"לא ייתכן שעתיד משק האנרגיה ואיכות האוויר ייקבע ע"י חברת החשמל"

[הרשמה לניוזלטר סביבה]

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הודיע כי משרדו ידרוש לדחות בשנתיים את ההחלטה על הקמת תחנה פחמית נוספת באשקלון, עד ליישום האלטרנטיבות הקיימות ובחינת הזיהום והעלויות למשק שיגרמו כתוצאה מהקמת התחנה.

בכינוס מיוחד של השדולה הסביבתית בכנסת, ארדן קרא לממשלה לקיים דיון דחוף בנושא עתיד משק האנרגיה של ישראל. "זה בלתי נתפס, אך ממשלת ישראל מעולם לא דנה בנושא", ציין וטען כי לוואקום הזה מנסה חברת החשמל להיכנס ולקבוע עובדות בעלות השלכות סביבתיות ובריאותיות קשות לכלל אזרחי המדינה לעשורים הבאים. חברת החשמל הינה חברה ממשלתית, ותפקידה לספק חשמל לתושבים, נושא מהותי כעתיד משק החשמל של מדינת ישראל - עליו להיקבע על-ידי ממשלת ישראל בלבד ולא על-ידי אף גורם אחר" הדגיש השר ארדן בכינוס.

בשבוע שעבר יזם ארדן כינוס חירום בנושא, שהתקיים באשקלון בהשתתפות ראשי רשויות מקומיות מהאזור, ראשי הארגונים הסביבתיים בישראל, רופאים, אנשי אקדמיה ותושבים, במהלכו הוחלט להקים מטה משותף שיבחן אלטרנטיבות לאופציית התחנה הפחמית המזהמת. ארדן הדגיש כי הנזק הכלכלי שעלול להיגרם למשק הישראלי בעקבות הפעלת התחנה הפחמית מוערך בשיעור של מעל 816 מיליון שקל בשנה. עלות זו מוערכת על פי כמות הזיהום הצפויה להיפלט מהתחנה והכפלתה בעלות המוערכת של כל אחד מסוגי המזהמים למשק. העלות הצפויה במשך 50 שנה - אורך חייהן של תחנות פחמיות - הינה מעל ל-7.5 מיליארד אירו.

העלות כתוצאה מהפעלת תחנת כוח בגז טבעי, באמצעות יחידות במחזור משולבנמוכה למעלה מפי 10 להספק חשמלי זהה.

ארדן מנה חמש סיבות מרכזיות לבחינה מחודשת לנחיצות הקמת התחנה הפחמית:

■ הגילויים החדשים של שדות הגז "תמר" ו"דלית" - מימוש שדות אלה צפוי לספק את כל צרכי האנרגיה של מדינת ישראל לשנים רבות (על-פי ההערכות, ל-20 שנה ומעלה) ולהקטין את תלותה ביבוא דלקים ממקורות חיצוניים. לדברי ארדן, "בוודאי שבמהלך השנים הבאות ניתן יהיה להעריך ביתר דיוק את היכולת של הגילויים האחרונים לענות על צרכי האנרגיה של ישראל.

■ בדיקת התוכניות לתחנות הכוח שנמצאות בהליכי אישור שונים, או שכבר אושרו, מעלה כי ישנו פוטנציאל יצור של יותר מ-7,000 מגוואט בתוכניות מאושרות או שבהליכי אישור. על המדינה למצות את העתודות התכנוניות ולקדם אותן עם כל ההשקעה שכבר הושקעה בהן בטרם מקדמים תוכנית לתחנת כוח פחמית, מה עוד שמושקעים בקידומם סכומי כסף גדולים", אמר השר.

■ ניתן להגיע להפחתה של כ-20% מצריכת החשמל באמצעות התייעלות אנרגטית. לדברי ארדן, בכל העולם קיימים הכוונה ועידוד ממשלתיים מאסיביים ליעילות אנרגטית וחסכון באנרגיה, ומדינת ישראל אינה עושה די לקידום הנושא. "יש לשלב כלים שונים וביניהם תמריץ כספי לשימוש חסכוני בחשמל, בדומה להטבות כספיות במקרה של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, וכן קביעת תקנים לשימוש במוצרי חשמל חסכוניים".

■ טכנולוגיות ההפעלה של תחנות הכוח הפחמיות עצמן ויכולת הטיפול במזהמים הנפלטים מהן משתפרות תדיר ומשפרות מאד, הן את ניצול האנרגיה מחומר הגלם כך שיותר חשמל מופק מכל כמות של פחם והן את צמצום פליטת המזהמים. ארדן ציין כי טכנולוגיות 'פחם נקי' מתקדמות נמצאות בשלבי בחינה והטמעה מתקדמים, וכן מיושמות בתחנות כח בעולם. לפיכך, למועד קביעת הטכנולוגיה שתיושם בתחנת הכוח יש השפעה קריטית על נושאים אלו, וזה מצדיק את דחיית ההחלטה למועד מאוחר יותר.

■ התחנה הפחמית תוסיף באופן דרמטי לכמות פליטת גזי החממה של מדינת ישראל. ארדן התריע כי "רק בועידת קופנהגן נוכל להעריך איזה מחיר עלול לשלם המשק הישראלי על פליטת גזי החממה ולכן אין כיום אפשרות אמיתית לדעת מה יהיה מחירה של התחנה הפחמית לכלכלת ישראל".

ארדן הציע מספר פעולות כחולפה, ובראשן התייעלות מערכת החשמל הארצית, ויישום טכנולוגיות ושיטות המיושמות בעולם המפותח. כמו כן, לדבריו יש צעדים ברורים ואפקטיביים על ידי הממשלה להשגת יעד של צמצום 20% מצריכת החשמל, באמצעות קידום מדיניות אגרסיבית לשינוי דפוסי צריכת החשמל והובלה להתייעלות אנרגטית.

פעולה נדרשת נוספת היא, לטענתו, קידום הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות אחרות שפגיעתן בסביבה פחותה, ולבסוף - קידום חיבור קידוחי הגז למערך ההולכה והחלוקה הארצי והתאמת הקיבולת שלו לנדרש.