קרן הביוטק הממשלתית עוד לא הוקמה, ובתעשייה כבר רבים עליה

תעשיית מדעי החיים בישראל סוערת לקראת המכרז לקרן הביוטק ■ "גלובס" משרטט קווים לדמותו של הסכסוך שטוף היצרים על מתנה ממשלתית בסך 60 מיליון דולר

זקני תחום הביומד בישראל טוענים כי מריבות כאלה לא נראו בזירה מאז המאבק על חממות הביוטק ב-2002. מאבק קיץ 2009 הוא על קרן הביוטק הייעודית - אפילו על השם אין הסכמה - שמתכנן משרד האוצר יחד עם המדען הראשי. בתעשייה, הפועלת בדרך-כלל בשיתוף פעולה, שולפים כעת ציפורניים.

ליבת הוויכוח העקרוני כבר תוארה כאן בעבר: חברות וקרנות העוסקות בתחום המכשור הרפואי מרגישות כי הקצאת הקרן לביוטק בלבד מקפחת אותן. גורמי השקעה מקומיים, נסערים מן הרעיון כי הכסף ינוהל על-ידי גורם מחו"ל.

בנוסף, עולה השאלה בחברות באיזה שלב כדאי לתמוך. הפרטים צפויים להתגלות במכרז שיפורסם ב-15 בספטמבר, אבל עד אז, הגורמים השונים מנסים להשפיע.

היקף הקרן שמקצה הממשלה צפוי להיות 250 מיליון שקל, אותם מקווה האוצר למנף למיליארד שקל באמצעות גורמים מוסדיים.

בשבועות האחרונים התלהט הוויכוח, בעיקר בעקבות מסמך שנשלח למשרד ראש הממשלה - לכאורה, מטעם ארגון ILSI, המייצג את תחום הביוטק, הפארמה והמכשור הרפואי. במסמך נטען, כי בישראל אין סיכוי להקים תעשיית ביוטק ולכן ההשקעה מיותרת, ועדיף להקצות את עיקר הקרן למכשור רפואי.

המסמך הקפיץ את הגורמים מהביוטק, שהרגישו כי הארגון שאמור לייצג אותם, מכפיש אותם ומחריב את מאמציהם. חלקם אף איימו לעזוב את ILSI.

רות אלון, שותפה בחברת פיטנגו וראש הארגון, נסערת מאוד. לטענתה, המסמך נכתב כטיוטה על-ידי ד"ר דליה מגידו, ראש קרן 7healthventures, וכלל לא התקבל כמסמך רשמי על-ידי הארגון. "נלחמתי שהדברים ינוסחו אחרת", היא אומרת ל"גלובס". "עבודה קשה של חמש שנים ב-ILSI עלולה להינזק קשות אם העמדות האמיתיות שלנו לא יובהרו".

כמה אוחזין בטלית

לאור זאת, פרסם ILSI אתמול באתר הארגון מכתב פיוס דיפלומטי, שמצהיר כי הארגון תומך בכל הסקטורים הפועלים תחתיו וימנע מהתערבות בהחלטות הממשלה.

אלון מתקשה להרגיע את בכירי הביוטק. למשל, את ד"ר שירלי קוטנר, לשעבר אחראית על תחום הביוטכנולוגיה במשרד המדען הראשי והיום מנהלת ביו-ירושלים, מיזם של הרשות לפיתוח ירושלים לקידום הביומד בבירה. "ראשי הקרנות דואגים לכיס שלהם ומוכנים לזרוק את התינוק עם המים. תחום הביוטק הוגדר כעדיפות לאומית ב-2000. לא כל סקטור מדעי החיים - רק הביוטק. כיצד הקרן הזו אמורה לגייס כסף בחו"ל, כשבחוץ מסתובב מסמך שמכפיש את התעשייה?", טוענת קוטנר.

עוד אומרת קוטנר כי "המדינה השקיעה הון בתשתית המדעית באוניברסיטאות, שלא מתממשת. המטרה היא לפתח תעשייה בת-קיימא, שתקנה תעסוקה ולא את האקזיטים המהירים".

רן נוסבאום, שותף בקרן פונטיפקס המשקיעה בעיקר בביוטק ופארמה ובה שותף גם אלי הורביץ, יו"ר טבע, אומר כי: "מי שמנסה להסיט את הקרן מתחום הביוטק והפארמה, חוטא לאמת ופועל ממניעים זרים. כל הכלכלה הישראלית ניזונה מההצלחה של חברה פרמצבטית אחת - טבע - ש-50% מהכנסותיה כבר מגיעות ממוצרים אינובטיביים. על המומנטום שלה קמה תעשייה גנרית אדירה: תרו, אגיס, דקסון ועוד. עכשיו הזמן שאותו הדבר יקרה בפרמצבטיקה אינובטיבית.

"בתחום המכשור הרפואי, הייצור יעבור ממילא רובו ככולו למזרח. בתרופות, הידע הוא העיקר ומרווחים של 90% הופכים את מקום הייצור ללא רלבנטי.

ואכן, כבר פנו כמה גורמים מקצועיים מחו"ל שרוצים לנהל את הקרן".

מקס הרצברג, משקיע בחברות פארמה ולעיתים גם במכשור רפואי, אומר כי: "מטרת היוזמה הממשלתית איננה להציל את הקרנות המקומיות אלא את תעשיית הביוטק הישראלית. אני מעריך מאוד את הקרנות, אבל המודל שלהן פשוט אינו מתאים לאתחול של תעשיית ביוטק כאן.

"כיוון שהקרנות קטנות יחסית ולא יכולות לממן מספר ניסויי יעילות מוקדמים, הן מתמקדות במודל עסקי שנעצר אחרי שלב שני מוגבל יחסית, שנועד רק להוכיח היתכנות לקראת מכירה. ניסויים אלו לא באמת מורידים סיכון לקראת שלב III. מתכנני הקרן באוצר מבינים שחייבים לתמוך גם בשלבי היעילות המאוחרים. אנחנו זקוקים לעזרתם של גורמים מומחים, שהובילו ניסויים כאלה בעבר".

ד"ר אהרון שוורץ, סמנכ"ל למיזמים ייחודיים בטבע ומי שאחראי על השקעה בחברות חדשות, מלא טענות אף הוא. "הקרנות כבר הביעו את דעתן ברגליים, ולכן לא יהיה להן חלק בקרן", הוא אומר. אלא שהוא אינו שש להעביר את השרביט לגורם מחו"ל. "זה מגוחך ופטרוני, החכמים מחו"ל יראו לנו את האור".

בחברת כלל תעשיות ביוטכנולוגיה, אחת המועמדות ליהנות מן הקרן במתכונתה הנוכחית, אומר המנכ"ל ראובן קרופיק: "הקרן היא ניסיון לחולל ערך מוסף עצום לכלכלת ישראל. הביוטק הוא אחד המקורות הבודדים בעלי הפוטנציאל לכך. תרופה אחת מכניסה ברבעון מה שעשרות מוצרים רפואיים אחרים מכניסים על פני שנים. מוזר עד מפליא בעיני, כי גורמים המזוהים עם ארגון הגג של מדעי החיים מוצאים לנכון לעשות אבחנה מפלה בין הסקטורים".

נתונים בעייתיים

ב-ILSI מתעקשים שמקור הסערה הוא באי הבנה. מגידו, אכן לוקחת את האחריות על המסמך ומסכימה ש-ILSI מעולם לא עמד מאחוריו. "כתבתי טיוטה לנייר עמדה, שהתגלגל איכשהו לידיים של האוצר", היא אומרת.

מגידו מביעה דעות דומות כבר מספר שנים. במסמך היא מביאה נתונים הגורסים כי מצב האוניברסיטאות גרוע - הדירוג היחסי שלהן בתחום הביוטק נמוך, התקציבים דלים והמצב מחמיר. היא מראה גם כי אין כוח-אדם מנוסה בתחום. "מנהל בתעשיית הביוטק העולמית עובר 10-11 מקומות עבודה ויוצר רשת ענפה של קשרים", היא כותבת. לדבריה, בלי שני המרכיבים הללו, אין לישראל שום יתרון יחסי.

"אני מוכנה להתווכח על העובדות", היא אומרת, "וזה לא היה מרגיז אותי, אם לא הייתי מאמינה שזו ההזדמנות האחרונה לקבל תמיכה לסקטור. הקרן, במתווה שמדברים עליו, תעזור רק ל-3-4 חברות ביופארמה בשלבים מתקדמים, שממילא לא צריכות עזרה. אם חברה מסתובבת עם מוצר בשלב השלישי של הניסויים הקליניים שעוד לא נחתם סביבו הסכם, זה אומר משהו על טיבו".

מגידו סבורה כי אין צורך בגורם מנהל מחו"ל, ומוסיפה כי הקרן, במתווה הנוכחי שלה, תתקשה למצוא מימון מחו"ל, וכי גם אם יימצא מממן, אחרי שיכיר את התחום ודאי ידרוש לשנות את התנאים להשקעה גם במכשור רפואי. "מי רוצה להשקיע כשבוחרים עבורו באיזה תחום ובאיזה שלב להשקיע?", היא שואלת, ומציעה הצעה חלופית - לחלק את הכסף בין קרנות ההון הסיכון הקיימות בתחום, ולאפשר להן להשקיע לפי הבנתן.

"אם מתעקשים על ביופארמה, כבר עדיף פשוט לשפוך את הכסף על האוניברסיטאות", היא מסכמת. "כך, אולי עוד 10 שנים יהיה לנו בסיס לבנות תעשיית פארמה אמיתית".

באוניברסיטאות יסכימו עם הסיומת של דבריה, אך הם רותחים על הנתונים במסמך. "זו הכפשה", אומר יעקב מיכלין, מנכ"ל יישום, חברת המסחור של האוניברסיטה העברית. "אנחנו במקום ה-12 בדירוג החוקרים בתחום הביוטק. התשתית המחקרית מצוינת".

לגבי המכשור הרפואי הוא אומר, "היכן הם מרכזי המצוינות בתחום? אין בו כמעט מחקר אקדמי". הוא מציע להשקיע את הכסף דווקא בחברות בשלבים מוקדמים. "אם יותר מוצרים יתחילו את הדרך, יהיו גם יותר מוצרים בשלב II ו-III".

פרופ' אודי גזית, סגן נשיא למו"פ באוניברסיטת תל-אביב ויו"ר חברת המסחור רמות, אומר כי: "מגידו מתבססת בנתונים שלה על ציטוט מתוך ה'טיימס', שהינו מטעה. בדירוג נלקחו פרמטרים לא משמעתיים כמו מספר הסטודנטים הזרים או היחס המספרי בין חברי סגל לסטודנטים. לפי אותו פרסום עצמו, בציטוטים פר חבר סגל, אוניברסיטת תל-אביב נמצאת במקום ה-20 בעולם, יחד עם ייל. האוניברסיטאות הישראליות הצליחו בקידום תרופות לשימוש, והן מהירות בקידום מוצרים בשלב הקליני יותר מכל חברת סטארט-אפ".

"ILSI מייצגת את כולם"

אלון שבה ואומרת כי ILSI מייצגת את כולם. לדבריה, גם באוצר, בכלל לא התכוונו לייעד את הקרן דווקא לביוטק. "הם אמרו לי שראו בכך מילה נרדפת לתעשיית מדעי החיים".

כגורם פרטי, יש לה הצעה משלה: "הקרן צריכה לממן חברות שנמצאות בניסויים מתקדמים ויקרים, ולא משנה מאיזה תת-סקטור של מדעי החיים הן מגיעות. בשנים האחרונות, המחיר של ביצוע ניסויים במכשור רפואי חלוצי וחדשני, משתווה לזה של תרופה. במקביל, יש קונסולידציה בשוק המכשור הרפואי ויש פחות רוכשות אפשריות. כך, המחיר והתשואה בשני הסקטורים הופכים דומים, רק הסיכון בביו-פארמה נותר גבוה".

ומה קורה במשרדו של המדען הראשי ובמשרד האוצר לאור המאבק על עור הדוב לפני שניצוד? בירושלים ממשיכה להסתמן דממה רשמית, אך גם הם אינם אדישים לנעשה. אם בעבר דובר על "קרן ביוטק", הרי שכעת נרמז כי 25%-30% מהקרן תוקצה למכשור רפואי.

על משרד האוצר והמדען הראשי להיות אמיצים - לא ניתן יהיה לספק את כל הצדדים. גם כך הסכום לא גדול ועדיין לא ברור מה תהיה רמת המינוף. אם הקרן לא תהיה ממוקדת, היא לא תוכל להשיג שום תמורה עבור המהלך.