"האתגר של סוחר הוא לזהות מראש התערבות במסחר"

באחד מהשיעורים הראשונים בחוג לכלכלה לומדים שהריבית היא כלי הנשק העיקרי של הבנקים המרכזיים לוויסות השוק. המשבר הנוכחי יירשם בספרי הכלכלה כדוגמה לאירוע יוצא מן הכלל, מפני שהשווקים לא הגיבו בכיוון ובעוצמה הצפויים, תיאורטית, להורדות הריבית האגרסיביות של הבנקים, והנגידים נאלצו לפנות לכלים פחות קונבציונליים.

הכלי שבחר סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל (והוא לא היחיד) הוא התערבות ישירה במסחר במט"ח, שתחזק את הדולר מול השקל ותתמוך ביצואנים. לא נעסוק בשאלה האם הצעד רצוי או לא, אלא נתמקד בהזדמנות שהוא פותח בפני סוחרי המט"ח. יש פה פקטור שניתן לנצל במסחר. איך?

"העובדה שיש בשוק המט"ח גורם דומיננטי עם אג'נדה ברורה, הביאה לכך שכל ניתוח שוק בכלים המקובלים הופך לחסר, אם לא נכלל בו מחיר הרצפה", טוענים כלכלני איזי פורקס. "רמת המחירים הזו היא הרמה שבה מגלה הבנק המרכזי אי נוחות משער החליפין".

בישראל, כידוע, בנק ישראל הקפיץ את שער הדולר מרמה של 3.75 שקלים לרמה של 3.90 שקלים, כחלק מתוכנית רכישות קבועות שהונהגה עד לאחרונה. במסגרת המדיניות החדשה, עליה פישר בתחילת אוגוסט, ועיקרה רכישות מט"ח מזדמנות, נרכשו עד כה כחצי מיליארד דולר והיד עוד נטויה.

לא רק בישראל

"מבחינת סוחר המט"ח, האתגר הוא לזהות מראש אירוע כזה. במילים אחרות, ניהול מעקב מתמיד אחרי פערי המחיר בין השקל/דולר לאירו/דולר, ומתן תשומת לב מיוחדת לסיטואציות של תנודות מהירות בשערים, בעיקר בימים שמאופיינים במחזורי מסחר נמוכים", אומרים באיזי פורקס.

"גם מרווחים גדולים בין מחירי הקנייה והמכירה ושינויים חדים בשערי העסקאות ביחס לממוצע היומי, עשויים להיות אינדיקציות טובות לכך שלפנינו הזדמנות לרכב על גל של התערבות במסחר".

כאמור, פישר לא לבד, וגם הבנק המרכזי בשוויץ נחרץ להחליש את המטבע המקומי. רמת חוסר הנוחות של הבנק המרכזי השוויצרי, מחיר הריצפה שלו, עומד על 1.5 פרנק שוויצרי (פר"ש) לאירו, אומרים באיזי פורקס. "הבנק דבק במשימתו לשמור על המדינה הקטנה כתחרותית בתקופת המיתון.

"בפעם הראשונה, במארס השנה, התערבות הבנק החלישה את הפרנק השוויצרי עד רמת 1.55 פר"ש לאירו, ובפעם השנייה ל-1.53". מאז, לסוחרים בצמד המטבעות הזה יש גושפנקא למכור את הפר"ש ולרכוש אירו כנגדו, בכל פעם שהפר"ש נוגע במחיר הריצפה.

ביפן, התערבות הבנק המרכזי במסחר מוניטרי הפכה לכלי מוניטרי לכל דבר ועניין, בתנאי הריבית האפסית שמתקיימים במדינה כבר תקופה ארוכה. "בשנים 1991-2000 התערב הבנק המרכזי ביפן בשיטתיות בשוק המטבעות", אומרים באיזי פורקס. "על מנת לעצור את פיחות הין, הבנק נאלץ להתערב במסחר יותר מ-168 פעמים".

מחיר הריצפה וחוסר הנוחות מתקיימים מבחינת הבנק המרכזי היפני ברמת 90 ין לדולר. "לבנק המרכזי אמינות גבוהה מאוד בהקשר זה", מציינים באיזי פורקס. "לכן, עבור הסוחרים בצמד ין/דולר זו רמה שמאותתת על קנייה שלהם".

הבנקים שעל הגדר

לצידם של הבנקים המרכזיים האקטיביים, יש גם את אלה שהעדיפו לשבת על הגדר, כהגדרת איזי פורקס. הבנקים האלו ניסו - ועודם מנסים - להשפיע על השווקים באמצעות הצהרות, ובינתיים טרם נקטו בפעולות אקטיביות.

אחד מהם הוא הבנק המרכזי הקנדי. "הנגיד הקנדי כבר הצהיר שאינו פוסל התערבות בשוק המטבעות לאור היחלשות הדולר מול הדולר הקנדי", טוענים באיזי פורקס. "חוסר הנוחות שלו בא לידי ביטוי כשהדולר הקנדי יורד מתחת לרמה של 1.15 דולר קנדי לדולר אמריקני".

בניגוד לבנק ישראל, הבנק בקנדה שומר על עמימות בנוגע למדיניות שלו, ומסתפק נכון לעכשיו בהתערבות מילולית בלבד. שער הדולר הקנדי עומד כיום כבר על 1.08 דולר קנדי לאמריקני, מתחת לרמה שהוגדרה כריצפה. "ההערכות הן שהבנק המרכזי לא יוכל לעמוד מנגד, אם יהיה שוויון בשווי המטבעות", מציינים באיזי פורקס.

בינתיים ממתינים בקנדה לכך שהיחלשות מחירי הנפט תחסוך לבנק המרכזי את הצורך להתערב במסחר, בשל הקורלציה הגבוהה בין המטבע של יצואנית הנפט הגדולה למחירו של הנפט. תרחיש הפוך עשוי להוות איתות עבור סוחרי המטבעות. "כשהבנק המרכזי לא יוכל יותר לשבת על הגדר, זה יהיה הזמן לרכוש את הדולר האמריקני כנגד הקנדי", מסכמים באיזי פורקס.

roee-b@globes.co.il