אחד הסיפורים המדוברים יותר השבוע בשוק ההון הוא סגירת השערים במכללת משב. משב, נזכיר, הכשירה ברוקרים, יועצי השקעות ומנהלי תיקים במשך למעלה מעשור, ושעריה הסגורים (תרתי משמע) נתנו לגיטימציה לומר שהמלך עירום - לפחות בחלק מהמוסדות ללימודי מקצועות שוק ההון.
כשהתשואות בשמיים תחושת הסיכון מיטשטשת, והחלומות - לאו דווקא הריאליים - נרקמים ונראים קלים להשגה יותר מתמיד. וכך, הראלי של חמש השנים האחרונות יצר את התחושה שהכסף זורם ברחובות ובבורסה, ושצריך רק קורס של עשרה מפגשים כדי להרים אותו. על התשתית האופורית הזו הוקמו מכללות ומוסדות ללימוד מקצועות שוק ההון.
לפעמים עמד מאחורי המכללה מוסד פיננסי, בית השקעות שהמוניטין שלו חשוב לו. לעתים זה היה מותג צעיר וגוף בלתי תלוי, שהבטיח לתלמידיו להפוך לאנשי מקצוע.
תמורת החלום שילמו התלמידים סכומי עתק, שנעו בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים לקורס. מי שרצה לעבוד בסוף הלימודים גילה שהוא צריך לעבור את הבחינות של רשות ני"ע - עסק לא פשוט בכלל. ואחרי המשוכה הזו הוא מצא את עצמו בשוק רווי מדי, עם היצע אפסי של משרות והצעות לסטאז' חינמי.
המכללות שקשורות לבתי השקעות נהגו להציע למצטיינים בקורסים מישרות סטאז'. בסופו דבר לא היה מובטח.
סיכויי הצלחה נמוכים
במכללות להכשרת סוחרים אפשר ממש לגעת בחלום. המכללות הללו נוהגות להציג את הלימודים בהן כמסלול יוקרתי במיוחד (שמצדיק תג מחיר גבוה יותר) ללימוד עקרונות המסחר היומי, באופציות או במניות. המסחר היומי מסוכן במיוחד, ועלול להיות כרוך בהתמודדות יום-יומית עם הפסדים גבוהים - בדיוק כפי שהאפסייד יכול להיות מהיר וחד.
גם בסיום הלימודים האלה מעטים מוצאים תעסוקה, ואלה שמבקשים לעשות לביתם בביתם, מגלים כמה תשומות זמן, רגש וכסף צריך לשפוך לתוך העיסוק הזה.
בביקור באחת המכללות ללימודי המסחר היומי נתקלתי באדם מבוגר יחסית, שלאחר מספר חודשי אבטלה החליט לנסות את מזלו בתחום, ולשם כך נפרד מכ-12 אלף שקל. בשולחן לידו ישב חייל משוחרר, שותף לאותו חלום לעשות את הבוננזה בשוק ההון. על שניהם ניכר כי לחצי מכבש השיווק של המכללה עשו את שלהם, והביטחון העצמי שלהם הרקיע שחקים.
מעניין אם מישהו סיפר להם על סיכויי ההצלחה האמיתיים של סוחרי היום. הכלל הוא שהמסחר היומי הוא משחק סכום אפס, כלומר על כל סוחר שמרוויח יש גם אחד שמפסיד. זוהי דרכו של השוק. אחד המנהלים בתחום אף הודה בראיון שרק 40% מהסוחרים יצליחו בסופו של דבר. 60% מהם יפסידו. לפחות.
לימודי מקצועות השוק הם בהחלט המקרה שבו דרושה התערבות של הרגולטור, או כל בר סמכא שיהיה מוכן לעשות סדר, כדי שאנשים לא ייפרדו ממיטב כספם כדי להתאכזב.