג. בעוד שבמשרד האוצר דיברו על "אי של יציבות", פישר ראה את הסערה מגיעה. "בוודאי שישראל תיפגע", אמר, "אנחנו חיים בעולם ולא על אי בודד".

באותם ימים התמוטט שוק האג"ח הקונצרניות, וכמחצית מהחברות נסחרו בתשואת דו-ספרתיות של אג"ח זבל. מודאג מאוד יצא פישר להגן על שוק האג"ח ולהבטיח את פעולתו התקינה. כמו עמיתו היום ותלמידו בעבר, הנגיד האמריקני בן ברננקי, החל פישר לפעול בשוק.

בנק ישראל התחיל להתערב בשוק האג"ח הממשלתיות בהיקף של מיליארדי שקלים. תוכנית מגירה להתערבות בשוק האג"ח הקונצרניות על-ידי רכישת מדדי תל בונד הוכנה ואושרה, וכך גם תוכנית לתמיכה בבנקים והזרמת הון על-ידי רכישת אג"ח שינפיקו לצורך כך.

מדיח בנקאים

אפשר להתווכח על הדרך, אפשר להתווכח על התוצאה, אפשר להרים גבה ולשאול מדוע, אבל התוצאה ברורה. פישר עשה מה שאף רגולטור לפניו לא עשה - הדיח מתפקידו יו"ר בנק גדול.

מרגע שהגיע למסקנה כי נוצרה בעיה בממשל תאגידי, וכי ההתנהלות הקיימת בבנק הפועלים בעייתית וטומנת בחובה פוטנציאל לצרות גדולות, הוא פעל במהירות. התעמת בפומבי עם בעלת השליטה בבנק הפועלים, שרי אריסון, וגרם ליו"ר הבנק, דני דנקנר, להתפטר.