חברת הסטארט-אפ Amimon (אמימון), שמפתחת שבבים להעברת אלחוטית של וידיאו לא דחוס ברזולוציה גבוהה, זכתה היום במקום הראשון בתחרות חברת הסטארט-אפ המבטיחה של "גלובס". הזוכה הוכרזה בכנס JOURNEY שנערך היום בתל-אביב על-ידי ארנסט אנד יאנג ו"גלובס".
ד"ר יואב ניסן-כהן, יו"ר ומנכ"ל אמימון אמר בתגובה כי "הזכייה היא הכרה בתכונות ובפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה של החברה. אנחנו לא רוצים להיות רק סטארט-אפ מבטיח אלא גם לקיים. אני מאוד מקווה שנהפוך לחברה המממשת את הפוטנציאל שלה".
אמימון הוקמה בסוף 2004 על-ידי פרופ' מאיר פדר מאוניברסיטת ת"א, כיום המדען הראשי, ד"ר צבי רזניק, שהיה סטודנט שלו ומכהן כסמנכ"ל טכנולוגי, ונועם גרי, שהוא היום סגן נשיא לשיווק בחברה. ניסן-כהן, הצטרף לחברה בתחילת 2005 כמנכ"ל ויו"ר, לאחר שהיה שותף בקרן פיטנגו, ובעברו הרחוק יותר כיהן כמנכ"ל טאואר.
החברה, שצפויה למכור השנה בכ-5-10 מיליון דולר, מאמינה כי 2010 תהיה שנת הפריצה הגדולה שלה. "את הקפיצה קדימה ניתן בשנה הבאה, ב-2010", העריך ניסן-כהן בראיון למגזין "בלוגס" שיופץ היום, תוך שהוא מתייחס לחדירה המתוכננת של אמימון למחשבים האישיים.
סך הכל גייסה החברה עד כה כ-50 מיליון דולר. הגיוס הנוכחי, שביצעה, בהיקף של 10 מיליון דולר, צפוי לדברי ניסן-כהן לממן אותה עד שתגיע לרווחיות.
במקום השני בתחרות "גלובס" דורגה חברת קנשו ובמקום השלישי הסטארט-אפ קונטרה.
מה המודל הנכון?
בכנס הג'רני היום השתתפו אנשי תעשייה רבים וניסו לענות גם על שאלות שנותרו בשנה האחרונה ללא מענה: האם מודל ההון סיכון שבור? האם ניתן להקים כיום חברות טכנולוגיה שיש להן סיכוי להפוך לחברות ענק?
במושב המרכזי היום בכנס ניסו המשתתפים - גיל שויד מנכ"ל צ'ק פוינט; מייקל מוריץ, שותף בקרן ההון סיכון האמריקנית סקויה קפיטל; פול דנינג'ר, סגן נשיא בבנק ההשקעות ג'פריס; ויורם טיץ שותף-מנהל בארנסט אנד יאנג ישראל, שהנחה את המושב - לענות על שאלות אלה ואחרות.
סקויה גייסה לאחרונה קרן של כמיליארד דולר ועל הרקע הזה, הדעות של מוריץ היו נחרצות: "מודל ההון סיכון שבור, אבל זה לא חדש 0 זה כבר 20 שנה. בעיניי אלה חדשות טובות. עד לאחרונה, המשקיעים בקרנות המשיכו להשקיע בחלומות ובהבטחות למרות שאלה התנפצו ולא התקיימו. עבור רוב המשתתפים בהון סיכון, המודל שבור וקרנות וחברות ייעלמו. עבור מי שיודעים מה הם עושים, המודל עוד ימשיך לספק הזדמנויות".
מוריץ ניסה להסביר כיצד "עושים את זה": "אין חברות רבות שמגיעות להכנסות של מיליארד דולר. הדרך היותר נכונה היא לא לחשוב מראש לאיזה גודל רוצים להגיע אלא לעבור כל יום מחדש. קשה לדעת מה צופן העתיד, אבל אם יש פוטנציאל שוק, צוות שיודע מה הוא עושה, אפשר להצליח. צריך להיות ריאליסטיים ולא להתחיל את המירוץ עם כוונה להיות חברת מיליארדים".
דנינג'ר מג'פריס סבור שהאחריות אינה מוטלת רק על החברה: "כדי לצמוח ולהיות חברת מיליארדים צריך לתת צ'אנס לחברה ולא מעט מנהלים ומשקיעים לא עומדים בפיתוי ומוכרים מוקדם מדי. צריך סבלנות ואומץ כדי לתת לחברה לגדול".
לא רוצים לחזות את העתיד
שויד, שראיון נרחב איתו מתפרסם היום במגזין "בלוגס", הדגים את הפרקטיקה של התיאוריה שמוריץ ודנינג'ר מתארים: "לא חיפשנו מכירה או הנפקה, הקמנו את החברה שלוש שנים אחרי שהיה את הרעיון כי רק אז התחיל להתגבש שוק. אני לא מתחרט שהלכנו להנפקה כי המשקיעים שלנו מאוד רצו זאת, אבל לפני שהגענו לשם היה חשוב לגייס רק את הכסף שצריך ולא יותר, ולהגיע לרווחיות כמה שיותר מהר. עדיף לחברה להיות רזה, כי קל יותר לשנות כיוון ככה וחברות סטארט-אפ צריכות לשנות כיוון כמה פעמים במהלך התפתחותן".
טיץ ביקש לבדוק מי ממשתתפי הפאנל מוכן לחזות את העתיד של תעשיית הטכנולוגיה. מוריץ סירב: "העסק שלנו ידוע לשמצה ביכולת לחזות את 20 המהפכות הבאות, שרק שתיים מהן בסוף קורות.
"כשיש לנו רעיון טוב ביד, וזה קורה לעתים נדירות, לא נרצה לשתף אותו עם המתחרים. עדיף לא לדמיין את העתיד אלא לחיות בהווה כי הזמנים משתנים במהירות. אפשר להצליח רק אם זזים מהר".
דנינג'ר העדיף להיות אופטימי: "למשקיעים בקרנות יש מחסור בהון וזה מחייב שינויים. זה טוב ליזמים. אחת הבעיות של הצפת ההון בשנים האחרונות הוא ניתוק מהשוק. רוב החברות המצליחות לא קיבלו השקעות של מאה מיליון דולר. נראה שלחברות יעילות יש יותר סיכוי להצליח".