גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעקבות מקרה צים

יש להיזהר ממנגנונים שיקשו להגיע להסדרי הבראה המלווים בהשקעה של בעלי השליטה

החודש עלו לכותרות חילוקי דעות בין רשות ניירות ערך לבין החברה לישראל בפרשת תוכנית ההבראה של החברה-הבת צים. חילוקי הדעות נגעו בעיקר לכשרותה של קבוצת משקיעים מוסדיים ובראשה בנק לאומי, בעל מניות מיעוט בצים, שלו החזקה נכבדת של 18% בחברה, להצביע על אישור עסקה המהווה חלק מתוכנית ההבראה לצים.

לכאורה, מדובר על שידור חוזר של ויכוח ישן בין הרשות לחברה, שכן לפני מספר שנים הודיעה רשות ניירות ערך כי לדעתה אין הבנק רשאי להצביע על עסקה נרחבת בניגוד עניינים, שעניינה היה החכרת אוניות לצים. אם קיים שוני בין שני המקרים הוא נובע מהמצוקה הכלכלית שאליה נקלעה חברת צים, והוא מלמד אותנו פעם נוספת כי החוק אינו יכול לכלול התייחסות מפורשת לרבגוניות המקרים שהמציאות מזמנת לנו.

בהנחה שקיים לבעלת השליטה בצים, החברה לישראל, ולבעליה סמי ועידן עופר, עניין אישי בתוכנית ההבראה הנדונה, דורש חוק החברות, בין השאר, אישור של שליש מבעלי מניות המיעוט שאין להם עניין אישי באישור העסקה.

בתוכניות הבראה רבות מזרים בעל השליטה כסף לחברה, ומקבל תמורתו ניירות ערך נוספים בחברה כפיצוי על השקעתו. במקרים מעין אלה, הרי שלצד הצורך הדחוף של החברה במימון טמון גם קונפליקט בין בעל השליטה לבין המיעוט. ככל שיקבל בעל השליטה פיצוי גבוה יותר בגין השקעתו בהבראת החברה, כך יקטן כוחו של המיעוט.

ראשון המתייצבים לעזרה: בעל השליטה

במקרה שלפנינו הקונפליקט כנראה סבוך יותר, שכן על-פי העיתונות דובר בהשקעה של החברה בחברה-בת ולא בהשקעה ישירה של בעל השליטה. החשש אינו נעוץ אפוא בדילול ישיר של אחזקות המיעוט, אלא בהזרמת כספים שחלקם ישמש לתשלום התחייבויות לבעל השליטה עצמו, שכן בעל השליטה מחכיר לצים חלק מצי הסוחר שלה (על הדו"ח שהוגש לרשות ניירות ערך ובו פירוט יחסים אלה ראוי לדבר בנפרד).

חוק החברות ניסה לפתור קונפליקטים מהסוג האמור על-ידי העברת ההחלטה לגוף בלתי תלוי - זאת, בנוסף לשלל דרישות אחרות - והחוק דורש אישור של שליש מבעלי המניות שאין להם עניין אישי באישור העסקה. אם יימצאו למצער שליש מבעלי מניות אלה שיתמכו בעסקה, חוק החברות רואה בכך אינדיקציה של ממש לכשרות העסקה. בדרישות אישור אלה, ובדרכים שניתן לשפר אותן, דנתי בהרחבה במאמרי שנכתב עם פרופ' אסף חמדני מהאוניברסיטה העברית, שפורסם בעבר. אולם מוטב לומר מספר משפטים נוספים על מצבים של מצוקה כלכלית.

מחקרים אמפיריים מלמדים כי כאשר חברה מצויה במצוקה כלכלית, הרי שראשון המתייצבים לעזרתה הוא בעל השליטה. כשם שבימים טובים יודע בעל השליטה להפיק טובות הנאה נכבדות מהחברה שהמיעוט אינו תמיד שותף להן, כך הוא גם מחויב לחברה יותר מן המיעוט ביום סגריר. לבעל השליטה יש כלים לפעול והוא גם נפגע מנפילת החברה יותר מחלקו היחסי באחזקותיה. כך, למשל, עולה ממחקר שנערך בנושא, כי בעלי שליטה בעולם נותנים לעיתים קרובות ערבות אישית ללא תמורה לחובות החברה שבשליטתם. זאת, בלי שהמיעוט שותף בעלות ובסיכון הנובעים מכך.

מאמירה כללית זו נחזור למחלוקת בין החברה לישראל לבין רשות ניירות ערך בשאלת כשרותו של בנק לאומי (ושל משקיעים אחדים) להימנות בקרב השליש האמור לאשר את העסקה. רשות ניירות ערך מקפידה על ההיגיון הצרוף של החוק. אם אמנם רוצים אנו לשמוע את עמדתו של הגוף הבלתי תלוי הרי שיש לזקק מקרב בעלי המניות את אלה שקשריהם לחברה ובעיקר לבעלי השליטה בה אינם דלים.

אולם, הקטנת ציבור בעלי המניות הנותרים יוצרת בעיה נגדית. על רקע של משבר כלכלי וידיעה כי בעלי השליטה בחברה לישראל לא יתנו לחברה-הבת צים לקרוס בכל מקרה, קיים חשש שבעלי מניות מרוחקים וקטנים ייטו לא לשתף פעולה עם בעלי השליטה במטרה להיטיב את תנאי ההסדר. בעיה זו עלולה להפוך לעיתים לפתולוגית ואף להכשיל לחלוטין הסדר ראוי.

נוסף על כך, ככל שקטן ציבור המשקיעים המכריע את גורל העסקה (ועימו קטן גם האינטרס הכלכלי העומד מאחוריהם) קל יותר גם לפקפק בטיב ההחלטה המושגת. במקרה שלפנינו נכשל ההסדר המוצע באסיפת בעלי המניות לאחר שלא זכה לאישור השליש הבלתי תלוי, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה ששיעור המצביעים שלא היה להם עניין אישי, כהגדרת רשות ניירות ערך, היה כ-8% בלבד. מאחר שרק כרבע מהם אישרו את העסקה שעמדה על הפרק, היא נדחתה. בסופו של יום, ובמאמץ משותף של כל הצדדים, נמצא פיתרון יצירתי ששלל את יסוד ניגוד העניינים שבעסקה, אך ייתכן שלא כך יקרה בחברות אחרות המצויות בקשיים.

להתפשר על עסקה הוגנת לצדדים

כשם שרשות ניירות ערך רוצה, ובצדק, ליצור מנגנונים שיקשו על בעלי השליטה לנצל את בעלי המניות המיעוט (לרבות בסיטואציה של תוכניות הבראה), כך יש גם להיזהר מיצירת מנגנונים שיקשו על חברות להגיע להסדרי הבראה המלווים בהשקעה מצד בעלי השליטה שלהן.

מעבר לים קיימים מנגנונים שונים שלהם שסתומי ביטחון שנועדו למנוע מתחים מהסוג הנזכר לעיל. אזכיר שניים מהם. הראשון, עוסק ישירות בסיטואציה של לחץ פיננסי (אך לא במישרין בהקשר של עסקה בניגוד עניינים), והשני, באישור עסקאות בניגוד עניינים. ראשית, בבורסות הגדולות בארה"ב קיימת דרישה כללית כי כל הנפקה משמעותית של מניות החברה (מעל ל-20% מההון המונפק) תזכה לאישור של בעלי המניות של החברה.

אולם, כחריג, ובמצבים של לחץ פיננסי, יכול דירקטוריון החברה להורות גם על הנפקה בהיקף רחב יותר (של עד 40%) ללא אישור בעלי המניות. חריג זה, שאיש כמעט לא שמע עליו עד לפני מספר שנים, הופעל במהלך המשבר הכלכלי הנוכחי ובכלל זה במקרה של בנק ההשקעות בר סטרנס (Bear Stearns). ההסדר השני, והרלבנטי במישרין לענייננו, הוא הסדר אישור העסקאות בניגוד עניינים במדינת דלאוור, שבה בתי המשפט מעודדים מנגנונים מהסוג הכלול בחוק החברות הישראלי. בדומה למצב בישראל כאשר רוב מקרב המיעוט שאינו נגוע בניגוד עניינים מאשר עסקה כזו, בית המשפט נותן לכך משקל ממשי.

עם זאת, אין מדובר בזכות וטו מוחלטת המסורה למיעוט. במקרים המתאימים יכולה חברה (ובעל השליטה שלה) לבחור לבצע עסקה בניגוד עניינים גם ללא האישור האמור. במקרה זה מחמיר מאוד בית המשפט בדלאוור עם החברה ודורש ממנה להוכיח כי העסקה עומדת במבחן ההוגנות המוחלטת למיעוט. אין זה, אפוא, ערוץ שהחברה ששה להשתמש בו, אולם זו אופציה אפשרית מבחינתה, והיותה של אופציה זו על השולחן מעודדת גם בעלי מניות מלכתחילה להתפשר על עסקאות הוגנות לכל הצדדים.

ואם הגענו כאן לכישוריו של בית המשפט בדלאוור, ייתכן גם שפתרון עתידי למחלוקות מן הסוג הזה בין רשות ניירות ערך (בראשות פרופ' זוהר גושן) לבין החברות במשק, טמון ביישום דו"ח ועדת גושן. גושן הטיף בדו"ח זה להקמת בית משפט מתמחה לדיני חברות בישראל במתכונת דומה לזו הנהוגה בדלאוור. הצעה זו קורמת בימים אלה עור וגידים, ואולי עם הקמת מוסד כזה תבחר הרשות בפרשנות מקילה יותר ביחס לציבור בעלי המניות הרשאים להשתתף בהצבעות בניגוד עניינים.

כשם שבית המשפט בדלאוור יודע לאשר, במקרים המתאימים, עסקאות שלא זכו לאישור המיעוט, כך הוא יודע גם לפסול עסקאות שזכו לאישור כזה, ושופטיו אינם עיוורים באשר למיהות בעלי המניות המעורבים באישור. אם כך יקרה, אולי נוכל לזכות משני העולמות.

* הכותב הוא סגן הדקאן של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וחבר מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון.

עוד כתבות

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה