גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגזענות שבבית המשפט העליון

השופט שתקף בגין רטוריקה גזענית כלפי אתיופית, נכשל בלשונו ולא בפעם הראשונה

שופטים - היזהרו בדבריכם - זה המסר החד-משמעי שיצא שלשום מאולם בית המשפט העליון, שדן בערעורה של פרקליטות המדינה על פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי. זהו פסק הדין המפורסם, שבו נמנע דרורי מלהרשיע אברך שדרס קופאית ממוצא אתיופי ביציאה מחניון בירושלים, בשל מחלוקת על תשלום דמי החניה, ושבעטיו הוסרה מועמדותו של דרורי לבית-המשפט העליון.

"אין לנו כוונה לעסוק בתיק הזה יותר מאשר בסוגיה המשפטית", אמר השופט אדמונד לוי בפתח הדיון, אך לא כך קרה: עוד לפני שבית המשפט העליון פרסם את פסק דינו בערעור, מוליך התיק יוצא הדופן הזה לעיסוק בעניינים החורגים בהרבה מגורלו של האברך, ששמו עדיין אסור בפרסום.

זובור ציבורי לשופט

למעשה, ניצלו שופטי העליון - ובראשם השופט אדמונד לוי, שישב בראש ההרכב - את הדיון בתיק כדי להעביר מסר חד וברור לכלל שופטי ישראל, שזה עיקרו, בתרגום לעברית מדוברת: היזהרו באמרות אגב, היזהרו מקביעות לא משפטיות בפסקי דין, היזהרו מפסקי דין ארוכים שלא לצורך, ומעל לכל - היזהרו משימוש בסמכותכם השיפוטית כדי להגיע לתוצאות לא מקובלות, העלולות להיתפש כמקוממות.

אף שלגופו של הדיון בפסק דינו של דרורי, הצדק עם שופטי העליון - אכן מדובר בפסק דין מקומם, בלתי סביר בהנמקותיו ובתוצאתו, המשקף גישה לא-ראויה כלפי המתלוננת - יש משהו פופוליסטי בדרך ההתנהלות של שופטי העליון: באופן שבו נוהל דיון הערעור שלשום נעשה 'זובור' פומבי לשופט דרורי.

אחרי כל הביקורת הציבורית והעיתונאית שהושמעה בשבועות האחרונים על פסק דינו, אחרי שמועמדותו לעליון הועלתה והוסרה, באו כעת שופטי העליון ותרמו את חלקם לקמפיין התקשורתי. לא היה בכך כל צורך. עדיף היה לו באמת דבקו בהצהרתם מתחילת הדיון, שלפיה בדעתם לעסוק רק בהיבטים המשפטיים של פסק הדין של דרורי.

תקציר מנהלים

למי שבמקרה שהה על הירח בחודשיים שחלפו, הנה תקציר הפרקים הקודמים של הפרשה שנחשפה ב"גלובס":

1) בספטמבר 2008 פסק השופט דרורי בתיקו של האברך הירושלמי, שבמהלך ויכוח עם הקופאית בחניון שנעמדה מול רכבו המשיך בנסיעה, כך שזו נפלה על מכסה המנוע ועפה מהרכב רק לאחר 15-20 מטר.

2) באופן חריג ויוצא דופן בחר דרורי שלא להרשיע את האברך במעשה, אלא רק לקבוע כי הוא עבר את העבירות שבהן הואשם - תקיפה הגורמת חבלה של ממש והפקרה לאחר פגיעה - ולהטיל עליו 180 שעות של "שירות לתועלת הציבור" ופיצוי של 10,000 שקל למתלוננת. לא מדובר בזיכוי, אלא בהליך הנקרא "ענישה ללא הרשעה".

3) כפועל יוצא מכך, העבודות שביצע אינן "עבודות שירות" - שהן הדרך שבה עבריינים מרצים מאסר בפועל של עד שישה חודשים - אלא גרסה של עבודות בקהילה, מעין "שירות לאומי". כמו העבודה בחוות סוסים שהוטלה על השר לשעבר חיים רמון בפרשת הנשיקה.

4) הסיבה לבחירתו יוצאת הדופן של דרורי, הייתה רצונו של האברך שלא לפגוע בסיכוייו להתמנות כדיין בבית הדין הרבני. הוא התבסס על העובדה שהאברך הביע חרטה על מעשיו והתנצל בפני המתלוננת - לא בחקירת המשטרה וגם לא בשלבים הראשונים של ההליך המשפטי, אלא רק לקראת סופו; על תסקיר שירות המבחן, שהמליץ לביהמ"ש להימנע מהרשעתו; וכן, על העובדה שעברו של האברך נקי מעבירות כלשהן.

5) בהמשך התברר, שבמקביל למשפט הדריסה שהתנהל אצל דרורי הועמד האברך לדין בשל גניבת עגלת קניות עמוסה במצרכים בשווי 600 שקל מסופרמרקט ירושלמי.

6) בדיון בביהמ"ש העליון התברר עוד, ששירות המבחן שינה את עמדתו, וכעת הוא כבר אינו משוכנע שהאברך אכן קיבל אחריות למעשיו והביע חרטה כנה.

על שלושה חטאי דרורי

שלושה היו חטאיו של השופט דרורי בפסק דינו:

  1. חטא ראשון נרשם כשבחר להעמיד במרכז הדיון המשפטי את שאלת סיכויי האברך הדורס להתמנות בעתיד לדיין בבית דין רבני. שאלה זו, המצויה פורמלית בקטגוריית אפשרויות השתקמותו של העבריין, קיבלה משקל גדול מעל ומעבר לפרופורציות הנכונות של הדיון המשפטי.

    אין זה מתפקידו של ביהמ"ש להעניק משקל גדול כל-כך ליעדי הקריירה של הנאשם במסגרת שיקולי הענישה. מתעורר גם ספק אם דרורי היה מגלה אמפתיה כה רבה לנאשם, אם זה היה מתכוון, למשל, להתמנות למרצה לפילוסופיה ואתיקה באוניברסיטה.

    שיקול הדעת שהפעיל דרורי היה לקוי גם מאחר שמהחלטתו משתמעת מניפולציה שיפוטית כלפי הוועדה למינוי דיינים או כלפי האינטרס הציבורי. אם אינטרס זה מכתיב שהדיינים המתמנים יהיו נקיים מכל רבב, ועל האינטרס הזה מופקדת הוועדה למינוי דיינים, הרי שכיפופה של החלטה שיפוטית, שבכל מקרה אחר הייתה מסיימת בהרשעה, מחבלת בשיקול הדעת הראוי שאמור להיות מופעל.

    מלבד הסכנה שלמערכת השיפוט והדיינות יוכנסו באופן שכזה דיינים ושופטים, שגורלות נחתכים בידיהם, שאינם נקיים מרבב ושאפשר שיש ראויים מהם למינוי הנכבד, מעמידה החלטה זו בסכנה גם את האמון הציבורי בניקיונם של שופטי ודייני ישראל. שהרי אם שופטים כדרורי מוכנים להעלים עין מעוונותיהם של מועמדים לשיפוט, מי לידינו יתקע שלחבורת השיפוט המכהנת כיום לא השתרבבו כבר תפוחים רקובים.

  2. החטא השני של דרורי היה בהחלטתו לאסור את פרסום שמו של האברך, בלא כל עיגון בדין, אך ורק מהטעם שהוזכר קודם - כדי שלא לכרסם בסיכוייו להתמנות לדיין. גם נציג הפרקליטות התרעם על כך בדיון בערעור שלשום: "ביהמ"ש קבע שיש איסור פרסום כדי שהוועדה למינוי דיינים לא תדע על זה", אמר עו"ד מיכאל קרשן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות, "מאיפה הסמכות לכך?".

  3. החטא השלישי, שבו כבר דובר רבות, התבטא ברטוריקה המתנשאת כלפי המתלוננת ומוצאה האתיופי, שריח של גזענות לא נעלם ממנה. בין היתר כתב דרורי, כי במעמדה החברתי חל שיפור גדול שנבע מעצם ההליך המשפטי שנוהל בעקבות דריסתה והפקרתה.

על חטאי העליון ושופטיו

לצד חטאיו של דרורי, ניתן כעת למנות גם את חטאיו של ביהמ"ש העליון. "מה המקרה המיוחד שקרה במקרה זה, המצדיק לסטות מההלכות הפסוקות?", תהה השופט אדמונד לוי בקול רם, בהתייחסו לפסיקות הרבות של ביהמ"ש העליון, הקובעות כי המסלול הראוי והמקובל הוא הרשעה בעבירות שבהן נקבעה אשמתו של הנאשם, ואילו ענישה ללא הרשעה הוא מסלול חריג הראוי רק בנסיבות יוצאות דופן.

"זוהי מעידה חד-פעמית", ניסה להסביר סנגורו של האברך, עו"ד בועז קניג, "גם לו קשה עם מה שהיה שם באותו יום, זה אירוע חד-פעמי בחייו". לוי לא היסס וירה: "זה אירוע חריג בחיי", הוא אמר, "מעולם לא שמעתי על זה עד היום, כשאדם מבקש לצאת מחניון ואומרים לו 'תשלם', והוא מעלה את השומר על מכסה המנוע".

ברגעים שבהם דיבר לוי באופן ענייני יותר, הוא הסביר את השיקול המשפטי לביטול ההחלטה לענישה ללא הרשעה, בכך ש"ביהמ"ש צופה סיטואציות חמורות יותר, הנאשם היה צריך להיות מודע מה יקרה כאשר הוא עושה מעשה מהסוג זה, והמשמעות היא אחת - הוא לא נתן את דעתו או שנתן את דעתו ואחר כך חזר בו. יש פה אירוע קשה ביותר והכלל הוא שאדם שמוכחת אשמתו מורשע בדין".

כאן כבר עבר לוי למתקפה ישירה על השופט דרורי, שהיא כשלעצמה חורגת מהתנהלות ראויה ותקינה של שופט עליון: "קראתי את ההחלטה ושבתי וקראתי", הוא אמר ביודעו שדבריו יצוטטו ויהדהדו, "ולא הבנתי איך לא מורשע אדם כזה. זה לא מתקבל על הדעת".

לרגעים דומה שלוי חבש על ראשו לא רק את כובע השופט העליון, אלא גם את כובעו כחבר הוועדה לבחירת שופטים, כשהתייחס לשיקול שלא להרשיע את האברך ולא לפרסם את שמו, במטרה להותיר לו סיכוי להתמנות לדיין. "האם בגלל הפוטנציאל לדיינות מפלים אותו לעומת אזולאי או לוי, או כל אחד אחר?".

מעניין שדווקא בדיון על פס"ד שבו השופט בערכאה הנמוכה נחשד ברוח גזענית, נכשל לוי בכך שבניסיון לברוח מהמונח "בוזגלו", נקב בשני שמות בעלי ניחוח מזרחי. זה כבר קרה לו בעבר, בדיון בעתירות בעניין שיטת המצרף באוניברסיטאות, אז ציין כי השיטה נועדה לסייע ל"לוי מיוקנעם ולכהן מאופקים", אך במקרה ההוא הייתה לכך הצדקה כלשהי - הרעיון היה אפליה מתקנת.

מסר לשופטים ופוסקים

על כתפיהם של שופטי העליון לוי, עדנה ארבל ויורם דנציגר מונחת כעת משימה חשובה, בהתיישבם לכתוב את פסק הדין בערעור. המשימה היא להיזהר מליפול לבורות שבהם נפל השופט דרורי, ושבגינם הוגש הערעור מלכתחילה.

פסק הדין הזה יישפט לא רק בפריזמת גורלו של האברך - אם להרשעה, אם לענישה משמעותית יותר, אם לדיינות; הוא יישפט גם ציבורית, על האופן שבו נוהג ביהמ"ש העליון בשופטי הערכאות הנמוכות, גם אם אלה נכשלו בתוצאת פסק דין כזה או אחר או בהנמקתו.

את המסר שהשמיעו שופטי העליון בדיון שלשום ראוי שיפנו בראש ובראשונה גם כלפי עצמם: שופטים - היזהרו בדבריכם.

עוד כתבות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"