בקרב רואי חשבון ועורכי דין נשמעת ביקורת חריפה על הכפלת תקרת ההכנסה החייבת בביטוח לאומי ועל הודעת האוצר, לפיה רשות המסים מתכוונת לפעול נגד יחידים (עצמאיים ושכירים) שיתאגדו כחברות במטרה להימנע מהתשלום המוגדל. לטענתם, זכות ההתאגדות היא דבר לגיטימי ומדובר בתכנון מס לגיטימי.
ב-1 באוגוסט נכנסה לתוקף ההוראה המכפילה את תקרת ההכנסה החייבת בביטוח לאומי: עד כה, שכירים ועצמאים שילמו ביטוח לאומי עבור שכר של עד פי חמישה מהשכר הממוצע במשק (כ-38 אלף שקל); עבור השכר שמעבר לכך לא שולם ביטוח לאומי. כעת, הוכפלה התקרה לכ-76 אלף שקל לתקופה מוגבלת של 14 חודשים - מה-1.8.2009 ועד ל-31.12.2010. שינוי התקרה יחול על כ-85 אלף שכירים ועצמאים.
עו"ד פיני רובין טוען כי העלאת התקרה היא מהלך אומלל. "אנשים לא לומדים מניסיון העבר ונכשלים פעם נוספת. אכן, יש לצפות כי רבים ישתמשו בחברות כדי לקבל דרכן כספים ולחסוך את 'קנס' הביטוח הלאומי. במהלך מסוג זה אין משום מלאכותיות".
רובין מוסיף כי העלאת התקרה מתעלמת מהמלצות ברורות של ועדת רבינוביץ, בה היה חבר. "ביקשנו לוודא שסך הכל חבות המס, כולל הביטוח הלאומי, לא יעלה על 50%. ובעקבות החקיקה החדשה, התוספת של הביטוח הלאומי מעלה את המס השולי מעבר למומלץ. חבל שכך - זו החמצה. מכניסים את השוק לתזזית מיותרת".
מהלך לגיטימי
עו"ד ורו"ח אודי ברזלי, לשעבר סגן נציב מס הכנסה, טוען כי התאגדות בחברה כדי להימנע מתשלום ביטוח לאומי מוגדל אינה מהווה כלל תכנון מס, כיוון שאין בהקמת חברה שום דבר מלאכותי, ובית משפט פסק כי זה לגיטימי להתאגד בתור חברה.
לדבריו, "אנשים מקימים חברות, והתוצאה היא שמשלמים פחות מס הכנסה. בזמנו נציבת מס הכנסה לשעבר, טלי ירון-אלדר, איימה כי תביא להליך פלילי - וחזרה בה כי התברר שזה בלתי אפשרי".
ברזלי מציין כי "מה שהיה צריך לעשות זה לבחון את המהלך מחדש ולהבין שבסופו של יום הוא יגרום נזק, כי אנשים יעברו לסטטוס של חברות וישלמו פחות מס, כמו שקרה בפעם שעברה. לצערי הרב, חוזרים על טעויות העבר. גם בפעם שעברה ביטלו את התקרות, לאחר שלא שעו לאזהרת אנשי המקצוע - ומהר הוכח כי אכן זו טעות, והתקרות הוחזרו על כנן".
העלמת הכנסות
עו"ד ורו"ח רמי אריה טוען גם הוא כי זכות ההתאגדות היא דבר לגיטימי, וכי המהלך המתוכנן של רשות המסים נוגד את כוונת המחוקק, שהיא לעודד הקמת חברות. "המחוקק, בכך שקבע מס חברות נמוך, רוצה לעודד הקמת חברות והשקעות של הרווחים בתוך החברות. הרעיון הוא שהרווחים משמשים להשקעות חוזרות, אם זה במלאי, בנדל"ן, ואפילו בניירות ערך - מה שתורם לצמיחה במשק ולא לצריכה עצמית. אם בא שכיר או עצמאי ורוצה להקים חברה ולשמור חלק מהרווחים בתוך החברה - זה רק טוב למדינה".
עו"ד עופר ברטל, העוסק בתחום צווארון לבן, לרבות מיסוי, אומר כי "מה שהמדינה עושה כשהיא לא מאפשרת לאדם לתכנן מס באופן חוקי, זה לדחוף הרבה אנשים שומרי חוק להעלים הכנסות".
יצירת אפליה
נשיא לשכת רואי החשבון, ראובן שיף, טוען כי הקמת חברות משיקולי מס גרמו בעבר ויגרמו גם בעתיד להעדפה של משיכת הכנסות מחברות באמצעות דיבידנד במקום שכר עבודה, וכתוצאה מכך צפוי אובדן משמעותי בהכנסות המדינה, העלול להגיע לכמיליארד שקל ב-2010.
שיף מציין כי ממחקר של בנק ישראל בזמנו, המהלך להעלאת התקרה של ביטוח לאומי בעבר הביא נזק של 500 אלף שקל. בהתאם לנתוני בנק ישראל במחקר משנת 2004, לאחר החקיקה להעלאת התקרה ב-2002 הוקמו למעלה מ-2,200 חברות חדשות, מרביתן בענפי השירותים העסקיים, בהם עריכת דין, ראיית חשבון, הנדסה ואדריכלות, ייעוץ מס, רפואה ויחסי ציבור.
שיף טוען כי נתונים אלה מוכיחים כי העלאת התקרה היא טעות, ותדחוף את בעלי השכר הגבוה מקרב שכבות הביניים להקים חברות ולחפש אחר תכנוני מס נוספים.
