גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בחלק מבתי-הספר מותקנים לוקרים, באחרים לא מביאים את הספרים לכיתה או חולקים ספר לזוג, אך במרבית בתי-הספר התלמידים נאלצים לסחוב על גבם את הציוד - שלמרות ההנחיות, שלא יעלה על 15% ממשקל גופם, הוא לפעמים כבד יותר. עשרות שנים חלפו, המצב נותר דומה פחות או יותר.

אלא שעניינו של טור זה איננו חינוך אלא טכנולוגיה, וכמו בהרבה מקרים, המזור יכול להגיע ממנה. פעמים רבות מדברים על מחשוב בתי-הספר ועל העברת שיעורים בצורה אינטראקטיבית, אך רמת האימוץ של טכנולוגיות כחלק מציר החיים בבתי-הספר היא נמוכה - בעולם, וגם בישראל.

שתי סיבות עיקריות יש לכך: האחת, היא שמערכות, כמו מערכת החינוך, הן כבדות וקשה להניע בהן תהליכים. לא תמיד המערכת מסוגלת לחשוב קדימה ולהתרומם מעבר לפוליטיקות היומיומיות, ורפורמות הן דבר לא פשוט לקליטה במערכת. הסיבה השנייה היא טכנופוביה. חלק מהמורים בעצמם אינם שולטים ברזי המחשב האישי, וחלק חוששים מפני שימוש בטכנולוגיות. אלה שכן מעוניינים, ויש רבים כאלה, נתקלים במעגל השוטה של הסיבה הראשונה - ומתקשים להחדיר טכנולוגיות חדשות ולהניע תהליכים.

קינדל לכול ילד

בשבוע שעבר פרסמה המועצה למנהיגות דמוקרטית מוושינגטון (DLC) דו"ח שנקרא "קינדל בכל תיק גב", על משקל התוכנית "מחשב לכל ילד". המועצה היא צוות חשיבה שמטרתו לעורר נושאי דיון ולהציע דרכי פעולה במפלגה הדמוקרטית ובציבור כולו. הצוות מתכנן רפורמות נוספות, כמו במס ובחינוך, כתמיכה לרפורמות של נשיא ארה"ב, ברק אובמה. את הדו"ח חיבר תומס פרידמן (לא העיתונאי), ששירת כיועץ בכיר בממשל קלינטון וכן כעוזר הנשיא לתכנון מדיניות. הוא היה גם חבר בצוות הטכנולוגי של ממשל המעבר אובמה-ביידן.

ההצעה של המועצה פשוטה למדי: מערכת החינוך האמריקנית תאמץ ספרי לימוד אלקטרוניים. שיוחלפו כל ספרי הלימוד הקיימים בקוראים אלקטרוניים - ובהם קינדל של אמזון - ובכך ייחסך כסף, יתאפשר שימוש בחומרים עדכניים יותר, המשקל על כתפי התלמידים יירד, ויושג יתרון גם לאיכות הסביבה.

לטענתם, צפוי חיסכון משמעותי ביותר להורים ולמערכת החינוך שמונה היום 56 מיליון ילדים. "לא צריך לחכות עכשיו עשור או שניים כדי לבצע את מה שנראה בלתי נמנע - מערכת חינוך עם ספרי לימוד אלקטרוניים וחומרים אינטראקטיביים וחדשים. זה לא רק גימיק חינוכי, זה חוסך כסף", הם כותבים.

לפי הנתונים, ארה"ב מוציאה כיום 6 מיליארד דולר בשנה על ספרי לימוד, בעלות של 109 דולר לתלמיד. העלות הממוצעת של ספר שקונה בית-ספר לספרייה היא 21 דולר. שנת ההדפסה הממוצעת היא 1986, לפני יותר משני עשורים. לעומת זאת, המחיר הממוצע של רב-מכר שאפשר להוריד לקינדל דרך אמזון הוא 10 דולר. בהערת אגב, ניתן לומר שהכניסה של בארנס אנד נובל וחברות אחרות לתחום ודאי תוזיל את המחירים עוד יותר.

הניסוי בספרים האלקטרוניים של סוני

אך מה לגבי החומרה? לפי החישוב של פרידמן, פריסה לאומית של הספרים האלקטרוניים תוריד את המחיר ל-80 דולר לתלמיד ב-2012. ב-4 השנים הראשונות הממשלה תשלם עוד 9 מיליארד דולר במצטבר - סכום עצום - ולאחר מכן, ייחסכו 500-700 מיליון דולר לשנה לבתי-הספר. אם ימשיכו עם ספרי הנייר, העלות לתלמיד, זו שהייתה 109 דולר, תקפוץ ל-115 דולר ב-2016. גם כאן, התחרות תעשה את שלה, וכבר עכשיו אפשר להשיג קינדל ב-100 דולר.

לטענת הארגון, יהיה יתרון לגודל, והמחיר לתלמיד ימשיך לרדת ככל שיותר תלמידים יצטרפו. בתקופות כאלה, בהן המדינות השונות בארה"ב חוסכות ותקציביהן יורדים, המועצה טוענת כי זהו הפתרון שממנו כולם ייצאו מרוצים. בשלב ראשון, הם מציעים לקיים פיילוט בקרב 400 אלף תלמידים, חצי אחוז מכלל התלמידים.

אלה תלמידים שיזכו לטקסטים מעודכנים, ללימוד אינטראקטיבי, להמשך רציף של הלימוד מהבית ויוכלו להיכנס גם למקורות שונים אונליין. עם זאת, לא הכול ורוד: בניסוי שהתקיים במדינת מיזורי בקרב סטודנטים באוניברסיטה עם ספרים אלקטרוניים של סוני, התוצאות היו מעורבות. היו סטודנטים שהעדיפו לפטופים, אך ייתכן שתוכנית בבתי-הספר הציבוריים, שם לפטופ איננו אופציה, תניב תוצאות אחרות.

גם בישראל

התוכנית איננה פרגמטית בשלב הזה. היא לא מעובדת מספיק, אבל הקונספט שלה מעורר מחשבה - והרי זו המטרה של הארגון, לעורר דיון. הדו"ח, למשל, לא מדבר על התשלום שיושת על ההורים, אם בכלל, ועל העובדה שגם בקרב ההורים יהיה קשה להביא אותה לאימוץ מלא.

עניין נוסף הוא שמערכת החינוך עשויה להתקשות בהתעדכנות שוטפת, ויהיו גם בעיות טכניות.

גם בישראל אפשר להתחיל לחשוב על הכיוון האלקטרוני. כמו שנכתב בדו"ח, למה לא לעשות בטווח הקצר את מה שבסוף יקרה. אפשר כבר לנחש: הטכנולוגיה קיימת, התחרות תוריד את המחירים עוד יותר, אבל דור שלם של ילדים בישראל עוד יצעד לבית-הספר עם תיק מפוצץ בספרים כבדים. *