אהבת יצחק ומחמוד

הלהט של אבו מאזן להשיג "שלום צודק" מזכיר את אהבת יצחק שמיר לשלמות הארץ

קשה שלא להתפעל מהמדינאות היצירתית ומאישיותו התוססת של הסב החביב, מחמוד עבאס, הידוע בכינויו האבהי, אבו מאזן. "אני אמתין שחמאס יקבל את ההתחייבויות הבינלאומיות... אמתין שישראל תקפיא את ההתנחלויות. אמתין שיהיה שינוי בשטח. עד אז, לנו בגדה המערבית יש מציאות טובה. העם חיי חיים נורמליים". כך הצהיר יו"ר הרשות הפלסטינית בראיון ל"וושינגטון פוסט" ערב פגישתו עם הנשיא אובמה.

באותו ראיון אבו מאזן אישר גם, שראש הממשלה אהוד אולמרט הציע לו 97% משטחי הגדה, הכרה עקרונית ב"זכות השיבה", קליטת כמה אלפי פליטים, חילופי שטחים ומעבר בטוח לעזה. כל אלה בתמורה להסכם שלום עם ישראל. אבו מאזן הודה בראיון שהוא דחה את הצעת אולמרט, בנימוק ש"הפערים נותרו גדולים" (29.5).

אמנם המראיין לא הקשה ואבו מאזן סתם ולא פירש, אולם אין צורך בפירוש רש"י כדי לפענח את משנת הראיס: מו"מ על בסיס של "תן וקח" מתקיים כאשר הישראלים נותנים ונותנים, ואנחנו לוקחים ולוקחים. הכול, ועד הסוף.

הלהט המהפכני בעצמותיו העבשות של אבו מאזן להשיג בכל מחיר "שלום עכשיו" וגם "צודק", מזכיר את האנרגיה המותכת שגעשה בעורקיו של תאומו הסיאמי הישראלי, ראש הממשלה לשעבר, יצחק שמיר, שנודע באהבתו היוקדת לשלמות הארץ ולפסיביות מושלמת. "הים הוא אותו ים והערבים הם אותם ערבים", היה שמיר נוהג להרביץ תורה מתחת לאניצי שפמו באותם רגעי יקיצה נדירים, בין תנומה מתוקה לאחיותיה הסדרתיות.

בדומה לשני הזקנים החביבים אך המרושעים מתוכנית "החבובות", הצופים בנו מהיציע ומסכימים שאין חדש תחת השמש, שהים הוא אותו ים, הערבים הם אותם ערבים והיהודים הם אותו הדבר, יצחק שמיר בוועידת מדריד ומחמוד עבאס בוועידת אנאפוליס נתנו לנערים לשחק לפניהם, וניקרו בסבלנות עד סיום ההצגה למען יוכלו סוף-סוף לעלות בנחת על יצועם לשנת לילה ערבה, שבה יזכו ביושר עבור יום עבודה מלא וגדוש של שעה וחצי.

מה רווח לאבו מאזן שמשה טלנסקי, מלאך לבן שיער נוסף, עשה בשבילו את העבודה ואפילו, בניגוד למנהגו, ויתר על תשלום עמלה. הוורודים שבחלומותיו צבעו את מסך הברזל שירד על המו"מ עוד לפני שהתחיל, עם עלייתו המשחררת של בנימין נתניהו לשלטון. "נאומו של נתניהו חיבל במאמצי השלום" צהל אבו רודיינה, יועץ התקשורת של אבו מאזן. "דבריו של ראש ממשלת ישראל פגעו בכל היוזמות ובמאמצים המושקעים מצד הפלסטינים, האומה הערבית ובעמדותיה של ארה"ב".

"דברי אלוהים חיים", הנהן הראיס תוך שהוא מתנהל בכבדות נשיאותית לכבש מטוסו. כתפיו שחו מנטל האחריות, אך דין התנועה ושר ההיסטוריה כפו עליו התייעצות לילית נוספת בארמונו של שליט מניפוליסטן, ולא נותר לו אלא להשלים בחיוך אבהי עם חאפלה מלכותית דשנה, להיזכר בערגה בתשלילו המזרח-אירופי, יצחק שמיר, ולאשרר בגיהוק שבע את אהבתם המקבילה ל"שב ואל תעשה כלום" ולדוקטרינת "אף שעל" של ארץ-ישראל/פלסטין השלמה. *

הכותב הוא יו"ר כלמוביל ישראל