אבירי הביציות

איך עושים כסף? נורא פשוט: קונים בזול, מוכרים ביוקר. איך עושים הרבה כסף? קונים עוד יותר בזול ומוכרים עוד יותר ביוקר. יש תחומים שבהם זה לא פשוט.

תחום הביציות והפוריות הוא אחד המפתים ביותר מבחינה זו. מצד אחד יש נשים נזקקות המוכנות למכור מביציותיהן תמורת סכום זעום, ומן הצד השני נמצאות הנשים שמוכנות לשלם כמעט כל סכום כדי להיכנס להריון. בעוד כל הנשים המוכרות ביציות הן עניות, הרי שלא כל הנשים המקבלות את הביציות הן עשירות. יש בהן המוכרות דירות ומחסלות חסכונות, לוקחות הלוואות - כל דבר בשביל הסיכוי להביא ילד לעולם. שלא כמו בשוק הרגיל, בתחום הזה תמיד יש היצע, ועוד יותר ביקוש.

לכן הפיתוי כל-כך גדול לרופאים המבקשים להתעשר. מה שמקומם הוא רצונם של הרופאים לשכנע אותנו כי עסקו במסחר הזה אך ורק לשם שמים, או ליתר דיוק למען האישה הישראלית.

אמר הפרופ' נתן לויט: "באנו בסך הכל לעזור לנשים כי בארץ אין פיתרון"; אמרה ד"ר גניה זיסקינד: "באתי רק לעשות טוב". אני מניח שהתכוונה לטוב לנשים, אבל היא וחבריה גם עשו טוב לעצמם, אם לשפוט לפי הסכומים שהתפרסמו, ולפי מכונית הלמבורגיני של בעל המרפאה ד"ר יאיר מירון.

כמובן שזכותם לעשות כסף (במסגרת החוק), אבל שיעשו טובה ולא יספרו לנו מעשיות על טוב לבם ואצילות המניעים שלהם.

חצי הביצית האולי מלאה

הפשיטה הרומנית חשפה לא רק את הרופאים ברומניה, אלא גם את הבעייתיות של הנושא בישראל. מדובר בעוד דוגמה לכך שהחוק לפעמים דוחף אנשים לעבור עליו. במקרה זה, החוק אינו קיים, כלומר אין חוק המאפשר תרומת ביציות.

הפרשה הרומנית כבר הניבה התייחסות מפיו של סגן הבריאות יעקב ליצמן, שהבטיח אתמול: "אשתדל לעזור ולקדם את חוק תרומת הביציות". אבל הבעיה היא שהצעות חוק בעניין זה הוגשו לרוב, אבל אף פעם לא זכו להיות מתורגמות לחוק מחייב. האם הפעם זה יהיה שונה?

שוב, לנושאים בעייתיים יש תכונה שהם נעלמים מהעין הציבורית באותה מהירות ופתאומיות שבה הם מגיעים אליה. משונה שמכל המטרות המקפיצות חברות כנסת על הבריקדות, תרומת הביציות אינה אחת מהן. אז אולי גבר יעשה את העבודה?