1. אחד הדברים האחרונים ששר המשפטים הקודם, דניאל פרידמן, עשה בטרם עזיבתו את המשרד, היה שינוי בתקנות סדר הדין האזרחי, המקנה למשכירי הדירות הליך מזורז לפינוי שוכרים המסרבים לפנותן. המסלול שיזם פרידמן מזרז את הדיון בתביעות הפינוי, בעיקר בכך שבמסגרתו לא ניתן לתבוע פיצוי כספי (מה שהיה מאריך את ההתדיינות בתיק), ודנים רק בשאלת הפינוי.
השבוע נחשף ב"גלובס" שבית המשפט הורה לזמר מתי כספי ולרעייתו לפנות את ביתם השכור בכפר ורדים, לאחר שלא הגיעו להסכמה עם המשכיר על הארכת החוזה ואף לא שילמו את שכר הדירה. פסק הדין ניתן בתוך חודשים ספורים לאחר הגשת התביעה, הודות לתיקון שיזם פרידמן.
עד כה ניתנו כמה פסקי דין במסלול זה, והם מוכיחים את יעילותו. הם גם מוכיחים שכאשר עסק דניאל פרידמן בענייני האזרח הקטן והשירות אליו, במקום לנסות לשנות סדרי עולם ולנהל מלחמות עולם, התוצאה היתה טובה. לכולם.
2. החלטת הרכב השופטים של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב - לפיה המשפט יתנהל בדלתיים סגורות ורק בתום מסירת עדות הם יבחנו אפשרות לפרסם אותה או לפחות חלקים ממנה - היא רעה עבור כלי התקשורת. כידוע, גם עיתונאים אינם רשאים לנכוח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות. גם בהנחה שחלק מהעדויות יותרו לפרסום בדיעבד, הרי שאנו, העיתונאים, לא תמיד נדע מה צונזר ומהו הקונטקסט הנכון של עדות כזו או אחרת בתוך מכלול הראיות. יקשה עלינו לתת לציבור את הערך המוסף, בדמות המשמעות וההשפעה של עדות מסוימת על ההליך. במצב כזה, העיתונאים - והציבור - יהיו חשופים יותר לספינים מצד שני הצדדים.
מנגד, מה שרע לעיתונות דווקא יהיה טוב לציבור. אם נודה על האמת, אין סיבה שהמשפט יתנהל בדלתיים פתוחות. כל המשפטים בעבירות מין מתנהלים הרחק מעין הציבור, כדי להגן על פרטיות המתלוננות וכדי שהבושה לא תשפיע על תוכן עדותן. העולם לא ייחרב אם הציבור יעודכן באיחור קל על הנעשה במשפט. הרי לא מדובר במשפט שיתנהל במחשכים. לפיכך החלטת השופטים היא מאוזנת ומידתית, והיא תעמיד את התקשורת למבחן בגרות, שבמשפט רמון לפחות היא נכשלה בו כישלון חרוץ: להימנע מהתחכמויות ומרמיזות על המתרחש בתוך האולם.
לא לפרוטוקול
שופטי בית הדין הצבאי שגזרו את דינו של תא"ל צ'יקו תמיר ידעו, בסבירות גבוהה, כי הורדה בדרגה תשלח הביתה את אחד המפקדים המעולים בצה"ל כיום, בתקופה בה הצבא אינו משופע בכאלה.
השופט היחיד בהרכב שבא מהמערכת האזרחית, עודד מודריק, סבר שאין להורידו בדרגה. למרות הכל, דומה שהעונש מוצדק. אם תמיר היה שופט את אחד מקציניו על "פאק באמינות", סביר להניח שהיה דן אותו למחבוש ולהורדה בדרגה גם יחד. אוי לנו אם אמינות לא תהא הערך העליון של המפקדים בצבא, גם כשמדובר במעולים שבהם.