לינדנשטראוס נגד פישר ונתניהו: "החלשת הפיקוח על בנק ישראל תגרום לחריגות שכר"

כך כותב מבקר המדינה במכתב לשר המשפטים, בו הוא מביע התנגדות להסכם הפשרה שגובש על-ידי נתניהו בנושא הפיקוח על השכר בבנק ישראל ■ בנק ישראל בתגובה: "כאשר יתעמק המבקר בפרטי החוק החדש, יאמץ בשתי ידיו את מנגנוני הפיקוח הקבועים בו"

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, הביע בפני שר המשפטים, יעקב נאמן, הסתייגות מהסכם הפשרה שגובש במשרד ראש הממשלה בנושא הפיקוח על השכר בבנק ישראל - כך עולה ממכתב ששיגר לינדנשטראוס לנאמן ב-5 באוגוסט והגיע לידי "גלובס".

"החלשת הסדרי הפיקוח על תנאי השכר עלול לגרום לחריגות שכר שיעלו למשק הרבה מאוד כסף", כותב המבקר, אשר מסכם ואומר כי "מצאתי לנכון להביע בפנייך את דאגתי מהחלשת מנגנוני הפיקוח על השכר ומהאפשרות הסבירה שזה עלול להוות תקדים עבור גופים אחרים. אני סומך כי עמדתי זו תובא בחשבון במסגרת הדיונים על טיוטת החוק".

המבקר הדגיש בפני נאמן כי "אחד המקרים הבולטים בהם עסק מבקר המדינה בשנים אחרונות הוא חריגות השכר ותנאי העבודה בבנק ישראל. היקפן וחומרתן של חריגות אלה הביאו גם לתהודה ציבורית נרחבת".

נאמן צפוי להכריע בקרוב (עד סוף אוגוסט חייבת טיוטת החוק להיות מוגשת לוועדת שרים לענייני חקיקה, א.פ) על תוכן חוק בנק ישראל החדש.

"השלכות מהותיות"

המבקר מתנגד, לפי מכתבו, ל"הוראות השונות המוציאות במידה רבה מידיו של שר האוצר וגורמי משרדו את ההסכמות הסופיות לאשר את הסדרי השכר בבנק, ומעבירות אותה לידי ועדה מקצועית שחבריה ימונו בהסכמת נגיד הבנק. לאפשרות (הזאת) השלכות מהותיות על אפשרויות הפיקוח על הבנק ועל השקיפות הציבורית של שכר העובדים. המציאות מלמדת כי החלשת האפשרות לנהל פיקוח יעיל ומועיל על השכר לא תיעצר בשערי בנק ישראל, אלא תגרור אחריה דרישות דומות מסקטורים אחרים. כל אחד מהם יבקש, מטעמיו, להחריג אותו מההסדרים הכלליים לפיקוח על תנאי השכר".

לינדנשטראוס מעלה את טענותיו לנוכח המשבר הכלכלי העולמי, אשר לדעתו "אינו פסח על המשק הישראלי ומחייב משמעת תקציבית ומדיניות מרסנת".

מועצה מינהלית

נזכיר כי לפי טיוטת חוק בנק ישראל החדש (סעיפים 21 עד 23), תוקם מועצה מינהלית אשר תקבע את תנאי השכר והגמלאות של עובדי הבנק, יחד עם תקציב הבנק ותוכנית העבודה שלו.

אם המועצה, שתורכב מ-5 חברים חיצוניים ושניים פנימיים (נגיד ומשנה לנגיד בנק ישראל), תחליט על שינויים בשכר - היא תודיע תוך 7 ימים לשר האוצר, אשר לרשותו עומדים 30 יום להביע התנגדות להסכם החדש.

אם המועצה לא מקבלת את השגותיו של שר האוצר, נגיד בנק ישראל רשאי להעביר את הטיפול לוועדה מקצועית חיצונית, שתוך 60 יום עליה להכריע בסוגיית השכר שבמחלוקת. במשך תקופה זו, הצדדים (בנק ישראל, האוצר וראש הממשלה) רשאים להביא בפני הוועדה את טענותיהם.

עוד עולה מהטיוטה כי שר האוצר או נגיד בנק ישראל רשאים להביא השגות להכרעה של הוועדה המקצועית מול ראש הממשלה, שיהווה "המכריע האחרון" לסוגיה שבמחלוקת.

לינדנשטראוס רואה ב"מנגנון חיצוני" זה, בדומה לפקידים רבים באגף הממונה על השכר באוצר, "החלשת הסדרי הפיקוח על תנאי השכר, שעלולה לגרום לחריגות שכר שיעלו למשק הרבה מאוד כסף", לשון המכתב.

נזכיר כי המנגנון הנ''ל גובש על-ידי מנכ''ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, בהתייעצות עם הגורמים הרלוונטיים בבנק ישראל ובמשרד האוצר.

"נאמן לומד את הנושא"

מלשכתו של נאמן נמסר בתגובה כי "שר המשפטים לומד את הנושא ויגבש את עמדתו בזמן הקרוב".

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "אנו מברכים על חוק בנק ישראל החדש, שאושר בממשלה וגובש בהסכמת ראש הממשלה, שר האוצר ומשרדו וכל הנוגעים בדבר. אנו בטוחים כי כאשר יתעמק המבקר בפרטי החוק החדש, יאמץ בשתי ידיו את מנגנוני הפיקוח הקבועים בו".

ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה כי "מכתבו של המבקר מדבר בעד עצמו. הוא נכתב על רקע הדוחות שפירסם בשנים האחרונות משרד מבקר המדינה, על תנאי השכר בבנק ישראל ועל רקע ההמלצות שנקבעו בהן. בדוחות צויין, בין היתר, כי עקב חסרונו של פיקוח ציבורי מספיק על הבנק, התאפשר מתן הטבות שכר חריגות כל-כך".