מנהלת ההשקעות שמזהירה: זה הסיכון העיקרי היום בשווקים

קארן שווק גדלה בצרפת, אבל רק כשהגיעה לישראל גילתה את המשיכה שלה לשוק ההון. "נרשמתי ללימודי רפואה, אבל כשהגעתי לארץ שיניתי כיוון", היא מספרת. "ידעתי שאני אוהבת לנתח מגמות ומספרים, והחלטתי לפנות לדרך חדשה לגמרי. אבא שלי היה כלכלן, אולי גם זה השפיע".

● בתזמון מושלם: החברה הביטחונית שגייסה 400 מיליון דולר
● הדיווח שגרם לצניחת המניות והעקיצה של מנכ"ל פייזר: חברות החיסונים תחת מתקפה

לאורך 25 שנות פעילותה בשוק ההון היא שימשה במגוון תפקידים, בהם חברת ועדת השקעות חו"ל בפסגות, והקמת ענף המוסדיים בחטיבה לשוקי הון של בנק לאומי. בהמשך הקימה את פעילות בנק פיקטה השוויצרי בישראל, ולפני 7 שנים ייסדה את "לוסיד השקעות", פמילי אופיס המנהל כסף עבור משפחות עשירות, לדבריה בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל. קהל היעד של לוסיד הם משקיעים כשירים בעלי הון של כ-8 מיליון שקל ומעלה.

שווק משמשת כמנכ"לית ומנהלת השקעות ראשית בלוסיד ומאמינה בגישה פסיבית לניהול השקעות, כלומר השקעה בעיקר דרך מדדים. "אנחנו עושים גם 'סטוק פיקינג' (בחירת מניות, נ"א) אבל הוא נקודתי. ההיגיון הוא שהשוק תמיד יודע יותר טוב מאיתנו", היא משוכנעת. "הגישה הזו מאפשרת פיזור סיכונים בעלויות סבירות כולל גידור סיכונים, ואף להיכנס לתת סקטורים ספציפיים. זה נכון בין שהלקוח מנהל מיליון שקל או סכומים גבוהים יותר".

שווק מגדירה את גישתה לשווקים כיום כאופטימיות זהירה. האופטימיות נובעת מפריחת הבינה המלאכותית (AI), הצמיחה בארה"ב שצפויה להאיץ והורדת הריבית המתקרבת שם. אך מנגד נמצאת העובדה שהשווקים נמצאים בשיאים. "השיאים מעידים על אופטימיות בשוקי המניות, אך לצד זה שוק האג"ח זהיר יותר", היא מאבחנת. עם זאת שווק לא סבורה ששוק המניות האמריקאי נמצא בבועה: "מתחילת השנה, 40% מהצמיחה בארה"ב זה רק השקעות ב־AI. כך שזו לא בועה נקודתית אלא מגמה מבנית שמספקת דלק חדש לצמיחה".

עוד גורמים שיכולים לדעתה להוביל להמשך עליות בשוקי המניות, הם הצפי שלאחר הצמיחה החלשה במחצית הראשונה השנה, בין היתר בהשפעת תוכנית המכסים של הנשיא טראמפ, "הכלכלה עשויה לחזור לפעילות מלאה, בהתפוגג חוסר הוודאות סביב הטלת המכסים, לצד תהליך הורדת הריבית של הבנק המרכזי (פד) שהמשקיעים מחכים לו. גם אם קצב הורדת הריבית יהיה איטי מצפי המשקיעים, זה יכול לדחוף את מחירי המניות לשערים גבוהים יותר", היא מניחה.

אבל היא בהחלט ערה גם לסיכונים. "אין ספק שהמתיחות בין סין וארה"ב תעלה בתקופה הקרובה, ומה שיותר מהותי בהקשר זה היא המלחמה הטכנולוגית המעמיקה בין שתי המעצמות. זה לא המכסים על פלדה ואלומיניום או איזה אירוע מחזורי, אלא מגמה שתלווה אותנו בשנים הבאות", היא אומרת. "בנוסף, יש חוסר ודאות בשאלה כמה זמן ייקח לכלכלה לעבור את ההסתגלות ל־AI. המבט צריך להיות לטווח הארוך. שינויים טכנולוגיים כה משמעותיים לוקחים זמן, אבל בסוף הם מוטמעים ורואים את התוצאות בכלכלה".

סולידי, אבל באגרסיביות

באשר לשוק המקומי, שווק אמביוולנטית. היא מאמינה בטכנולוגיה המקומית אך מזכירה שהחברות הללו נסחרות לרוב בחו"ל. "אני בוחנת את שוק ההון הישראלי בפינצטה, כי יש הבדל בין החברות שנסחרות במדדים כאן לבין הכלכלה הריאלית. הבורסה לא תמיד משקפת את הכלכלה שלנו, וזה עיוות שצריך להביא בחשבון. שוק ההון המקומי פחות חשוף להייטק, שכן רוב הענף הישראליות נסחרות בנאסד"ק". כזכור, חברות גדולות כמו צ'ק פוינט, וויקס, סנטינל וואן ואחרות נסחרות רק בוול סטריט ולא בבורסה בת"א.

"התלות של ישראל בטכנולוגיה גבוהה, לכן מצד אחד זה הופך אותנו לפגיעים, ודאי במצב הביטחוני הנוכחי, אבל גם מעניק פוטנציאל גדול לישראל", היא מסבירה. "אם אנחנו לפני מהפכה טכנולוגית זה יחזק סקטורים שלמים פה, למשל סייבר ותעשיות ביטחוניות. הרבה מאוד הון יושקע בתעשיות האלה, שלישראל יש בהן יתרון תחרותי מובהק".

כשאנחנו מבקשים משווק לבנות תיק השקעות, היא מציעה גישה שונה מהמקובל: "בישראל התיק הסולידי נחשב ככזה שמכיל בין 20% ל־30% מניות, אך החשיפה הנכונה לטעמי למשקיע סולידי לטווח הארוך צריכה להיות 40%־50% מניות. והמשקיע צריך להיות מסוגל לסבול תנודתיות של 18 חודשים", לדבריה.

שווק מציעה למשקיעים להגדיל את החלק של חו"ל בתיק המניות. למשקיע סולידי היא מקצה 38% למניות בחו"ל, בעיקר בארה"ב, "כי יש שם נזילות גבוהה יותר מבישראל". 12% יוקצו למניות בישראל, ואת רכיב האג"ח (50% מהתיק) היא מקצה כולו לאג"ח קונצרניות בחו"ל בדירוג השקעה, "במח"מ קצר של עד 3 שנים". את ההעדפה החריגה הזו היא מסבירה בכך ש"אג"ח החברות בחו"ל מדורגות גבוה יותר מהאג"ח הכי סולידיות בישראל, ולו בגלל רמת הסיכון של מדינת ישראל".

למשקיע אגרסיבי היא מציעה תיק של 70% במניות ו־30% באג"ח, כשהחלוקה בחלק המנייתי היא 52% בארה"ב ו־18% במניות בישראל. עוד 20% לאג"ח קונצרניות בחו"ל ו־10% לנכסים אלטרנטיביים (למשקיעים כשירים), המאפשרים לדבריה "קורלציה נמוכה יותר לשוק, עם תשואות יפות".

התיק שאיתו תישנו בשקט

מבחינת הסקטורים המומלצים, שווק מסתכלת רק אל מעבר לים, ומפרטת שמעבר למדדים הרגילים היא מחזקת את התיק עם חשיפה לקרן סל שנותנת דיבידנד גבוה (סימול: DHSD). עוד היא נותנת דגש לסקטורים דוגמת התעשיות הביטחוניות (דרך קרן הסל ITA), תשתיות (PAVE), סייבר (BUG ו־HACK), שבבים (SOXX), ענן (SKYY), ופיננסים (IYF), שלגביו היא מציינת באופן מיוחד כי "זה סקטור שלכאן או לכאן נהנה".

אחת הסיבות להעדפה של שווק לסקטורים הללו היא רמת הריכוזיות הקיצונית בשוק האמריקאי: "לא מדברים על זה מספיק, אבל מדד S&P 500 כיום מורכב מ־10 מניות שמהוות 38% מהמדד, מהן 9 ממגזר הטכנולוגיה. כל משקיע צריך לשאול את עצמו אם הוא מסוגל לישון בשקט עם רמת ריכוזיות כזו".

הפתרון שלה הוא העדפת מדדי משקל שווה, וגם לאזן מחדש את הפרופורציות בתיק ההשקעות אחרי העליות האחרונות. "כשאני רואה אנשי הייטק בונים תיקים אגרסיביים, אני מציעה להם לבנות תיק בצורה הדרגתית ולנצל הזדמנויות כשיהיה תיקון בשוק", היא מספרת. "הכי חשוב זה לבצע איזון מחדש, כדי לחזור לרמת הסיכון שמשקיע יכול לישון איתה בשקט. למשל אם עלה מ־30% מניות ל־35% בגלל העליות בשווקים, הוא צריך לחזור ל־30%".