גם העליון דחה את בקשת סניגורי קצב להשתחרר מייצוגו

בית המשפט העליון דחה את ערעורם של עוה"ד אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואבי לביא, על החלטת המחוזי שלא לשחררם מייצוגו של הנשיא לשעבר, משה קצב. "קשה לקבל שמשפטו של קצב יימשך במשך שנים ארוכות", נקבע.

עם זאת, השופטים רמזו למחוזי כי בתקופה הראשונה של הדיונים (ספטמבר ואוקטובר 2009) "יהיה בית המשפט נכון לגלות גמישות מסוימת, כפי שאף הציעה המדינה".

השופט אשר גרוניס, בהסכמת השופטים אסתר חיות ויורם דנציגר, הביא תקווה כי "המקרה הנוכחי יהווה ציון דרך בהתנהלותם של בתי המשפט בנושא השמיעה הרציפה. ראוי שבתי המשפט יתאימו את התנהלותם, מבחינת קצב השמיעה של תיקים, לדרישות שבדין.

"אכן שינוי מעין זה אינו ניתן לביצוע באיבחת חרב אלא יש לבצעו בהדרגה, שכן מדובר בשינוי מערכתי. כך או אחרת, מעתה ואילך יידעו המעורבים, כולל סניגורים, כי עליהם לכלכל את צעדיהם על יסוד ההנחה שהערכאה הדיונית עשויה לקבוע כי ההליך המשפטי יתנהל באופן רציף ונמשך עד לסיומו".

כזכור, משפט קצב צפוי להיפתח ב-1 בספטמבר. השופטים ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח קבעו כי הוא יתנהל 4 ימים בשבוע, למרות התנגדות הסניגורים, שטענו כי לא יוכלו להכין עצמם לדיונים וכן כי הדבר יפגע בייצוג לקוחותיהם האחרים.

השופטים הזכירו כי חוק סדר הדין הפלילי קובע כי יש לנהל את שלב ההוכחות "ברציפות יום-יום", וכי "העובדה שבפרקטיקה ממעטים לעשות שימוש בסעיף אינה מבטלת את תוקפה של ההוראה". הסניגורים ערערו לעליון, וערעורם נדחה כעת.

אינטרס של הנאשם

גרוניס ציין כי "שמיעה שאינה רציפה עלולה לפגום ביכולתו של השופט לקבוע ממצאים על יסוד מהימנותם של העדים", ומשכך זהו גם אינטרס של הנאשם. במקרה זה, בקשת השחרור לא נובעת מחילוקי דעות בין הסניגור ללקוח בנוגע לאסטרטגיה או לטקטיקה של הטיפול בתיק או לגובה שכר-הטרחה.

"ההנחה היא שבמקרה הנוכחי הלקוח בהחלט מעוניין ששלושתם ימשיכו לייצגו. יש להבדיל באופן ברור בין מקרה בו מתגלה קרע בין הלקוח לבין פרקליטו - לבין מקרה דוגמת זה שבפנינו. במקרה של נתק בין השניים, תהא הנטייה שלא לכפות על הפרקליט להמשיך ולייצג את הלקוח".

לדבריו, "ערכאת הערעור צריכה לגלות זהירות מופלגת שעה שעולה בפניה שאלה הנוגעת לקביעתם של מועדי שמיעה, קצב שמיעה וכיוצא באלה. קשה להעלות על הדעת מקרה שיחייב את התערבותה". במקרה זה, לקצב יש 3 סניגורים. "נתון זה יש בו כדי להקל, שהרי לכאורה אין צורך בנוכחות של כל השלושה בכל שעה ושעה של דיון".

קשה לקבל טענה על כך שבית המשפט ממלא את הוראות החוק בנוגע לניהול ההליך, ציין גרוניס, אך הדברים אינם פשוטים נוכח הפרקטיקה הקיימת שלא לקיים משפטים ברצף. "הדרך של שמיעה רציפה הינה זו הנכונה, הראויה והעדיפה. עם זאת, כאשר בית משפט מסוים הולך בדרך זו, ראוי לקבוע תקופת התארגנות על מנת שהמעורבים יתאימו את התנהלותם לשיטה החדשה". (ע"פ 4865/09).