גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגזענות שבבית המשפט העליון

השופט שתקף בגין רטוריקה גזענית כלפי אתיופית, נכשל בלשונו ולא בפעם הראשונה

שופטים - היזהרו בדבריכם - זה המסר החד-משמעי שיצא שלשום מאולם בית המשפט העליון, שדן בערעורה של פרקליטות המדינה על פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי. זהו פסק הדין המפורסם, שבו נמנע דרורי מלהרשיע אברך שדרס קופאית ממוצא אתיופי ביציאה מחניון בירושלים, בשל מחלוקת על תשלום דמי החניה, ושבעטיו הוסרה מועמדותו של דרורי לבית-המשפט העליון.

"אין לנו כוונה לעסוק בתיק הזה יותר מאשר בסוגיה המשפטית", אמר השופט אדמונד לוי בפתח הדיון, אך לא כך קרה: עוד לפני שבית המשפט העליון פרסם את פסק דינו בערעור, מוליך התיק יוצא הדופן הזה לעיסוק בעניינים החורגים בהרבה מגורלו של האברך, ששמו עדיין אסור בפרסום.

זובור ציבורי לשופט

למעשה, ניצלו שופטי העליון - ובראשם השופט אדמונד לוי, שישב בראש ההרכב - את הדיון בתיק כדי להעביר מסר חד וברור לכלל שופטי ישראל, שזה עיקרו, בתרגום לעברית מדוברת: היזהרו באמרות אגב, היזהרו מקביעות לא משפטיות בפסקי דין, היזהרו מפסקי דין ארוכים שלא לצורך, ומעל לכל - היזהרו משימוש בסמכותכם השיפוטית כדי להגיע לתוצאות לא מקובלות, העלולות להיתפש כמקוממות.

אף שלגופו של הדיון בפסק דינו של דרורי, הצדק עם שופטי העליון - אכן מדובר בפסק דין מקומם, בלתי סביר בהנמקותיו ובתוצאתו, המשקף גישה לא-ראויה כלפי המתלוננת - יש משהו פופוליסטי בדרך ההתנהלות של שופטי העליון: באופן שבו נוהל דיון הערעור שלשום נעשה 'זובור' פומבי לשופט דרורי.

אחרי כל הביקורת הציבורית והעיתונאית שהושמעה בשבועות האחרונים על פסק דינו, אחרי שמועמדותו לעליון הועלתה והוסרה, באו כעת שופטי העליון ותרמו את חלקם לקמפיין התקשורתי. לא היה בכך כל צורך. עדיף היה לו באמת דבקו בהצהרתם מתחילת הדיון, שלפיה בדעתם לעסוק רק בהיבטים המשפטיים של פסק הדין של דרורי.

תקציר מנהלים

למי שבמקרה שהה על הירח בחודשיים שחלפו, הנה תקציר הפרקים הקודמים של הפרשה שנחשפה ב"גלובס":

1) בספטמבר 2008 פסק השופט דרורי בתיקו של האברך הירושלמי, שבמהלך ויכוח עם הקופאית בחניון שנעמדה מול רכבו המשיך בנסיעה, כך שזו נפלה על מכסה המנוע ועפה מהרכב רק לאחר 15-20 מטר.

2) באופן חריג ויוצא דופן בחר דרורי שלא להרשיע את האברך במעשה, אלא רק לקבוע כי הוא עבר את העבירות שבהן הואשם - תקיפה הגורמת חבלה של ממש והפקרה לאחר פגיעה - ולהטיל עליו 180 שעות של "שירות לתועלת הציבור" ופיצוי של 10,000 שקל למתלוננת. לא מדובר בזיכוי, אלא בהליך הנקרא "ענישה ללא הרשעה".

3) כפועל יוצא מכך, העבודות שביצע אינן "עבודות שירות" - שהן הדרך שבה עבריינים מרצים מאסר בפועל של עד שישה חודשים - אלא גרסה של עבודות בקהילה, מעין "שירות לאומי". כמו העבודה בחוות סוסים שהוטלה על השר לשעבר חיים רמון בפרשת הנשיקה.

4) הסיבה לבחירתו יוצאת הדופן של דרורי, הייתה רצונו של האברך שלא לפגוע בסיכוייו להתמנות כדיין בבית הדין הרבני. הוא התבסס על העובדה שהאברך הביע חרטה על מעשיו והתנצל בפני המתלוננת - לא בחקירת המשטרה וגם לא בשלבים הראשונים של ההליך המשפטי, אלא רק לקראת סופו; על תסקיר שירות המבחן, שהמליץ לביהמ"ש להימנע מהרשעתו; וכן, על העובדה שעברו של האברך נקי מעבירות כלשהן.

5) בהמשך התברר, שבמקביל למשפט הדריסה שהתנהל אצל דרורי הועמד האברך לדין בשל גניבת עגלת קניות עמוסה במצרכים בשווי 600 שקל מסופרמרקט ירושלמי.

6) בדיון בביהמ"ש העליון התברר עוד, ששירות המבחן שינה את עמדתו, וכעת הוא כבר אינו משוכנע שהאברך אכן קיבל אחריות למעשיו והביע חרטה כנה.

על שלושה חטאי דרורי

שלושה היו חטאיו של השופט דרורי בפסק דינו:

  1. חטא ראשון נרשם כשבחר להעמיד במרכז הדיון המשפטי את שאלת סיכויי האברך הדורס להתמנות בעתיד לדיין בבית דין רבני. שאלה זו, המצויה פורמלית בקטגוריית אפשרויות השתקמותו של העבריין, קיבלה משקל גדול מעל ומעבר לפרופורציות הנכונות של הדיון המשפטי.

    אין זה מתפקידו של ביהמ"ש להעניק משקל גדול כל-כך ליעדי הקריירה של הנאשם במסגרת שיקולי הענישה. מתעורר גם ספק אם דרורי היה מגלה אמפתיה כה רבה לנאשם, אם זה היה מתכוון, למשל, להתמנות למרצה לפילוסופיה ואתיקה באוניברסיטה.

    שיקול הדעת שהפעיל דרורי היה לקוי גם מאחר שמהחלטתו משתמעת מניפולציה שיפוטית כלפי הוועדה למינוי דיינים או כלפי האינטרס הציבורי. אם אינטרס זה מכתיב שהדיינים המתמנים יהיו נקיים מכל רבב, ועל האינטרס הזה מופקדת הוועדה למינוי דיינים, הרי שכיפופה של החלטה שיפוטית, שבכל מקרה אחר הייתה מסיימת בהרשעה, מחבלת בשיקול הדעת הראוי שאמור להיות מופעל.

    מלבד הסכנה שלמערכת השיפוט והדיינות יוכנסו באופן שכזה דיינים ושופטים, שגורלות נחתכים בידיהם, שאינם נקיים מרבב ושאפשר שיש ראויים מהם למינוי הנכבד, מעמידה החלטה זו בסכנה גם את האמון הציבורי בניקיונם של שופטי ודייני ישראל. שהרי אם שופטים כדרורי מוכנים להעלים עין מעוונותיהם של מועמדים לשיפוט, מי לידינו יתקע שלחבורת השיפוט המכהנת כיום לא השתרבבו כבר תפוחים רקובים.

  2. החטא השני של דרורי היה בהחלטתו לאסור את פרסום שמו של האברך, בלא כל עיגון בדין, אך ורק מהטעם שהוזכר קודם - כדי שלא לכרסם בסיכוייו להתמנות לדיין. גם נציג הפרקליטות התרעם על כך בדיון בערעור שלשום: "ביהמ"ש קבע שיש איסור פרסום כדי שהוועדה למינוי דיינים לא תדע על זה", אמר עו"ד מיכאל קרשן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות, "מאיפה הסמכות לכך?".

  3. החטא השלישי, שבו כבר דובר רבות, התבטא ברטוריקה המתנשאת כלפי המתלוננת ומוצאה האתיופי, שריח של גזענות לא נעלם ממנה. בין היתר כתב דרורי, כי במעמדה החברתי חל שיפור גדול שנבע מעצם ההליך המשפטי שנוהל בעקבות דריסתה והפקרתה.

על חטאי העליון ושופטיו

לצד חטאיו של דרורי, ניתן כעת למנות גם את חטאיו של ביהמ"ש העליון. "מה המקרה המיוחד שקרה במקרה זה, המצדיק לסטות מההלכות הפסוקות?", תהה השופט אדמונד לוי בקול רם, בהתייחסו לפסיקות הרבות של ביהמ"ש העליון, הקובעות כי המסלול הראוי והמקובל הוא הרשעה בעבירות שבהן נקבעה אשמתו של הנאשם, ואילו ענישה ללא הרשעה הוא מסלול חריג הראוי רק בנסיבות יוצאות דופן.

"זוהי מעידה חד-פעמית", ניסה להסביר סנגורו של האברך, עו"ד בועז קניג, "גם לו קשה עם מה שהיה שם באותו יום, זה אירוע חד-פעמי בחייו". לוי לא היסס וירה: "זה אירוע חריג בחיי", הוא אמר, "מעולם לא שמעתי על זה עד היום, כשאדם מבקש לצאת מחניון ואומרים לו 'תשלם', והוא מעלה את השומר על מכסה המנוע".

ברגעים שבהם דיבר לוי באופן ענייני יותר, הוא הסביר את השיקול המשפטי לביטול ההחלטה לענישה ללא הרשעה, בכך ש"ביהמ"ש צופה סיטואציות חמורות יותר, הנאשם היה צריך להיות מודע מה יקרה כאשר הוא עושה מעשה מהסוג זה, והמשמעות היא אחת - הוא לא נתן את דעתו או שנתן את דעתו ואחר כך חזר בו. יש פה אירוע קשה ביותר והכלל הוא שאדם שמוכחת אשמתו מורשע בדין".

כאן כבר עבר לוי למתקפה ישירה על השופט דרורי, שהיא כשלעצמה חורגת מהתנהלות ראויה ותקינה של שופט עליון: "קראתי את ההחלטה ושבתי וקראתי", הוא אמר ביודעו שדבריו יצוטטו ויהדהדו, "ולא הבנתי איך לא מורשע אדם כזה. זה לא מתקבל על הדעת".

לרגעים דומה שלוי חבש על ראשו לא רק את כובע השופט העליון, אלא גם את כובעו כחבר הוועדה לבחירת שופטים, כשהתייחס לשיקול שלא להרשיע את האברך ולא לפרסם את שמו, במטרה להותיר לו סיכוי להתמנות לדיין. "האם בגלל הפוטנציאל לדיינות מפלים אותו לעומת אזולאי או לוי, או כל אחד אחר?".

מעניין שדווקא בדיון על פס"ד שבו השופט בערכאה הנמוכה נחשד ברוח גזענית, נכשל לוי בכך שבניסיון לברוח מהמונח "בוזגלו", נקב בשני שמות בעלי ניחוח מזרחי. זה כבר קרה לו בעבר, בדיון בעתירות בעניין שיטת המצרף באוניברסיטאות, אז ציין כי השיטה נועדה לסייע ל"לוי מיוקנעם ולכהן מאופקים", אך במקרה ההוא הייתה לכך הצדקה כלשהי - הרעיון היה אפליה מתקנת.

מסר לשופטים ופוסקים

על כתפיהם של שופטי העליון לוי, עדנה ארבל ויורם דנציגר מונחת כעת משימה חשובה, בהתיישבם לכתוב את פסק הדין בערעור. המשימה היא להיזהר מליפול לבורות שבהם נפל השופט דרורי, ושבגינם הוגש הערעור מלכתחילה.

פסק הדין הזה יישפט לא רק בפריזמת גורלו של האברך - אם להרשעה, אם לענישה משמעותית יותר, אם לדיינות; הוא יישפט גם ציבורית, על האופן שבו נוהג ביהמ"ש העליון בשופטי הערכאות הנמוכות, גם אם אלה נכשלו בתוצאת פסק דין כזה או אחר או בהנמקתו.

את המסר שהשמיעו שופטי העליון בדיון שלשום ראוי שיפנו בראש ובראשונה גם כלפי עצמם: שופטים - היזהרו בדבריכם.

עוד כתבות

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

קובי מרנקו, מנכ''ל Arbe / צילום: דיוויד גראב

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס ז'בזינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה