"נציגי מהפכת הקלינטק, שהיא מהפכת ההיי-טק הבאה שצפויה לעולם, נמצאים כרגע ברחם". כך אמר אתמול (ג') פול דנינג'ר, סגן יו"ר בית ההשקעות האמריקאי ג'פריס במושב הקלינטק של כנס ה-Journey. את כנס הג'רני ערכה חברת ארנסט אנד יאנג בשיתוף עם "גלובס". לדברי דנינג'ר, חברות הקלינטק שיביאו את הבשורה לעולם הן או צעירות מאוד בשלב זה, או עדיין לא נולדו.
את מושב הקלינטק הנחה גיל פורר, האחראי על תחום הקלינטק בארנסט אנד יאנג העולמית, ועוד לקחו בו חלק יורם ברוניצקי - נשיא אורמת טכנולוגיות, בני כפרי - מנהל מחקר בניו אנרג'י פייננס (חברת מחקר בולטת בעולם הקלינטק), מאיר יוקליס - מנהל שותף בקרן ההון סיכון איזראל קלינטק וגיא סלע - מנכ"ל חברת סולאר אדג'.
פורר שאל אם ניתן ללמוד לגבי מצב הקלינטק מהתפוצצות בועת האינטרנט, ועל כך השיב דנינג'ר, כי בטרם פרץ המשבר הכלכלי, בשנים 2007-2008, חברות הקלינטק גייסו לפי שוויים מנופחים. "אבל, בואו לא נשכח שחברות כמו גוגל קמו בתקופת הבועה של האינטרנט, ובלי חברות שכמותה לא הייתה קיימת היום תשתית כל-כך מפותחת של אינטרנט", אמר דנינג'ר. לדבריו, "בהשוואה לכך, החברות המהפכניות של הקלינטק אולי אפילו עוד לא קמו - אנחנו עדיין בשלבים הכי מוקדמים של המהפכה הזאת. במונחים של עולם ההיי-טק אנחנו כמו בשלב ה-"ENIAC (אחד המחשבים הראשונים שיוצרו בעולם - מ.א.).
עוד הזכיר דנינג'ר, כי האינטרנט השפיע על תחומים נרחבים בחיינו, כולל הדמוקרטיה, ורמז בכך לחשיבות הרבה שצפויה להמצאות בתחומי הקלינטק השונים. אם השוויים מטורפים זה לא אומר שהרעיון מטורף", סיכם דנינג'ר את הנושא.
בני כפרי מניו אנרג'י פייננס העריך כי קרנות ההון סיכון יעמיקו את ההתמקצעות שלהן בתחומי הקלינטק, וכי רק הקרנות שבאמת יגיעו להבנה טובה של התחום יצליחו בהשקעות שלהן. עוד ציין, כי למדיניות תומכת קלינטק יש תפקיד מהותי בכיוון ההשקעות בתחום.
מאיר יוקליס מאיזראל קלינטק אמר, כי חלק מהעובדה שחברות גייסו בשוויים מנופחים נובע מכך שהקרנות גייסו סכומים משוגעים ורצו להשקיע את הכסף על אנרגיה נקייה. "אחד מהיתרונות שבלעשות קלינטק בישראל הוא שפה אפשר לעשות דברים באופן הגיוני. אנחנו באיזראל קלינטק יותר נוטים לסמוך על חברות שמפגינות שליטה בהתנהלות הפיננסית שלהן. בשוק הפוטו ולטאי המרווחים כל כך זעומים שקשה לקשור שותפויות, וחשוב לבצע את הפעילות בצורה חכמה גם מבחינה פיננסית כדי שהחברה תרוויח. בסופו של דבר מדובר בגוף עסקי שצריך להחזיר את ההשקעה", אמר.
השקעות ב-115 מיליארד דולר
איך התנהלה עד כה השנה? "ברבעון הראשון של 2009 היה קשה, לא רק בגיוסים אלא גם בסגירת קונסורציומים. הכל לקח יותר זמן. ברבעון השני ראינו דחיפה בתחומי הפרויקטים, כשחברות החלו להשיג מימון וביטחונות", אמר כפרי. "ראינו בכך הבדל בין ארצות-הברית לאירופה. בארצות-הברית חיכו לשיחרור כספי חבילת התמריצים של אובמה, ובאירופה היו סימנים טובים להתעוררות בתעשייה. כעת אנחנו רואים בארצות-הברית עסקאות בקרוב ל-2 מיליארד דולר וחלק מחבילת התמריצים נכנסה לפעולה", ציין.
באשר להמשך, הרי ש"אנחנו מצפים שהרבעון השלישי יהיה דומה לרבעון הקודם ושהרבעון הרביעי - שהוא מסורתית יותר טוב - יהיה חזק יותר בהשקעות. בסך-הכל אנחנו אופטימיים לגבי סוף השנה וצופים השקעות בסך של 95-115 מיליארד דולר בכל סוגי ההשקעות בקלינטק (הון סיכון, אקוויטי, ממשלתי ומימון פרויקטים - מ.א.) ברחבי העולם", הוסיף כפרי. לדבריו, "אנחנו מצפים להנפקות ראשוניות גדולות של חברות קלינטק בהמשך השנה ואילך. עד סוף השנה גם צפוי לבוא לידי ביטוי נתח קטן מתוך כספי תמריצים בהיקף של 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, ובשנתיים הבאות צפויים נתחים יותר גדולים", הוסיף כפרי.
הנוכחים התייחסו להנפקה ראשונית גדולה שצפויה בוול סטריט של חברת סוללות מתקדמות לרכב חשמלי בשם A123 שגם משפחת עופר מושקעת בה. החברה צפויה לגייס בחודשיים הקרובים (לאחר שהגישה תשקיף ולאחר מכן עדכון תשקיף) בממוצע 225 מיליון דולר לפי שווי ממוצע של 880 מיליון דולר (לפי טווח גיוס של 8-9.5 דולר למניה בהנפקת 25.7 מיליון מניות).
בהתייחסו להערכה האופטימית שהשמיע כפרי באש לחבילות התמריצים השונות, אמר דנינג'ר, "ממשל אובמה לא באמת משחרר את הכספים. כרגע התחיל להשתחרר לשוק רק כסף שהוחלט עליו כבר במסגרת תוכניות ערבויות של ממשל בוש ב-2005, ואני מאוד לא מרגיש נוח עם המתרחש. אני חושב שקלינטק יונע לא על-ידי כספים כאלה אלא על-ידי תאגידי ענק כמו הסימנסים והג'נרל אלקטריקים שיקנו את החברות הצעירות והמבטיחות. לתלות תקווה בכספי התמריצים זה מגוחך, אם אתם נכנסים לקלינטק מתוך ציפייה להיעזר בכספי הממשל יצאתם מדעתכם", הטיח דנינג'ר.
ברוניצקי התייחס לדברים באמרו כי צריך גם לשאול את השאלה אם חברה יכולה להיעזר בכספי תמריצים לשם מימון פרויקטי תשתית שאחרת לא יכולה הייתה לממן. "זה כסף שחייב לסייע לחברות או שהוא עלול להתפוגג", אמר ברוניצקי.
יוקליס המשיך בכך שישנן תוכניות ממשלתיות אחרות שהן כן רציניות ויכולות לקדם חברות קלינטק. הוא התייחס לתוכנית סיוע פדרלית שנקראת ARPA-E, שהיא תוכנית מימון לעולם האנרגיה שלמעשה שבתה מפעילות עד שממשל אובמה נכנס לתמונה. לדבריו, התוכנית אוישה מחדש על ידי אנשים שגויסו על-ידי הממשל הנוכחי ועכשיו היא מתפקדת בצורה יותר אפקטיבית ויעילה מאשר בממשל הקודם. "יש מקום לאופטימיות זהירה", אמר יוקליס.
תוכנית הסיוע שעליה הוא מדבר פרסמה קול קורא לטכנולוגיות של אנרגיה נקייה שנמצאות אפילו בשלבים מוקדמים, כך שניתן יהיה לקדם רעיון למצב של שוק. כל חברה שתעמוד בקריטריונים של הסיוע תזכה למענקים של 3-5 מיליון דולר. 3,500 חברות הגישו הצעות וסוננו להיקף של 200 חברות וכעת ממתינים להחלטה על הזוכות לסיוע, שצריכה להינתן בנובמבר.
שתי חברות שממתינות למימון מהסוג הזה הן טיגו ו-CELLERA, שתיהן ישראליות ושתיהן אגב בפורטפוליו של איזראל קלינטק.
"לגייס יותר מהנדרש באמת"
גיא סלע ציין, כי "כשאתה מגייס כספי הון סיכון אתה צריך להיות מסוגל לייצר בתוך 24 חודשים ולהיות רווחי בתוך תקופה מוגדרת מראש. צריך לגייס סכומים גבוהים מכפי שנדרש באמת, כי בזמן אמת אתה מגלה שהכסף מגיע לאט מדי", הוא אמר.
לדברי סלע, "בפברואר - בשיא המשבר - גייסנו 23 מיליון דולר, שזה יותר מכפי שהתוכנית הכלכלית שלנו הראתה שאנחנו צריכים, כי בסוף היום אתה מתמקד בלהקים חברה גדולה ומבוססת ולא בלהגדיל את חלקך בעוגה".
על כך העיר יוקליס: "אני עדיין צריך לבדוק איתך את השווי של החברה", לקול צחוק הקהל.
פורר שאל כיצד ניתן להגדיר את הקונים החדשים, את מזמיני הציוד והטכנולוגיות החדשים של הקלינטק, וברוניצקי השיב כי "במונח הרחב צד הדרישה צריך להיות מונע על-ידי הרגולציה. הרבה ממה שנעשה קשור לדרישות של הרגולציה, כמו ההכרח להפחית פליטות של גזים מזהמים וגזי חממה. הלחץ על החברות הוא לבוא עם טכנולוגיה ופתרונות באמת יותר טובים. ובתחום שלנו באורמת, התחום הגיאותרמי, בגלל שיש החזר ברור על ההשקעה, יכולנו לגייס ולממן ככל שהיינו צריכים. כשהרגולציה מאפשרת מחירים יותר טובים זה כמובן משפר את הרווחיות שלנו".
בסוגיית המימון אמר ברוניצקי, כי "חשוב להבין שבתחום הקלינטק קרנות ההון סיכון נמצאות בתחתית סולם הערך של גופי ההשקעה, אחרי גופי מימון פרויקטים וגופי השקעות אקוויטי".