בית הדין הארצי לעבודה קבע, בפסיקה תקדימית, כי תמיכת קרובים או עזרה משפחתית בסכומים צנועים אינן שוללות את הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה או מפחיתות את שיעורה. בכך בוטל פסק דינו של נשיא בית הדין האזורי בבאר-שבע, מיכאל שפיצר.
א', בן 51 מאשדוד, קיבל גמלת הבטחת הכנסה בשיעור מלא. בני-משפחתו ניסו לסייע לו והפקידו בחשבונו בחודש מסוים 1,800 שקל, ובחודש שלאחריו 4,100 שקל. הביטוח הלאומי שלל את זכאותו לגמלה באופן חלקי לגבי החודש הראשון, ובאופן מלא לגבי השני.
באמצעות עו"ד אדי ווסר, שמונה לייצגו מטעם הלשכה לסיוע משפטי של ירושלים במשרד המשפטים, עתר א' לבית הדין האזורי, שפסק כי תכלית החוק היא להעניק גמלת הבטחת הכנסה למי שאין הכנסה בידיו, ולא למי שיש לו הכנסה, לרבות "הכנסה" שהיא תוצאה של סיוע מצד קרובים.
השופט עמירם רבינוביץ' מבית הדין הארצי קבע כי "הכנסה המובאת בחשבון לצורך קביעת הזכאות לגמלה היא רק הכנסה כהגדרתה בחוק הבטחת הכנסה ולא כל הכנסה אחרת".
לדבריו, תמיכת הקרובים בוודאי אינה בגדר "הכנסה" כהגדרתה בפקודת מס הכנסה, ולכן אינה שוללת את הקיצבה. (עב"ל 681/07).