רשת קרפור, עליה שם כעת דנקנר את יהבו, נוסדה לפני 52 שנה והייתה מחלוצות ההיפר מרקט בעולם. הרשת החלה לפעול בצרפת, אך התרחבה למדינות רבות בעולם ביניהן מדינות בדרום אמריקה ובמזרח אירופה. כיום, קרפור היא רשת הקמעונאות הגדולה ביותר באירופה, והשנייה בגודלה בעולם, אחרי וול מארט.
משוכות גדולות
לצד הגודל המרשים, ו-15 אלף הסניפים שלה, קרפור עומדת כיום בפני תקופה לא פשוטה. היא התמודדה בתקופה האחרונה עם ירידה במכירות באירופה ובעיקר בצרפת. פעילותה בשווקים המתעוררים מתאפיינת בצמיחה אך גם ברווחיות נמוכה יותר לעומת אירופה. כך שבשורה התחתונה הרווחיות של הרשת סובלת משחיקה בשנים האחרונות.
כך, לדוגמה, הרווח הנקי של קרפור הסתכם בשנת 2008 על 1.54 מיליארד אירו בלבד - ירידה של 38% לעומת שנת 2007. הרווח הנקי בשנה שעברה היווה פחות מ-2% מתוך סך ההכנסות. כתוצאה מהשחיקה ברווחיות, סבלה גם מניית החברה מחולשה, ואיבדה כ-50% משוויה בשיא.
הנהלה חדשה
בשנה שעברה הוחלפה הנהלת החברה, ולתפקיד המנכ"ל מונה לארס אולפסון. המנכ"ל החדש קיבל מנדט לבצע תהליך הבראה אגרסיבי ברשת, שאת הדיווח על התקדמותו צפויה קרפור לפרסם בשבוע הבא. המטרה של תהליך ההתייעלות היא לבצע קיצוץ של יותר ממיליארד יורו בשנה בהוצאות החברה.
לצד הבעיות עימן מתמודדת קרפור, יש לציין לזכותה כי היא נהנית ממאזן פיננסי יציב. היקף החוב של החברה נמוך למדי, ועומד על כ-12 מיליארד יורו.במורגן סטנלי פרסמו לאחרונה המלצה אופטימית לגבי המניה. "פרופיל הסיכון/סיכוי מאוד משתלם בקרפור", כתבו שם.
"בעוד פוטנציאל הירידות במניה מוגבל למדי, הרי שפוטנציאל האפסייד דווקא גבוה".
זה לא אותו הדבר
קשה להימנע מההשוואה המתבקשת בין ההשקעה של דנקנר בקרדיט סוויס, לבין ההשקעה בקרפור. בשני המקרים מדובר בחברות ענק, כל אחת בתחומה. בשני המקרים מבצע דנקנר את הרכישה באמצעות קניית מניות בבורסה וברמת מינוף של עד 50%, ובשני המקרים מהווה ההשקעה ניסיון לניצול הזדמנות שיצר המשבר.
במקרה של קרדיט סוויס היה זה המשבר בענף הפיננסים, שהפך את ההשקעה למעניינת, ובמקרה של קרפור מדובר במשבר בכלכלה הריאלית שפוגע בחברה, והופך אותה לאטרקטיבית בעיני דנקנר. אולם בזאת מסתיים ההבדל בין שתי ההשקעות.
קמעונאות אינה פיננסים
מי שחושב שדנקנר, שכבר יצר לעצמו תדמית של נביא המשבר, יצליח לשחזר את הבוננזה שעשה בקרדיט סוויס עלול להתבדות. הסיכויים שגם הפעם, תוך זמן קצר, הוא ירוויח סכומים אדירים כפי שקרה בקרדיט סוויס - שם הוא רשם רווח של כ-2 מיליארד שקל בתוך פחות משנה - הם קלושים.
ענף הקמעונאות הוא סולידי ודפנסיבי הרבה יותר מענף הפיננסים. דנקנר נכנס להשקעה בקרדיט סוויס, כשהפאניקה הייתה בעיצומה, ובשוק חשבו שכל הענף עומד בפני פשיטת רגל. אמנם גם כעת מצבה של קרפור אינו פשוט, אך אין פאניקה בשוק סביב החברה, ומנייתה לא התרסקה כפי שקרה לקרדיט סוויס.
הצד החיובי הוא שההשקעה הזו הרבה פחות מסוכנת מההשקעה בבנק השוויצרי, ורכבת ההרים המטורפת בה חזינו בקרדיט סוויס אינה צפויה לחזור גם בקרפור. נכון שהיום כולם כבר משבחים את דנקנר על ההשקעה והרווחים, אולם בתחילת המהלך, כשהמשקיעים חוו את הצד הפחות נעים של הרכבת הזאת, דנקנר כבר היה מופסד על הנייר כמיליארד שקל, ובשוק ההון מאוד לא חיבבו את המהלך.
פוטנציאל צמיחה
קרפור פעילה בשוק הקמעונאות הדפנסיבי, הנחשב בעיני המשקיעים למשעמם יותר. חברות בתחום הזה צומחות בדרך כלל בשיעור חד ספרתי. אולם בהקשר זה קרפור שונה ממתחרותיה. הרשת הצרפתית נמצאת בעיצומו של תהליך התרחבות בעולם, ופתיחת סניפים חדשים בעיקר בשווקים המתפתחים, המתאפיינים בשיעורי צמיחה גבוהים.
בנוסף, קרפור נמצאת בעיצומו של תהליך התייעלות שאמור להביא לקיצוץ בהוצאותיה ולשיפור ברווחיותה. אם אכן תצליח החברה להתייעל ותמשיך לצמוח בשווקים המתעוררים, הרי שפוטנציאל האפסייד בהשקעה בה, יהיה גבוה ביחס לפוטנציאל של החברות המקבילות בסקטור. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
