מנכ"ל משרד האוצר היוצא, ירום אריאב, אמר היום (ב') כי למרות הנתונים הכלכליים האחרונים שמאותתים על יציאה מהמשבר, עדיין אין "סיבה לחגיגה" שכן ההתאוששות נשענת בעיקר על חבילות התמרוץ הממשלתיות ולא על הצריכה הפרטית ועל יסודות מוצקים.
"כשאנו מסתכלים על המשבר העולמי נשאלת השאלה מה בעצם היה לנו ומה יישאר?", אמר אריאב בכנס החמישי של אגף שוק ההון לדורותיו שנערך בת"א. האם ישתנו סדרי עולם בעקבות המשבר החריף הזה? האם היה זה עוד סיבוב של גאות ושפל שעוברים על העולם או שבעקבות המשבר הזה ישתנו דברים יותר בסיסיים כדי שאפשר יהיה למנוע משברים דומים בעתיד?".
אריאב שאל, וענה: "ישנו ריכוז מאוד מרשים של אינדיקטורים חיוביים. רואים את המספרים אי שם סביב אפריל-מאי מתחילים לשנות כיוון, אך בעיקר הריכוז שלהם מרשים. לא יכול להיות מקרי שגם רואים שיעורי צמיחה מינימאליים של התמ"ג, הייצוא, בלימה באבטלה, עלייה במדד אמון הצרכנים, גביית המיסים, מדד מנהלי הרכש. מתחילים לראות שינוי כיוון ויציאה מהמשבר".
אך לאחר שפירט את הסימנים החיוביים, עבר אריאב לשלב האזהרות, ואמר כי "למרות המספרים - צריך להבין שהחגיגה עדיין לא התחילה. גם אם בעולם מתחילים לראות שינויים והשפעות של חבילות החילוץ הממשלתיות, אנו עדיין במצב של אי ודאות גבוה. צריך לזכור שיש הבדלים בין אמצעים שמהותם לעצור את הדימום וחלדש את האמון במערכת הפיננסים, ואלה האמצעים שהממשלות נקטו בהם בשנה האחרונה, לבין טיפול בדברים הבסיסיים שגרמו למשבר הגדול. בדברים הבסיסיים העולם עוד לא טיפל. עוד לא טיפלנו בחוסר האיזון בין המדינות הלוות ולמדינות המלוות, בין הצריכה הגבוהה בארה"ב אל מול החיסכון של סין. יש חוסר איזון. הצריכה בארה"ב עברה מצריכה פרטית לצריכה ציבורית".
אריאב קשר קשר הדוק בין הכלכלה הישראלית לכלכלה העולמית, ואמר שחוסר הוודאות בעולם יקרין גם על ישראל. "אנחנו נהיה מושפעים מהעולם ומי שחושב שכל הצרות מאחורינו - התשובה היא שזה פשוט לא כך", אמר אריאב. "לא יהיה פה משעמם. הייתי מציע לכולנו להיות זהירים מאוד באשר לעתיד כי אי הוודאות גדולה מאוד. יש סיכוי שהצמיחה שהתחילה כאן היא צמיחה שבירה ולא בת קיימא ואנו נראה עליות וירידות לתקופה מסוימת עד שנחזור לתוואי של שיפור ושיקום הכלכלה הגלובלית".
חילוקי הדעות בין משרד האוצר לבנק ישראל ניכרו גם היום בנאומו של אריאב. מנכ"ל האוצר השתלח בבנק ישראל וטען כי עובדי הבנק מתרכזים בעבודתם ולא משתפים פעולה כנדרש עם פקידי האוצר. "איננו חסינים בפני משברים עתידיים", אמר אריאב. "צריכה להיעשות עבודה ואני לא מרגיש שבבנק ישראל מודעים לצורך הזה. אי אפשר שכל רגולטור יתחפר בתוך ד' אמותיו ויראה שהדברים שאצלו קיימים זה בסדר. מדובר פה בסכנה ליציבות מערכתית. צריך להסתכל על כל המערכת. זה מחייב שיתוף פעולה מאוד הדוק ויצירת נהלים משותפים".
את נאומו סגר אריאב בצורה מעגלית, כלומר במענה לשאלות עימן פתח את דבריו. הוא ציין כי המערכת הפיננסית שלאחר המשבר צריכה להיות מבוזרת יותר ואסור שתהיה תלויה במספר מצומצם של גופים. הלקח השני שיש ללמוד מהמשבר, לדברי אריאב, הוא ללכת לכיוון של רגולציה נוקשה יותר, חדה יותר - אך לא בקיצוניות.
"הרגולציה בעולם עשויה להיות יותר מדי נוקשה. אם נשכיל ליצור פה רגולציה שלא תלך לקצה השני אלא כזו שתאפשר גם פיתוח ויצירתיות, יש לנו אפשרות ליצור את התנאים לפיתוח מוגבר ומואץ של שוק ההון הישראלי - דווקא אצלנו. זהו תנאי בסיסי לפיתוח של כלכלה", סיכם אריאב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.