גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבונד השקלי עולה כיתה

אילו תשואות לפדיון מגלמות איגרות החוב באפיק ומתי יושק מדד בונד שקלי ראשון

לפני כשנה הצגנו לראשונה במדור זה אפיק השקעה קטן ודי זניח בשוק ההון המקומי - הבונד השקלי. על מנת להמחיש עד כמה נישתי האפיק, ציינו שמדובר בשוק של 11 מיליארד שקל, נמוך משמעותית בהשוואה ליותר מ-160 מיליארד שקל המושקעים בחלופה הקונצרנית הרגילה - אג"ח קונצרניות צמודות מדד. אז מה נשתנה במהלך השנה האחרונה - האם קצב ההנפקות באפיק דעך בדומה ליתר השוק הקונצרניות, או שהבונד השקלי היה יוצא מהכלל?

זה לא סוד, שלאחר שלוש שנים (2005-2007) בהן היקף גיוסי החוב בשוק הקונצרניות עלה על זה של המדינה, התהפכה שוב המגמה. אם בשל משבר האשראי שגרם ל"התייבשות" השוק הקונצרניות, הן בסחירות האג"ח הקיימות והן ביכולת להוציא לפועל הנפקות חדשות, ואם כתוצאה מהצורך הגובר של ממשלת ישראל לגייס חוב לצורך מימון הגירעון התופח.

מראשית השנה, במקביל לתיאבון המחודש לנטילת סיכונים, החל שוק האשראי החוץ-בנקאי בתהליך הפשרה מתקדם כשחברות במשק, בעיקר הגדולות שבהן ובעלות דירוג אשראי גבוה, הנפיקו אג"ח בשוק המקומי. אט-אט הצטרפו אליהן גם חברות בעלות דירוג נמוך יותר, ואף כאלה ללא דירוג כלל. מגמה נוספת שהכתיבה את הלך הרוח בתקופה האחרונה, הייתה העלייה הניכרת במדד המחירים לצרכן. הציפיות הנגזרות לשיעור אינפלציה עתידי של כ-3% בשנים הקרובות, גרמו למשקיעים רבים לנטוש את איגרות החוב שאינן צמודות למדד, ולחפש במקומן הזדמנויות באג"ח מדינה ובאג"ח קונצרניות צמודות מדד.

עובדה זו עלולה להוביל למסקנה פזיזה, שלא היה מקום להנפקות של אג"ח קונצרניות שאינן צמודות למדד, אולם בפועל התקבלה דווקא תוצאה הפוכה. בשנה שחלפה הצטרפו למועדון הקונצרניות השקליות תשע איגרות חוב חדשות, וכעת מונה הרשימה 40 אג"ח לעומת 31 לפני שנה. ההסבר לכך מצוי בהעדפתן של חברות שביקשו להנפיק אג"ח, להימנע מחשיפה להשפעת המדדים הגבוהים, כשתמורת זאת היו מוכנות לשלם פרמיה למשקיעים. נוסיף, שהיו גם חברות שהמירו חוב צמוד בשקלי, ושילמו על כך פיצוי למשקיעים.

כי גדלתי (מאוד) בשנה

כזכור, לפי כשנה הסתכם שווי השוק של כל איגרות החוב בקטגוריית בונד שקלי בריבית קבועה בכ-10 מיליארד שקל. במהלך השנה החולפת צמח השוק בשיעור חד של 30% ל-13 מיליארד שקל, הן בשל עלייה בשווי השוק של איגרות החוב והן כתוצאה מהנפקות אג"ח חדשות או הרחבות של סדרה קודמת.

בבחינת הסחירות נמצא, כי המחזור היומי הממוצע בחצי השנה האחרונה ביותר ממחצית מהאיגרות היה גבוה מ-500 אלף שקל ביום, וב-12 מתוכן בוצעו עסקאות בלמעלה ממיליון שקל בממוצע ביום. מדובר בהיקף דומה לממוצע בסדרת אג"ח קונצרנית צמודה. יחד עם זאת, לצורך ההשוואה - במדד תל-בונד 60 הפופולרי נאמד המחזור היומי הממוצע בסדרת אג"ח בכ-4.5 מיליון שקל.

בהיבט דירוג האשראי, הניתוח שביצענו מעלה כי פרט לאג"ח אחת - אוברלנד, יתר סדרות האג"ח באפיק הבונד השקלי מדורגות בדירוג השקעה (Investment Grade) BBB פלוס ומעלה. כיום עומד הדירוג המשוקלל באג"ח הקונצרניות השקליות בריבית קבועה על AA מינוס.

כיצד נראה הפיזור הסקטוריאלי? ובכן, מגזר הפעילות בעל המשקל הגבוה הוא הבנקים, שזוכים לנתח של כ-40% מסך האג"ח הקונצרניות השקליות בריבית קבועה. נתון זה אינו מפתיע, שכן הבנקים היו הראשונים להנפיק אג"ח שכאלו, הרבה לפני שחברות בסקטורים אחרים החלו. חברות הנדל"ן ומסקטור ההשקעות והאחזקות חולקות יחדיו את המקום השני, ומהווות כל קבוצה כ-19% מסך החלוקה.

מבחן האטרקטיביות

מאחר שעדיין אין מדד בורסאי לבונד השקלי, בנינו מדד וירטואלי משלנו על בסיס שווי השוק של סדרות האג"ח, לצורך בחינת התשואה לפדיון באפיק. מהניתוח עולה כי התשואה המשוקללת ברוטו לפידיון עומדת על 7.34%. במקביל, המח"מ הממוצע עומד על ארבע שנים, כאשר לרוב האיגרות מח"מ שנע בין 2 עד 6. מרבית האג"ח בקטגוריה מאופיינות בפדיון לשיעורין, תכונה הגורמת לקיצור המח"מ בכל מועד חלוקה, ומאפשרת למשקיעים "להיפגש עם הכסף" גם במהלך חיי האיגרת ולא רק בפירעון הסופי.

השוואה בין הבונד השקלי לאג"ח ממשלתית במח"מ דומה, מגלה כי מרווח התשואה ברוטו עומד על כ-3.34%. בבחינה מול מדד תל-בונד 60, בעל מח"מ של 5 ופער מעל הממשלתית של 2.9%, מדובר בהפרש ניכר. את הפער המשמעותי שנמצא בין המרווח בקונצרניות השקליות לצמודות, ניתן להסביר בדרישת המשקיעים לפרמיית נזילות גבוהה בגין הסחירות המוגבלת יחסית בבונד השקלי.

אחד היתרונות שמציע אפיק הבונד השקלי הינו השקעה באג"ח קונצרניות שקליות בריבית משתנה - אפשרות שאינה קיימת באפיק הקונצרניות הצמודות. בניגוד למקובל בשווקים בחו"ל, בשוק הישראלי יש מיעוט במכשירי השקעה בריבית משתנה. לפיכך, בונד שקלי בריבית משתנה עשוי להוות פתרון נוסף לתקופה הנוכחית, פרט לגילון הממשלתי.

נכון להיום, קיימות עשר סדרות אג"ח קונצרניות שקליות בריבית משתנה, הנסחרות בבורסה בשווי מצרפי של כ-4 מיליארד שקל, גידול מהותי בהשוואה לארבע סדרות בלבד לפני שנה. בקטגוריה זו בולטות הסדרות פועלים הנפקות התח' י"ג ופז נפט אג"ח ג', ששוויין כיום עומד על יותר ממיליארד שקל והיקף המסחר היומי הממוצע בהן נע בין 13 ל-15 מיליון שקל. מידת הסחירות הרבה מלמדת על הביקוש הרב לו זוכה נישת הבונד השקלי בריבית משתנה, על רקע הריבית האפסית שמנהיג בנק ישראל.

יחד עם זאת, החיסרון של סדרות הבונד השקלי בריבית משתנה בעלות מח"מ ארוך הוא הסיכון האינפלציוני. סיכון זה, שקיים גם בממשלתי משתנה 0817, חושף את קרן ההשקעה לשחיקה אינפלציונית, ומחייב את המשקיעים לדרוש תוספת תשואה שתהלום הן את סיכון האינפלציה והן את סיכון האשראי.

בסוף הבורסה תקלוט את הפוטנציאל

להערכתנו, עקב מיעוט הסדרות והביקוש הגובר למכשירי השקעה בריבית משתנה, מצויות כיום חלק מאיגרות החוב באפיק זה בתמחור יתר. להמחשת העיוות, נציין כי מרווח התשואה בין פז נפט אג"ח ג' (ריבית משתנה) לממשלתית במח"מ דומה עומד על כ-1.05%, בעוד מרווח התשואה על פז נפט אג"ח ב' (צמודות בריבית קבועה) הינו 1.65% - פער של 0.6%, ומאחר שאין בעיית סחירות בשתי האיגרות, ההסבר היחיד לכך הוא קיום עודף ביקוש לאג"ח בריבית משתנה.

במבט קדימה, המשך התפתחות שוק הבונד השקלי, בעיקר ע"י הנפקות חדשות, יביא כנראה גם לתגובה מצד הבורסה, שתזהה את הפוטנציאל ותשיק מדד אג"ח קונצרניות שקליות בדומה למדדי התל-בונד. במידה שהתרחיש יתממש, צפויות במקביל גם הנפקות של תעודות סל עוקבות, ותוספת של קרנות נאמנות מתמחות שיגבירו את הסחירות ואת הביקושים לאג"ח לא צמודות. *

הכותב הוא מנהל מחלקת המחקר ליועצים בפסגות בית השקעות. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. פסגות עשויה להשקיע בני"ע שהוזכרו בכתבה ובין היתר באמצעות קרן הנאמנות פסגות פלטינום (00) בונד שקלי. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה