במרכז תערוכת הרכב הבינלאומית בפרנקפורט שבגרמניה, ניצבו עשרות כלי-רכב חשמליים וטכנולוגיות הנעה חשמלית, בשלל צורות ומתוצרת של יצרניות רבות. עתידם של רבים מהם ידוע, אך ברור שכולם יצטרכו לאמץ פתרונות חדשים של תוכנה, חומרה, ותקשורת אלחוטית כדי לקשר בין הרכב לתשתית החיצונית של הטעינה.
בשנים הקרובות כל כלי-הרכב החשמליים יהיו מוגבלים בטווח הנסיעה הריאלי שלהם, ולפיכך, יהיה לנהגים צורך קריטי ביכולת לאתר ולנווט אל נקודות טעינה סמוכות ופנויות, לנהל את הצריכה בצורה חכמה ולהתחבר למוקד חילוץ ושירותים טכניים.
פיתרון משולב
את דרישות החומרה והתוכנה הללו זיהתה בשלב מוקדם מאוד חברת הרכב החשמלי בטר פלייס הישראלית, שחלק גדול מגרעין ההקמה שלה הגיע מתחום ההיי-טק. פתרון החברה, שנחשף אתמול (ג') בתערוכת פרנקפורט, הוא פלטפורמת שירות לרכב חשמלי, שאמורה לספק לכלי הרכב את שדירת המידע החיוני שתקשר בין הרכב לתשתית ולמרכז הבקרה של החברה המפעילה.
הפתרון, שכולו כחול לבן, מקיף את שני הקצוות של המערכת. בקצה אחת ניצב שרת הניהול המרכזי של בטר פלייס , שעבורו פיתחו מהנדסי החברה תוכנה ייחודית, שיכולה לתמוך תיאורטית במאות אלפי כלי רכב חשמליים, שמחוברים לתשתית הטעינה והמדע בו-זמנית.
בקצה השני ניצב מחשב ייחודי לרכב, שאמור לשמור על הקשר עם השרת המרכזי ולספק לנהג מידע חיוני תוך כדי נהיגה. את כוח המחשוב מספק מעבד אטום של אינטל, ומערכת הפעלה מוטמעת של מיקרוסופט. על הבסיס הזה פיתחה בטר פלייס מעין מערכת הפעלה ייעודית לרכב, אותה היא מכנה AUTOS, קיצור של AUTO-OS.
המערכת שומרת על קשר נתונים רציף ושקוף למשתמש עם התשתית ומאפשרת בין השאר לסייע לנהג לתכנן מראש נתיבי נסיעה בהתאם למיקום עמדות הטעינה והחלפת הסוללות, להעביר מידע לספק החשמל, לספק מידע בזמן אמת על טווח הנסיעה שנותר ולשמש גם כמרכז הבידור, המידע והמולטימדיה ברכב.
ממשק ההפעלה כולל מסך-מגע או כפתור שליטה מרכזי, שגולל ומפעיל תפריטים, בדומה למערכת ה-I-DRIVE של ב.מ.וו.
החלפת המידע בין הרכב לתשתית הטעינה מתבצעת באמצעות ערוץ תקשורת סלולרי, שתומך בהעברת נתונים מהירה מדור 3.5 ומקושר באופן תמידי לשרת הניהול המרכזי.
לטענת בטר פלייס, הערוץ יציב ואמין דיו כדי לשמור על קצב נתונים רצוף אפילו מעבר למהירות הנסיעה המרבית, אליה מסוגלת המכונית החשמלית להגיע. כגיבוי יש למערכת חיבור Wi-Fi לצורך תקשורת במקומות בהם אין קליטה סלולרית, כמו חניונים עם עמדות הטענה, וערוץ בלוטות', שיכול להתחבר לטלפון הסלולרי של המשתמש.
החברה הראשונה בתעשיית הרכב, שכבר אימצה את המערכת, היא רנו, שמתכוונת להתקין אותה על פס הייצור שלה כחלק מהאבזור הסטנדרטי במכוניות החשמליות, שתספק לבטר פלייס החל מאמצע 2011. זה הישג לא מבוטל לחברה ישראלית צעירה, בהתחשב בדרישות האמינות והשרידות המחמירות מאוד, שמעמידים יצרני הרכב בפני מפתחי הציוד.
האקזיט בדרך?
בטר פלייס מכוונת ליעדים גבוהים מאוד ולפיתרון שפיתחה יש פוטנציאל מסחרי מעניין, שמרחיק הרבה מעבר לניהול של כמה עשרות או מאות אלפי כלי רכב חשמליים על הכביש.
יעד אחד הוא לספק למוצרים של יצרני חומרה ותוכנה מהמובילים בעולם דריסת רגל נכספת להתרחבות לתעשיית הרכב. ענקייות דוגמת מיקרוסופט ואינטל הציבו לעצמם את היעד הזה עוד בתחילת העשור אך השיגו עד כה תוצאות דלות.
בהיבט הזה, עיתוי הפתרון של בטר פלייס מצוין: אינטל הציגה בחודש מארס גרסאות חדשות של מעבד ה-ATOM (ZX5XX) שמיועדות לפעולה בתנאים חיצוניים קשים, והדגישה את הפוטנציאל שלהם בתעשיית הרכב.
מיקרוסופט מנסה כבר שנים להכניס את מערכת ההפעלה שלה לכלי רכב, ובתחילת ספטמבר היא השיקה גרסה מוטמעת של מערכת ההפעלה חלונות 7, שתוכננה מראש במחשבה על יצרני ה-OEM של תעשיית הרכב.
לפיכך, אין זה מפתיע, שאנשי בטר פלייס טוענים כי שתי הענקיות הללו משתפים עימם פעולה באופן הדוק.
תוצר לוואי נוסף הוא הפיכת מערכת ההפעלה לרכב לשער כניסה למפתחי יישומי צד שלישי, ולהקים קהילת מפתחים, בדומה לזו של האייפון, שמייצרת הון לאפל. לשם כך פותחה המערכת של בטר פלייס מראש כמערכת פתוחה, אליה ניתן להוריד יישומים חדשים החל מיישומים עסקיים, דרך יישומי מולטימדיה וכלה בתוכן שיווקי.
באופן פרדוקסלי, הפתרון שפיתחה בטר פלייס, טומן בחובו פוטנציאל מסחרי גדול לא פחות - ויש מי שיגיד יותר - מאשר המכונית החשמלית עצמה. על-פניו, הוא מציע פיתרון בר יישום לא רק לכלי רכב חשמליים, שמספרם יהיה מוגבל בשנים הראשונות, אלא לכלל תעשיית הרכב, שמייצרת עשרות מיליוני כלי רכב רגילים.
החיבור לתשתית עשוי להיות גם אחת מהחוליות החיוניות בפיתוח של תשתית כבישים חכמה (ITS), שבה משקיעות ממשלות בעולם הון.
האם בהמשך יפוצל פתרון החומרה והתוכנה ויהפוך לחברה-בת עצמאית, עם פוטנציאל לאקזיט? בהתחשב ברקורד של שי אגסי, הוגה החברה, לא נופתע כלל.