בעיתונות מתפרסמים מדי יום מאמרים וציטוטים של פוליטיקאים, תעשיינים, בנקאים, כלכלנים ואחרים. חלקם טוענים כי המיתון ילך ויחריף והאבטלה תעלה. לעומתם, אחרים טוענים שעיקר המשבר מאחורינו.
מבולבלים? לא מפתיע כלל, על רקע הידיעות הסותרות.
מיולי 2007, ובעיקר מספטמבר 2008 נפגעה הכלכלה הישראלית בעקבות המשבר העולמי, ובעיקר מהמשבר בארה"ב. אם בוחנים את האינדיקטורים הכלכליים מספטמבר 2008, נראה שיש מקום לאופטימיות זהירה.
נתחיל באינדיקטורים משוק ההון:
ראשית, פרמיות הסיכון באיגרות-החוב הקונצרניות ששברו שיאים ברבעון האחרון של 2008, נמצאות במגמת ירידה מתמשכת. כלומר, השוק חזר לעצמו בתמחור איגרות-חוב קונצרניות בדירוגי האשראי הגבוהים (מ-AA עד A מינוס). הדבר מתבטא גם בגיוסי ההון שנערכו בחודשיים האחרונים באיגרות-חוב של חברות שבוצעו בתשואות סבירות.
אינדיקטור מרכזי בשוק ההון הוא מדד התנודתיות, שבשיא המשבר חצה את רמת ה-60% (מרמה "נורמלית" של כ-20%), ואשר יורד בהתמדה ונמצא כיום ברמה של כ-25%. מדד זה מבטא את חששות הציבור בראייה קדימה, ונראה כי רמת החששות בקרב ציבור המשקיעים, הולכת וחוזרת לרמות נורמליות. בימים האחרונים עבר השוק מימוש מסוים, במניות ובאיגרות-החוב. כך שסקטורים שעלו גבוה בחודשים האחרונים ספגו ירידות חזקות יותר ביומיים האחרונים.
לדעתנו, אלה ירידות טכניות, כתוצאה ממימושי רווחים בקופות ובקרנות, ולא מהלך פונדמנטלי המבוסס על שינויים כלכליים. מדד התנודתיות כמעט לא הגיב לירידות אלה, וראה בהן צעד טבעי. להערכתנו, הירידות ברוב איגרות-החוב הן הזדמנות נקודתית לרכישות נוספות באותן חברות, שיש לנו ביטחון ביכולת ההחזר שלהן.
נעבור לאינדיקטורים כלכליים:
גם כאן הסימנים החיוביים רבים מהשליליים. נרשמות עליות במכירת דירות ציבוריות, אי-ירידה במחירי דירות ואף עליות מתונות במחירים.
גם נתוני האבטלה מעודדים. ישנה עצירה בפיטורים וירידה במספר דורשי העבודה. משיחות "בשטח" עולה, שאין צפי לגלי פיטורים, וכי חברות לא מעטות יגייסו עובדים נוספים (אך בתנאים פחות טובים מאלה שהיו לפני שנתיים).
המכירות הפומביות שנערכו לאחרונה בארץ בתחום האמנות, התאפיינו בביקושים ערים ליצירות איכותיות, והמחירים שנסגרו היו גבוהים מההערכות המוקדמות. אם נצרף לכל אלה את המדיניות המרחיבה של משרד האוצר ובנק ישראל - שמרחיב את כמות הכסף ומקטין את הריבית - נקבל משק שבו כוחות הצמיחה חזקים מכוחות המיתון.
כתוצאה מהפעילות בשוק ההון הריבית הנומינלית לשנה על מלווה-קצר-מועד (מק"מ) של בנק ישראל היא 1.07%, והריבית הריאלית של איגרות-החוב הממשלתיות הצמודות לטווח של עד שנתיים, היא שלילית(!). ריביות אלה מסייעות להורדת מחיר ההון במשק, ולדרבון המשקיעים והחברות להשקיע בהשקעות ריאליות. כתוצאה מכך, גם הריביות על הלוואות למשכנתאות הוזלו מאוד.
כל הכוחות האלה פועלים לכיוון אחד - הגדלת הצמיחה (תוך חשש לפריצה אינפלציונית). אם גם ארה"ב תתחיל במגמת צמיחה מתחדשת, כתוצאה מהפעילות האגרסיבית של שר האוצר והבנק המרכזי שלה, צפוי שיפור במגמת הצמיחה בישראל גם בענפי הייצוא שנפגעו באופן חמור ביותר.
הכותב הוא יו"ר סיגמא בית השקעות