שערי היציאה הולכים ונסגרים: מה עומד מאחורי החלטות ירדן ומצרים?

עם סגירת נתב"ג בפרוץ המערכה הנוכחית מול איראן, הפכו מעברי הגבול היבשתיים לשערים האוויריים החדשים של ישראל. עשרות אלפי ישראלים שביקשו לשוב ארצה נאלצו לעבור דרכם, בעוד חברות התעופה הסיטו את פעילותן לשדות תעופה חלופיים - תחילה בטאבה ובהמשך בעקבה. מאחר שמטוסים ישראליים אינם מורשים לנחות במצרים ובירדן, החברות נשענות על מודל של טיסות חכורות כדי לשמור על גשר אווירי לישראל.

● כאוס בשדה התעופה בעקבה: טיסות ארקיע בוטלו, מאות נוסעים תקועים
● דלתא דוחה את החזרה לישראל לספטמבר; אין שינוי במגבלות בנתב"ג
● הטיסה בוטלה? ייתכן שמגיע לכם פיצוי מחברת התעופה

חברת התעופה ארקיע הודיעה בשבוע שעבר על תגבור טיסות לטאבה ולעקבה בעקבות המתווה הנוכחי שמגביל את הפעילות בנתב"ג, לפיו הטיסות היוצאות מוגבלות ל־50 נוסעים בלבד, כאשר מטוס אחד בלבד יכול לנחות ולהמריא בכל שעה. על כן, החברה העדיפה לפעול גם מטאבה ומעקבה במקביל.

אלא שכעת מתמודדת ארקיע עם משבר לא צפוי מול הרשויות הירדניות. היום (א') הודיעה ארקיע כי תעצור את פעילותה בשדה התעופה בעקבה, לאחר שהרשויות בירדן החליטו באופן פתאומי שלא לאפשר את המשך פעילות החברה דרך נמל התעופה בעקבה.

בירדן התחילו "לעשות שרירים"

לפי הערכות בענף, בירדן פעלו על־מנת להסיט פעילות לחברות תעופה מקומיות, שסובלות כעת מאי־היציבות ששוררת בתעופה העולמית. ארקיע, שרצתה להגדיל את היקף הפעילות בשדה בעקבה לקראת הביקושים הגוברים בחג הפסח, הופתעה לגלות כי הרשויות הירדניות דורשות להעביר את הנוסעים למטוסים של חברת תעופה ירדנית - Jordan Aviation, המתמחה בהחכרת מטוסים, במקום חכירה מחברות אירופאיות.

עם זאת, לפי גורמים בסביבת החברה, הניסיון לחייב את ארקיע להטיס ישראלים באמצעות מטוסים של חברה ירדנית אינו ישים - לא רק כי הוא כרוך בעלויות נוספות, אלא גם כי רבים מהנוסעים אינם יכולים לטוס בחברה ירדנית (אנשי צבא וביטחון למשל).

המשמעות המיידית של הודעת ארקיע על עצירת הטיסות היא כאוס. מאות נוסעים נתקעו בשדה התעופה בעקבה ללא התראה, ועשרות טיסות בוטלו. כך, נוסעי טיסה לבנגקוק פוצלו לשתי קבוצות שיטוסו דרך לרנקה בהפרש של שעות, עם המתנה נוספת לטיסות המשך. במקביל, נוסעי טיסת עקבה-אתונה הועברו לשדה התעופה בטאבה.

טיסות אחרות בוטלו לחלוטין: למשל, טיסה לבודפשט והנוסעים הוחזרו למעבר הגבול, וכן טיסה לרומא שתוכננה להערב, כאשר הנוסעים קיבלו הודעות שלא להגיע לשדה. זאת, בשעה שבחברת התיירות איסתא, הטיסות שתוכננו להמריא מעקבה ממשיכות כסדרן, היות שהחברה קבעה אותן מראש.

בארקיע מסבירים כי הטיסות שבוטלו ברגע האחרון נקבעו סמוך למועד ההמראה, בעוד שטיסות שנקבעו זמן רב יותר מראש ימשיכו להמריא מעקבה עד יום שלישי. לדבריהם, רק על טיסות שנקבעו לאחרונה הירדנים "עושים שרירים".

גם באיסתא, בדומה לארקיע, הטיסות שיימשכו הן כאלה שנקבעו מראש - כשבועיים קודם לכן. בעקבות האירועים, בארקיע החליטו להפסיק את פעילות החברה מעקבה לאחר יום שלישי, עם יציאת הטיסה האחרונה שאושרה.

במקביל, גם במצרים מערימים קשיים: התשלום במעבר הגבול טאבה, הפועל 24 שעות ביממה והפך לחלופה מרכזית עבור הישראלים, התייקר באופן חד בשתי פעימות מתחילת המלחמה, כאשר אגרת המעבר בו הוכפלה ל־120 דולר לאדם, לעומת 60 דולר קודם לכן.

התעופה נפגעת גם במדינות שכנות

המלחמה ממשיכה לטלטל את ענף התעופה באזור, כאשר גם מדינות שכנות לישראל מתקשות לחזור לפעילות סדירה. השמיים אולי לא סגורים לחלוטין, אך הם רחוקים משגרה: חברות תעופה מצמצמות פעילות, משנות נתיבים ומתמודדות עם עלויות תפעול גבוהות יותר.

בירדן הפגיעה בולטת במיוחד. רק הבוקר נשמעו פיצוצים עזים בעמאן, שממשיכים להרחיק ממנה פעילות תעופתית סדירה. כמו ישראל, גם ירדן סגרה את המרחב האווירי שלה עם פרוץ הלחימה ב־28 בפברואר, אך בשונה ממנה פתחה אותו מחדש כבר ב־1 במרץ.

עם זאת, החזרה לפעילות בירדן היא חלקית בלבד: בתחילה אושרו טיסות בודדות ובתדירות נמוכה, בעיקר של Royal Jordanian. זאת בעוד שחברות תעופה זרות רבות נמנעו מלחזור לפעילות או צמצמו אותה באופן משמעותי, בהן בריטיש איירוויז, אייר פראנס, לופטהנזה ופליי דובאי. גם כיום המרחב האווירי במדינה פועל תחת מגבלות, כולל, לעתים, סגירה בשעות הלילה, ושדה התעופה בעמאן ממשיך לפעול בהיקף מצומצם.

מצרים, מנגד, לא סגרה את המרחב האווירי שלה מאז פרוץ המלחמה, אך גם היא מושפעת מהכאוס האזורי. כבר בתחילת הלחימה נאלצו חברות תעופה להסיט טיסות ולשנות נתיבים בעקבות סגירת מרחבים אוויריים במדינות סמוכות, זאת תוך הימנעות מאזורים כמו ישראל, ירדן, עיראק ואיראן - מה שהוביל להתארכות זמני טיסה ולעלייה בעלויות התפעול. בהמשך לכך, לפי דיווח ב"גרדיאן", נרשמה ירידה בביקוש ליעדים במזרח הים התיכון, בהם מצרים, על רקע החשש הביטחוני והתייקרות הטיסות.

גם הנוסעים וגם החברות סופגים את העלויות

הישראלים שנאלצו לשוב לישראל דרך מעברי הגבול היבשתיים, לאחר שתכננו במקור לנחות בנתב"ג, מגלים כי לא רק כרטיס הטיסה מתייקר - אלא גם הדרך מהשדה הביתה. החל מהאגרות שלא תכננו לשלם, ועד עלויות הנסיעה משדה התעופה למעבר הגבול - מדובר במאות שקלים.

גם מבחינת חברות התעופה והתיירות מדובר בעלויות לא מבוטלות. גורמים בענף מציינים כי הפעלת טיסות דרך טאבה ועקבה מורכבת מאוד מבחינה כלכלית ולעתים מתקשה להיות משתלמת. בין היתר, עלויות הביטוח זינקו משמעותית.

בסופו של דבר, חוסר הוודאות בכניסה וביציאה מישראל מאפיין כעת את כלל נתיבי התנועה. גם פתרונות ביניים שנראו יציבים במשך שבועות עלולים לקרוס, והמציאות המשתנה מחייבת את הנוסעים ואת החברות להיערך לשינויים תכופים ולחוסר ודאות.