גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אופנה של חיקויים

האם קיימת במשפט הישראלי עוולה כללית של תחרות בלתי הוגנת?

"רכיבה" על גבי מוניטין של עוסק אחר (ביחס לשם מסחרי או דגם של מוצר) היא אחד ה"מפגעים" הקשים של דיני העסקים המודרניים. צבירת מוניטין לעסק מחייבת לרוב השקעה כבדה, בכספים ובמאמץ, ונטילת המוניטין על-ידי האחר ללא תמורה היא מקוממת, הגם כי לא תמיד היא אסורה, בהינתן אינטרסים נוגדים כגון חופש התחרות וחופש העיסוק. האמצעים המשפטיים שמעמיד הדין לרשות בעל המוניטין הנפגע הם מגוונים ונעים בספקטרום-עוצמות רחב. אעיר מספר הערות לעניין דיני התחרות ההוגנת, המתעוררות בשולי פסק דין חדש שניתן באחרונה על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט עמירם בנימיני) (ת"א (ת"א) 2960/00 Gianni Versace S.P.A נ' ורסצ'ה 83 בע"מ).

נטילת מוניטין בהיעדר קניין "ממוסד"

מהו הדין כאשר אין לתובע עילת תביעה מכוח קניין רוחני "ממוסד", כגון סימן מסחר או מדגם רשומים? דיני התחרות הבלתי הוגנת יוצרים במקרה כזה הבחנה חדה בין שני מצבים שונים שבהם עוסק נוטל מוניטין של עוסק אחר, תוך "רכיבה" על גבי מוניטין זה. המצב ה"פשוט", כפי שהתקיים בעניין ורסצ'ה, הוא כאשר הפעילות הנדונה כרוכה בהטעיה של הלקוחות לגבי מקור המוצר או השירות. במקרים אלה, קל לבסס עילות תביעה מגוונות, גם בהיעדר נטילה של סימן מסחר רשום או מוכר היטב, כגון גניבת עין, הטעיית צרכנים, מצג כוזב, עשיית עושר ולא במשפט ועוד.

המצב המורכב יותר הוא כאשר נטילת המוניטין אינה כרוכה בהטעיה כלשהי של הלקוחות. כך למשל היו פני הדברים, אילו בעניין ורסצ'ה הנתבעת היתה מציינת בסחורה שאותה היא מוכרת כי אין כל קשר בין חברת ורסצ'ה הבינלאומית לבין מוצריה של הנתבעת, וכן היתה נמנעת מנטילת הסמלים המסחריים הנוספים של התובעת. אם נניח לצורך דיוננו עתה כי טענת ההשתק היתה ממשיכה לחול בכל הנוגע לעצם השימוש בסימן "ורסצ'ה" על-ידי הנתבעת, הדיון היה עובר אז לפסים של בחינת ההסדרים ביחס למקרה "קשה" יותר מעין זה, שבו נטילת המוניטין אינה כרוכה בהטעיית הלקוחות. המוקד להכרעה בנושא זה טמון בשאלת קיומה של עילת תביעה כללית בגין תחרות בלתי הוגנת במשפט הישראלי.

עוולה כללית של תחרות בלתי הוגנת?

פסק-הדין בעניין ורסצ'ה קיבל בין היתר את עילת התביעה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, אך דחה את עילת התביעה הנזיקית בגין תחרות בלתי הוגנת, כעילה בפני עצמה, בציינו כי לא קיימת כיום בדין הישראלי עוולה האוסרת באופן כללי על תחרות בלתי הוגנת (להבדיל מעוולות קונקרטיות כגון גניבת-עין, מצג כוזב וכיו"ב). עם כל הכבוד, אני חולק על עמדה זו. עסקתי בכך בהרחבה במקום אחר (מ' דויטש עוולות מסחריות וסודות מסחר (2002) פרק 3).

אציין בתמצית, כי נכון הדבר שאין כיום בדין הישראלי עוולה מפורשת המכונה "תחרות בלתי הוגנת", אולם קיים איסור כללי בנדון מכוח עוולת הרשלנות. עוולה זו חלה מטבעה על קטגוריות מגוונות של פעילויות בלתי נורמטיביות, ללא תחימה מראש של קבוצת מצבים סגורה כלשהי. היא מבצעת איזונים הכרחיים בין שיקולי מוסר, שיקולים חברתיים והיבטים של יעילות כלכלית, בכל מצב נתון. התחום של תחרות מסחרית אינו מהווה "שטח מקלט" מפני תחולת האיסור הכללי מכוח עוולת הרשלנות. אין כל אפשרות שהחקיקה תחזה מראש כל פרקטיקה מסחרית פסולה ותאסור עליה באופן קונקרטי. כאשר מיישמים את עוולת הרשלנות בתחום זה יש להיות ערים, כמובן, למשקל היחסי הרב של חופש העיסוק וחופש התחרות ולבצע איזונים מתאימים.

חשוב עוד לזכור כי ממילא קיים כיום איסור כללי על תחרות בלתי הוגנת מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, המאפשרים גם קבלת צווי מניעה, אלא שאיסור זה מוביל לסעד כספי של השבת רווחים ולא לפיצויים. כמפורט בספרי הנ"ל, אם מכירים בענייננו בסעד ההשבה, אין הצדקה לשלול את סעד הפיצויים (כמובן, תוך שנמנע מתן כפל-סעד לנפגע).

החלתה של עוולת הרשלנות בנדון, כמו גם החלתה של העילה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, אינה מחייבת בהכרח קיום הטעיה של לקוחות. גם אם עוסק יכריז בראש חוצות כי חולצות "ורסצ'ה" שאותן הוא מוכר אינן אלא חיקוי לחולצות של החברה הבינלאומית הידועה, הרי שעדיין מדובר ב"רכיבה" בלתי הוגנת על גבי המוניטין של החברה הבינלאומית, והתעשרות על חשבונה. יש בכך כדי לנצל את ה"ארומה" של יוקרה, הטמונה בשם זה, ללא תשלום תמורה לבעל המוניטין. חופש העיסוק וחופש התחרות אינם יכולים להצדיק בדרך כלל נטילה מעין זו.בנוסף, פעילות כזו מדללת את המוניטין של התובע ובכך גורמת לו נזק.

אכן, יש המשבחים את היתרונות של "שוק החיקויים", מבחינת הצרכנים, היכולים לרכוש בשוק זה במחיר זול סחורות המהוות "לכאורה" מוצרי-יוקרה. דעתי היא כי אין ללכת שבי אחר טענות מעין אלה. עקרונית, ראוי כי מי שזורע הוא שיקצור, בכפוף לאיזונים מתבקשים. יתכבד העוסק הנתבע וייצור לו מוניטין משלו, תוך השקעת הדרוש לשם כך. האינטרס הציבורי יבוא על סיפוקו בכך שיימצא בשוק מיגוון מותגים, במחירים משתנים. יפעיל כל צרכן את זכות הבחירה שלו בהתאם להעדפותיו וליתרונותיו וחסרונותיו של כל מותג "אמיתי". את ההעצמה החברתית של צרכנים אין לבנות על אשליות-שווא עצמיות ומצגי-שווא שניוניים של הצרכנים עצמם כלפי סביבתם החברתית. זאת, גם אליבא דאותם צרכנים הסבורים משום-מה כי מעמדם החברתי ייקבע על-פי המותג הלכאורי שבו הם משתמשים.

במסגרת החלתה של עוולת הרשלנות במקרים של תחרות בלתי הוגנת שאינה מלווה בהפרת קניין רוחני "ממוסד" (או בהטעיית צרכנים הרוכשים את המוצר או השירות), יש ליישם מבחנים דוגמת אלה הנוהגים בהקשר זה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, אשר מאזנים בין האינטרס הפרטי לציבורי. כאשר מדובר בנטילת שם מסחרי (להבדיל, למשל, מנטילת ידע), האינטרסים הציבוריים העשויים להצדיק נטילה הם מוגבלים במיוחד, וברגיל אין הצדקה להתיר זאת. נטילת שם מסחרי של האחר אינה דרושה על-מנת לפתח תוצר רוחני חדש, המועיל לחברה. מדובר בצורת ביטוי אחת מתוך צורות ביטוי רבות, שאינה חוסמת דרכי ביטוי אחרות בידי הנתבע מצויות חלופות בלתי מוגבלות ביחס לאופן הזיהוי והייחוד של עסקו (ראה מ' דויטש עוולות מסחריות וסודות מסחר, לעיל).

תביעת עוסק בגין הטעיית הצרכן

בחוק עוולות מסחריות בוצע תיקון עקיף לחוק הגנת הצרכן, אשר הוסיף לחוק זה (בסעיף 31(א1)) עילת תביעה חשובה לעוסקים, כנגד עוסק אחר אשר מטעה צרכנים. התפיסה היא כי הטעיית צרכנים אינה פוגעת רק בצרכנים, אלא גם בעוסקים הגונים אחרים. באמצעות "משיכת" הצרכנים לעסקו על-ידי הטעיה, העוסק המטעה צובר יתרון בלתי הוגן על פני מתחריו.

עילת תביעה זו היא בעלת חשיבות רבה מאוד לפעילות העסקית, והיא ניתנת ליישום במקרים מגוונים (ראה מ' דויטש, בספר לעיל, פרק 2). היא מהווה לא רק אמצעי חשוב במסגרת דיני התחרות בין עוסקים, אלא יש בה כדי לחזק את האכיפה של האינטרסים הצרכניים, אשר הצרכנים עצמם מתקשים באכיפתם.

בפסק הדין בעניין ורסצ'ה יישם בית המשפט המחוזי כראוי עוולה חשובה זו, אשר עד עתה כמעט לא יושמה. ניתן לקוות כי פסק הדין בעניין ורסצ'ה יוסיף להטמעת העילה הנדונה בקרב המשפטנים.

גזל מוניטין

פסק הדין בעניין ורסצ'ה עוסק בתבנית עובדתית פשוטה, של גזל המוניטין של התובעת, תוך הטעיית לקוחות. הנתבעת נטלה את הסימן המסחרי של התובעת (החברה הבינלאומית ורסצ'ה) וסמלים מסחריים נוספים שלה, והשתמשה בהם למכירת סחורותיה. הקושי המשפטי היחיד במקרה זה היה טמון בעובדה כי בזמנו, בשנות ה-80, התובעת לא התנגדה לרישום הסימן המסחרי "ורסצ'ה" על-ידי הנתבעת (רישום אשר עתה נמחק על-ידי רשם סימני המסחר).

בצדק קבע בית המשפט כי היעדר ההתנגדות בנדון בזמנו יצר טענת השתק כלפי התובעת רק ביחס לתקופה טרם הרחבת הנטילה של המוניטין על-ידי הנתבעת בשנת 1999 (אשר היתה כרוכה בנטילת סמלים מסחריים נוספים של התובעת ובהטעיית הצרכנים), והתובעת זכאית ביחס לתקופה משנת 1999 ואילך גם לסעדים כספיים (בנוסף לצו מניעה ביחס לעתיד). התקבלו עילות התביעה מכוח דיני סימני מסחר, גניבת-עין, עשיית עושר ולא במשפט והטעיית הצרכן. נדחתה העילה הכללית של תחרות בלתי הוגנת.

* הכותב הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומשמש כיועץ במשרד עו"ד מיתר, ליקוורניק, גבע, ברנדווין, לשם ושות'.

עוד כתבות

מיינה הודית בפארק הירקון בתל אביב / צילום: י.ש

פחות פרפרים, יותר מינים פולשים: המצב המדאיג של הטבע בישראל

מיני הטבע בישראל נמצאים תחת מתקפה רב חזיתית: פולשים, זיהום, צמצום שטח, אקלים ועוד. גם המלחמה כנראה לא עוזרת ● תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע: "מספר קטן של ממצאים חיוביים מראה שכשמתאמצים אז יש תוצאות"

יובל זילבר ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

קרן חדשה להנצחת קצין שנפל במלחמה תסייע לחיילי מילואים בעלי עסקים

"הקרן של יובל", להנצחת יובל זילבר ז"ל, הוקמה ע"י אפרת פלד, יו"ר ומנכ"לית אריסון השקעות, שבנה היה חברו הטוב מילדות ● כעת מבקשים בקרן לגייס עוד חצי מיליון שקל להלוואות לעצמאים ● ישראל מתגייסת

מרכז נתניה / צילום: איל יצהר

מעל 3.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים: העיר הגדולה שמתברגת בצמרת המחירים, מיד אחרי תל אביב

מחיר ממוצע של דירה שנרכשה ברבעון הראשון היה גבוה בכ–130 אלף שקל מהמחיר ברבעון השלישי אשתקד לפני המלחמה, כשהעליות נרשמו גם בצפון ובדרום ● תל אביב נשארת הכי יקרה, אם כי שם מחיר דירת 4 חדרים דווקא ירד בחצי השנה האחרונה ● הרצליה היא העיר הגדולה הבאה בתור, עם 3.65 מיליון שקל לדירה. ומי העיר היחידה שבה נרשמו ירידות?

סטודנטים מאוניברסיטת גרנדה בספרד מפגינים נגד המלחמה בעזה / צילום: Reuters, Arsenio Zurita

החרם האקדמי על ישראל מתרחב לספרד, ובקמפוסים בבריטניה "מבינים" את חמאס

שתי אוניברסיטאות בספרד החליטו לנתק את הקשרים עם מוסדות בישראל, ולעזור לפלסטינים ● סקר בבריטניה: כמעט מחצית מהסטודנטים במדינה רואים במתקפת 7 באוקטובר "פעולה מובנת"

האם עישון במרפסות ייאסר? / צילום: איל יצהר

עישון במרפסת ייאסר? בג"ץ שוקל להתערב בשאלה האם מדובר במפגע

בג"ץ דן היום בעתירה הדורשת לאסור עישון בדירות מגורים החודר לדירות הסמוכות ● השופטים הציגו את ההתלבטות שלהם אם להתערב בנושא, בשל הקושי להגדיר מתי קיים מפגע שיש לאכוף אותו

צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

היורש, הכלכלה המקומית וההשלכות על הנפט: איראן נערכת ליום שאחרי ראיסי

התרסקות המסוק שהובילה למותו של נשיא איראן אברהים ראיסי הכניסה את המדינה לטלטלה ● מי שיתפוס את מקומו עד לקיום בחירות חדשות הוא סגנו, מוחמד מוחבר, שנהנה מקרבה למנהיג העליון חמינאי ● כיצד תושפע הפקת הנפט ומה הסיכויים של הנשיא הבא לחלץ את איראן מהמשבר הכלכלי הגדול שלה?

המתקפה הישראלית ברפיח העירה את יצרני הפייקים בעולם

העולם דרוך לקראת פעולה צבאית רחבה ברפיח, והפייקים מופצים בהתאם ● המשרוקית של גלובס

אמיר ירון. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ניצחון לחברות התשלומים מול בנק ישראל: יוכלו להתחייב לריבית קבועה

למרות התנגדותו של בנק ישראל, רשות לניירות ערך אישרה את ההוראה שצפויה להכנס לתוקף ביוני ● חברות תשלומים יוכלו להציע ללקוחות שיפקידו אצלן כספים ריבית מובטחת ● הרשות: "חברות התשלומים נועדו לקדם תחרות מול מערכת הבנקאית ולכן נדרש לאפשר להן להציע ללקוחותיהן ריבית, בדומה לזו שהמערכת הבנקאית"

בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת / צילום: Shutterstock

הביקוש לעובדים ממשיך לעלות, אך רק למשרות במיומנות נמוכה

שיעור התעסוקה על פי נתוני הלמ"ס המשיך לעלות בחודש החולף ● על פי הנתונים בניכוי העונתיות לחודש אפריל, ישנם 137 אלף משרות פנויות - לעומת 134 אלף בחודש מרץ ● יחד עם זאת, בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת

רסול סעדה, ד''ר ספא אבורביעה, מוחמד ח'לאילה, רנין מרדי ושאדי חדאד, בפאנל בין פשיעה לצמיחה / צילום: תמר מצפי

"יש בחברה הערבית 30% צעירים, זה הון אנושי עצום"

בפאנל שעסק בפשיעה בחברה הערבית, שוחחו מומחים ודנו בשורשי הבעיות במגזר ובמניעים לצמיחה ● "ארגוני הפשיעה מעניקים משמעות ותחושת שייכות"

כרים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי / צילום: AP-Mary Altaffer, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המסר המסוכן של האג: אין הבדל בין מנהיג טרור למנהיג דמוקרטי

כרים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, התייצב בפני המצלמות והודיע לראשונה בראיון ל-CNN על כוונתו להעמיד לדין את ראשי חמאס מחד ואת נתניהו וגלנט מאידך ● הניסיון ליצור השוואה בין הצדדים הוא מסוכן למעמד הדמוקרטיה

אודי מוקדי, מייסד ויו''ר סייברארק / צילום: דיויד שופר

תמורת 1.54 מיליארד דולר: סייברארק הישראלית רוכשת את חברת Venafi

סייברארק תשלם כ-1 מיליארד דולר במזומן וכ-540 מיליון דולר במניות עבור Venafi, חברה העוסקת בניהול זהויות מכונה ● העסקה צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2024 בכפוף לאישורים רגולטוריים

צעדת ''אחים לנשק'' במחלף שער הגיא / צילום: אביב אטלס

חסימות כבישים ומעצרים עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת: ימי השיבושים חוזרים

המחאה נגד הממשלה הוציאה לפועל שיירות רכבים הנוסעות במהירות איטית מהצפון, מהדרום ומהמרכז ● עימותים בין שוטרים למפגינים שניסו לחסום את כביש 1, 12 מוחים נעצרו ● בין מובילי ההפגנה ישנן משפחות נרצחים וחטופים, והיא צפויה להמשיך בערב למעון ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים

אילוסטרציה: shutterstock

רוב שוקי המניות בשיא כל הזמנים. זה מה שחושבים האנליסטים

שוקי המניות ב-14 מתוך 20 הכלכלות המובילות בעולם נמצאים כעת בשיא כל הזמנים או קרובים אליו ● רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות: הראלי התרחש לא רק בשוק המניות השנה, אלא כמעט בכל אפיקי ההשקעה

מירן פחמן, יוזם תחרות גרנות / צילום: טרלן בן אבי

בצל המלחמה: תחרות הפרסום העצמאית גרנות תתקיים השבוע

בעקבות המלחמה ייערכו כמה שינויים באירוע, אך לא כל משרדי הפרסום הגדולים בטוחים בנחיצותו ● איש הפרסום מירן פחמן, מיוזמי התחרות: "האירוע יתייחס ברגישות למצב"

סין שורפת את כל הגשרים עם ישראל, וחמאס מתחזק ביהודה ושומרון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: איך תיראה איראן אחרי מותו של ראיסי, היחסים של ישראל וסין במשבר ולמה חמאס מתחזק ביהודה ושומרון ● כותרות העיתונים בעולם 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

מחירי הטיסות עולים בחדות ומתדלקים את האינפלציה

מחירי הטיסות עלו באפריל בשיעור דו־ספרתי והכבידו על מדד המחירים לצרכן ● החדשות הרעות: הצפי הוא שהמצב רק יחמיר ● וגם: למה הריבאונד בנתוני הצמיחה מעלה סיבה לדאגה

גל הרשקוביץ / צילום: תמונה פרטית

היועץ שהוביל את מכירת הדואר עונה לביקורות: "הערכות השווי תואמות למחיר שהושג"

ראש אגף התקציבים לשעבר ומי שייעץ לרשות החברות בהליך הפרטת הדואר, גל הרשקוביץ, נחוש בדעתו כי תוצאות המכרז מיטיבות עם הציבור ● בריאיון לגלובס הוא מרגיע מפני החשש לעליות מחירים ומתייחס לניסיונות ההדחה של היו"ר מישאל וקנין

זוהר לוי, בעלי סאמיט / צילום: באדיבות סאמיט

זוהר לוי בדרך להפוך לאיש החזק בדירקטוריון פז: רכש מניות ב-247 מיליון שקל

הרכישה נעשתה באמצעות חברת הנדל"ן המניב סאמיט שבשליטת לוי ● בעקבות העסקה היא תגיע להחזקה של 16% ממניות פז – צעד שיקנה ללוי את העמדה החזקה בדירקטוריון של רשת תחנות הדלק

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם נתניהו וגלנט לא יוכלו לטוס לחו"ל? כל המשמעויות של ההחלטה הדרמטית המסתמנת

התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הגיש היום בקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט ● מה המשמעות של צווי המעצר, מי יכריע בבקשה ומה הסיכוי שהיא תתקבל? ● גלובס עושה סדר