מי אמר שצריך לפזר סיכונים

פעילי שוק ההון ומשקיעיו שוחים מעדנות בים קלישאות שאיש לא מעיז לערער עליהן

שוק ההון בארץ על פעיליו הרבים, שוחה מעדנות בים קלישאות, שכבר מזמן מתקבלות כמובן מאליו, מבלי שמישהו יבדוק את אמיתותן. כזו היא למשל הקריאה של נציגינו, הנאמרת כמעט בכל הזדמנות פומבית, "לפזר סיכונים".

המסר הוא בערך כזה: את ההון הנזיל יש לחלק בין שני בתי השקעות (לפחות), את קופות הגמל וההשתלמות גם, וכך מגנים מפני כישלונו של מישהו מהם, ועוד עשויים להיתקל באיכותו של האחר.

בפועל, מדיניות פיזור סיכונים זו, בתוספת טלטלת דו"ח וועדת בכר, יצרה מצב שלכל לקוח יש שני מנהלי תיקים שבנו לו את "הקוקטייל" האולטימטיבי 80/20 ויש לו קרן עד 20% מניות וגם שתי קופות גמל ישנות בשני בתי השקעות שונים אך במסלול הכללי (23% מניות בערך) וקרן השתלמות מסלול כללי וקרן פנסיה כללית משתתפת ברווחים (לא אמרו לו שהיא גם משתתפת במלוא ההפסדים).

לכאורה הבן אדם מסודר יש לו בין שבעה לעשרה ברוקרים וכולם דרוכים "עם היד על הדופק" (עוד קלישאה נבובה מבית היוצר של לשונאי שוק ההון), והוא יכול להירגע, לנהל את עסקיו, לצייר, לטייל בחו"ל ולנוח בכל מרכזי הספא ובתי המרחץ שבעולם.

כמו אחרון המעתיקים בבחינות

תמונת המציאות שכולנו פגשנו, ערב פרוץ המשבר, הייתה שונה בתכלית: כל הברוקרים, גם האישיים וגם המוסדיים, ואפילו הפנסיוניים, בנו למשקיע פחות או יותר את אותו התיק, עם אותן מניות ואותן אג"חים. כולם פזלו הצידה, איש איש למתחריו (כמו אחרון המעתיקים בבחינות) וניצלו את מקסימום רכיב המניות האפשרי, כדי לא לפגר ולו חודש בגובה התשואה. עוד התברר כי למעט בודדים יוצאי דופן, לכולם נרשמה תשואה דומה.

מתברר לפיכך, שכאשר מחלקים את הכסף לכמה בתי השקעות, בנוסף לפוזיציה האחידה, מנהל אותו מנהל תיקים בעל פרופיל זהה בדיוק - הם באו מאותן מכללות, נראים אותו הדבר מדברים אותו דבר. לצערי בחלק מהמכללות הללו לא אוספים נקודות לימוד בהשכלה כללית (שזה בזבוז זמן לדעתן) מה שמוליד מידה של בורות וחוסר סקרנות.

מה לפיכך הועיל פיזור הסיכון מלכתחילה, ואיזה תהליך לא מקצועי זה יצר!!!

אם אתם רוצים מרשם לפיזור סיכונים אמיתי, בבקשה - רשמו לפניכם:

  1. כאשר מחלקים את התיק בין שני מנהלי תיקים, אל תגלו להם עובדה זו, או לפחות הסתירו מהם את סוג המדיניות שבקשת מכל אחד מהם, כך הם ייתחרו רק עם חוכמתם שלהם.

  2. אם יש לכם ברוקר אחד מוכר ואמין, תנו לו שיחלק את הסיכון, זה עדיף על פני שבעה שמנהלים אותו סיכון.

  3. שנו פעם בשנה או שנתיים את מדיניות התיק. 80/20 זה לא תורה מסיני.

  4. שנו פעם בחצי שנה או שנה את מסלול הגמל הפנסיה וההשתלמות.

  5. אחרון חביב - אל תשבו שאננים בבתי מרחץ. חז"ל כבר לימדונו את מה שטוב לבעל הון: "אשרי הדואג תמיד".
    מה לעשות בטלה, היא תענוג מומלץ רק לחסרי כל (גם להם מגיע איזה פריווילגיה בחיים).


זהר רוזן הוא מהבעלים של סגולה בית ההשקעות