שפת השוק: הכל על שחקני המעו"ף

כמו ניירות ערך אחרים, גם אופציות המעו"ף נסחרות בבורסה בשיטת הרצף, כך שהמסחר בהן משוכלל ומהיר, ומשוחרר מעיוותים.

יום פקיעת האופציות, שהוא יום חמישי האחרון של החודש, הוא אחד הימים היותר חווייתיים בבורסה המקומית. החל מהשעה 9:00, עת מתפרסמים השערים התיאורטיים של המניות ועד לפקיעה עצמה, שמתרחשת בסביבות 9:45, מדד המעו"ף יכול לנוע בין עליות חדות לירידות חדות, וזאת בפרק זמן של דקות בודדות. ברוב המקרים, באותו יום מסחר, מחזור המסחר גבוה ועולה על רף של מיליארד שקל.

המסחר באופציות המעו"ף מאופיין ב"שחקנים" או משקיעים מארבעה סוגים.

1. שחקנים שמבצעים אסטרטגיות מורכבות (עליהן נרחיב במדורים הבאים) ומחכים ליום פקיעת האופציות כדי לקבע רווחים, בתנאי ששוק ההון נמצא בטווח שהם ציפו לו.

2. שחקנים שרוצים לגדר את נכס הבסיס (כלומר, להגן על מחירו) של האופציה ורוכשים מעין "ביטוח" לשוק יורד.

3. שחקנים שקונים היום כדי למכור מחר, ולכן נקראים בעגה המקצועית "ספקולנטים". שחקנים אלו מהמרים על הכיוון שאליו הולך שוק ההון ומנסים למנף את רווחיהם מתנועתו לאחד הכיוונים, מעלה או מטה.

4. שחקנים שרוכשים אופציות ומצפים לתנודתיות באותו יום מסחר, כך שיוכלו להרוויח כמה עשרות עד מאות שקלים לאופציה בודדת ואז למכור אותה. בעגה המקצועית הם נקראים "סחרני יום" והם מקפידים למכור את כל אחזקותיהם עד סמוך לתום יום המסחר, גם אם בהפסד. מבחינתם, כל יום הוא יום חדש.

סיכון מול תגמול

כמו בכל מכשיר השקעה, גם רכישת אופציות רכש/מכר ולחלופין, כתיבת אופציות רכש/מכר, מגלמות סיכון מול סיכוי.

רכישת אופציות

כשקונים אופציות רכש או מכר, הסיכון העיקרי הוא הפרמיה (מחיר האופציה) שמשלמים עבורן. עקב הזמן שעובר מרגע הרכישה ועד רגיעה הפקיעה (כמו גם התנודות במחיר נכס הבסיס עצמו), ייתכן שייווצר הפסד בגובה כל הפרמיה ששולמה עבור האופציה (כמו בדוגמה בעמוד הקודם). עם זאת, סיכון זה מוגבל לסכום הפרמיה והוא קבוע מראש.

מצד שני, התגמול יכול להיות גבוה משמעותית. תיאורטית, באופציית רכש, הרווח הפוטנציאלי הוא בלתי מוגבל. בפועל, הוא מוגבל רק בעליית המחיר של נכס הבסיס בתקופת החיים של האופציה.

באופציית מכר, הרווח הפוטנציאלי מוגבל רק לירידה הפוטנציאלית במחיר נכס הבסיס. מחיר המניה, אחרי הכול, יכול לרדת רק עד אפס.

כתיבת אופציות

בכתיבת אופציות רכש או מכר הסיכון העיקרי הוא גבוה במידה משמעותית.

עבור אופציית רכש, ההפסד הפוטנציאלי הוא תיאורטית בלתי מוגבל. בפועל, הוא מוגבל רק בעליית מחיר נכס הבסיס בתקופת החיים של האופציה.

באופציית מכר, פוטנציאל ההפסד מוגבל רק בירידה הפוטנציאלית במחיר נכס הבסיס. כפי שציינו, מחיר מניה יכול לרדת רק עד לאפס.

מצד שני, התגמול הפוטנציאלי בכתיבת אופציית רכש או מכר הוא מוגבל. הרווח המקסימלי יהיה לא יותר מאשר הפרמיה המתקבלת ממכירתן.

אחד מענפי ההשקעה העמוסים ביותר בשוק ההון הוא דווקא זה שפחות מוכר למי שאינו משקיע מקצועי: המסחר באופציות על מדד המעו"ף (מכשירים עתידיים ופיננסיים) - נגזרים. נגזרים הם מכשירי השקעה שערכם נגזר מנכס אחר, "נכס הבסיס".

במקרה של נגזרים על מדד המעו"ף, ערכם נגזר מערך מדד המעו"ף, הכולל את 25 החברות הגדולות ביותר בבורסה במונחי שווי, ולכן נקרא גם מדד ת"א 25. נגזרים אחרים מבוססים על נכסי בסיס אחרים, כמו מניות, שערי מטבעות, שערי ריבית, סחורות (זהב, נפט, קפה) ועוד.

למה צריך מעו"ף: שוק המעו"ף העולמי נפתח לפני 36 שנה, כשהוקמה בורסת המסחר באופציות בשיקגו. בארץ החל המסחר באופציות על מדד המעו"ף ב-1993 על רקע האי-ודאות והתנודות בשווקים הפיננסיים בעולם. אלה יצרו ביקוש למכשירי השקעה שמקטינים את הסיכון שבהשקעה בשווקים הפיננסיים. שנה מאוחר יותר החל גם מסחר באופציות על שער הדולר, וכעבור שנתיים גם מסחר בחוזים עתידיים על מדד המעו"ף, אך הוא לא הפך פופולרי כמו המסחר באופציות על המדד.

איך זה עובד: בבורסה נסחרים אופציות וחוזים עתידיים על מדדי מניות, שערי ריבית, שערי חליפין, איגרות חוב, סחורות שונות ונכסי בסיס אחרים. ברוב המקרים, היקף המסחר בשוק הנגזרים גבוה מאוד, ועולה בהיקפו על היקף המסחר בנכסי הבסיס. על פי נתוני הבורסה, בחודש יוני המסחר באופציות במונחי נכס הבסיס היה גדול פי 6 מאשר המסחר בנכס הבסיס עצמו.

אגב, בניגוד לרכישה של מניה, אז אתם קונים המניה ישירות מהחברה או ממישהו שמחזיק בה, במקרה של אופציה לחברה אין כל קשר אליה. כותב האופציה (שיכול להיות כל משקיע, קטן או גדול) הוא שמוציא אותה לשוק, ומכאן והלאה היא נסחרת בבורסה באופן שוטף.

מהי אופציית רכש: אופציית רכש מקנה למחזיק בה את הזכות לקנות בתאריך מסוים (תאריך המימוש) את נכס הבסיס במחיר המימוש. למשל, אופציה יכולה להיות הזכות לקנות בתאריך 1.9.2009 אונקייה אחת של זהב במחיר של 930 דולר. בכל הקשור למעו"ף, בשוק הישראלי אופציית רכש מקנה למחזיק בה זכות לקנות מאה יחידות של מדד המעו"ף במחיר מימוש מסוים. ביום המימוש לא מתבצעת קנייה ממשית של נכס הבסיס (מדד המעו"ף), אלא מחזיק האופציה מקבל את ההפרש שבין מחיר המימוש לבין מדד המעו"ף, כפול מאה.

דוגמה: אופציית רכש במחיר מימוש של 800 שמועד מימושה הוא יולי 2009 מסומנת (יולי C (800. אופציה זו מקנה למחזיק בה זכות לקנות ביום חמישי האחרון של חודש יולי מאה יחידות של מדד המעו"ף תמורת סכום כולל של 80 אלף שקל (100 יחידות כפול 800 שקל ליחידה).

רווח: אם מדד המעו"ף ביום המימוש יהיה גבוה ממחיר המימוש של האופציה, רוכש האופציה ירוויח. נניח שמחיר האופציה עצמה (הפרמיה) הוא 5,000 שקל. אם מדד המעו"ף עומד ביום המימוש על 820 נקודות, אזי הרוכש ירשום רווח של 3,000 שקל לפי החישוב: (820-800)X100=2,000, ומכיוון שמחיר האופציה היה 5,000 שקל אזי 5,000-2,000=3,000.

הפסד: אם מדד המעו"ף ביום המימוש יהיה נמוך ממחיר המימוש של האופציה, רוכש האופציה יפסיד. נניח שמחיר האופציה עצמה הוא 1,000 שקל, ומדד המעו"ף עומד ביום המימוש על 780 נקודות. החישוב: (780-800)X100=-2,000. לכן, במקרה של הפסד, הערך הפנימי של האופציה הוא אפס.

ערך פנימי הוא הסכום שהיה מקבל מחזיק האופציה אם היא מממש אותה היום, והוא אינו יכול להיות שלילי, לכן הוא אפסי. מכיוון שמחיר האופציה היה 1,000 שקל, אזי 1000=0-1000 וזהו ערך הזמן של האופציה (ערך המורכב משני אלמנטים - התקופה הנותרת עד לפקיעתה של האופציה, ושיעור הריבית על פיה מחושבת האופציה).

מהי אופציית מכר: אופציית מכר מקנה למחזיק בה את הזכות למכור בתאריך המימוש את נכס הבסיס במחיר המימוש, ותנאי המסחר בה זהים לאלו של אופציית רכש.

דוגמה: אופציית מכר במחיר מימוש 850 שמועד מימושה הוא יולי 2009 תסומן (יולי P (850. אופציה זו מקנה למחזיק בה את הזכות למכור ביום חמישי האחרון של יולי מאה פעמים את מדד המעו"ף במחיר כולל של 85 אלף שקל (100 יחידות כפול 850 שקל ליחידה).

רווח: אם מדד המעו"ף ביום המימוש יהיה נמוך ממחיר המימוש רוכש האופציה ירוויח. נניח שמחיר האופציה (הפרמיה) הוא 2,000 שקל. לכן, אם מדד המעו"ף עומד ביום המימוש על 800 אזי הרווח יהיה 3,000 שקל לפי החישוב הבא: (850-800)X100=5,000, ומכיוון שמחיר האופציה היה 2,000 שקל אזי:5,000-2,000=3,000.

הפסד: אם מדד המעו"ף ביום המימוש יהיה גבוה ממחיר המימוש, רוכש האופציה יפסיד, וההפסד יהיה המחיר ששילם עבור האופציה (2,000 שקל).

* אופציה חוזה בין שני צדדים, המקנה לרוכש האופציה זכות, ללא התחייבות, לקנות או למכור כמות קבועה של נכס מסוים למשך תקופת זמן מוגדרת, במחיר קבוע מראש.

אופציית רכש (Call) אופציה המקנה לרוכש אותה את הזכות לקנות את נכס הבסיס במחיר המימוש עד למועד הפקיעה.

אופציית מכר (Put) אופציה המקנה לרוכש אותה את הזכות למכור את נכס הבסיס במחיר המימוש עד למועד הפקיעה. רוכש האופציה קונה לעצמו זכות לקנות מכותב האופציה או למכור לו את נכס הבסיס במחיר המימוש עד לתאריך הפקיעה.

רוכש האופציה יממש את האופציה רק אם זה יהיה כדאי עבורו מבחינה כלכלית. מוכר האופציה (כותב האופציה) מתחייב למכור או לקנות לרוכש האופציה את הנכס לפי דרישה במחיר המימוש עד למועד פקיעת חוזה האופציה.

נכס הבסיס (Underlying) הנכס שעליו קונים או מוכרים את האופציות. נכס בסיס יכול להיות סחורה כלשהי, מניה, מדד מניות או אף חוזה עתידי. מחיר המימוש (Strike price / The exercise price) המחיר שנקבע מראש, ובו יוכל רוכש האופציה לקנות או למכור את נכס הבסיס אם ירצה בכך.

חוזה עתידי(Forward / Future) הסכם בין שני צדדים למסירה עתידית של סחורה או של נכס. ההסכם קובע מראש את תיאור הנכס, הכמות, מועד ביצוע העסקה, והמחיר שלפיו תבוצע העסקה. ביום חתימת ההסכם לא מתבצעת העברה פיסית של מזומנים בין הצדדים. במועד שנקבע בחוזה, המוכר מתחייב לספק את הסחורה (הנכס) והקונה מתחייב לקבל את הסחורה ולשלם עבורה את המחיר שהוסכם עליו מראש.

מועד פקיעה / תאריך מימוש (Expiration date) התאריך שממנו והלאה לא ניתן לממש את האופציה, והיא אינה תקפה עוד. מחיר האופציה (פרמיה) תמורת הזכות שקיבל, משלם רוכש האופציה לכותב האופציה סכום כסף במזומן בזמן הרכישה. הפרמיה הזאת היא חד-פעמית ובלתי חוזרת.

[לאתר המעו"ף]