גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במסגרת התחרות, כל משרד פרסום הצטלם באופן שמייצג את רוח המשרד, ולכן גולשי הפייסבוק של "גלובס", שנכנסו לעמוד GLOBES CONFERENCES, יכלו לצפות בעשרות תמונות של השותפים המרכזיים של המשרדים השונים ולכתוב הערות שונות, חלקן משעשעות מאוד.

מדד משרד הפרסום של השנה אותו משיק מגזין "פירמה" של "גלובס", יתפרסם לראשונה מחר (ה'), ה-24 לספטמבר, ויבחן את ביצועי 30 משרדי הפרסום הגדולים בישראל בשנה הפיסקלית שבין יוני 2008 ליוני 2009.

הפורמט, שמזכיר את התחרות היוקרתית של מגזין הפרסום האמריקני "אדוורטייזינג אייג'", הוא ייחודי לסביבה העסקית של ענף הפרסום הישראלי, ופותח על-ידי "פירמה" בליווי מכון המחקר "הגל החדש".

המדד יקבע לאיזה משרד היו השנה הביצועים הכי טובים בענף הפרסום הישראלי, על-פי מגוון גדול של פרמטרים - לאו דווקא על-פי גודל או היקף תקציבים, אלא בדגש על שיעור הצמיחה של המשרד, רמת הנאמנות של לקוחותיו, עבודות קריאייטיב ופרסים בהם זכה המשרד בתחרויות השונות בארץ ובחו"ל, דעת קהל, ובעיקר מספר הפרסומות שהמשרד הצליח להכניס לראש דירוג "הזכורות והאהובות" של "גלובס" וגיאוקרטוגרפיה, תדמית המשרד בקרב מפרסמים ועובדי התעשייה, מידת השיחה סביב המשרד ברשת האינטרנט ונראות כללית של המשרד בכלי התקשורת.

מעורר הדים

ההודעה על פרסום המדד במגזין "פירמה" עוררה הדים רבים בתעשיית הפרסום ובקרב מפרסמים רבים, כמובן בקרב גולשי עמוד הפייסבוק של "גלובס". בגלל ריבוי התגובות והעניין, בחרנו לפרסם כאן לקט תגובות מעניינות מתוכו.

מי השמות הבולטים בתגובות? לגבי אדלר-חומסקי, יהושע TBWA ושלמור-אבנון-עמיחי אין חדש, אבל הפתיעו בהחלט רות שטרית ולשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), לא בדיוק משרדים ששמם מתגלגל על לשון הציבור.

מירית ירושלמי כתבה באתר כי "לטעמי, משרד הפרסום שעשה את הקפיצה של השנה הוא שטרית מדיה גרופ של רות שטרית. בשקט-בשקט, הבחורה עושה עבודה מדהימה ומכניסה לתודעה שלנו לא מעט פרסומות כמו מגה בעיר ודור-אלון".

ארד אקיקוס אמר כי "אין לי ספק שאדלר-חומסקי עם מהלך השנה לפלאפון צריכים לקחת. אם מדברים במונחים של מיתוג, אדלר יצרו קונספט מדהים שהוביל מהלך מיתוגי כולל. מעט מאוד פרסומות באופליין מסוגלות ליצור שיחה אונליין, ואדלר עשו את זה הכי מרשים שאפשר".

אלי סבג אמר כי "משרד פרסום טוב נמדד בעומק הקשר שלו עם הלקוח לאורך שנים. לשמור על יצירתיות עם לקוח לאורך זמן רב בלי 'להרדים' אותו זה אתגר קשה, ולכן אני חושב שמשרד הפרסום יהושע TBWA עושה את העבודה נאמנה לאורך זמן, למשל עם בנק דיסקונט ומודי, שכל פרסום נחקק בזיכרון הצופה".

הגולש דן בונאוידה אמר כי "משרד הפרסום הכי איכותי מבחינתי הוא משרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי, הפרסומת של חברת פרטנר עם הדובים היא איכותית ומוסיפה נדבך משמעותי של קרבה בין נותן השירות למקבל השירות. גם אם הדבר אינו קורה הלכה למעשה, יש משהו טוב שיוצרת הקרבה בפרסומת שמושכת את עין הצופה".

קריאייטיב מסעיר

קארין אבן-חיים כתבה כי "ברשותכם אבקש להניח רגע בצד את הפרגון לאמזונות הפרסום ולהאיר את תשומת-ליבכם לקמפיין אחד חשוב ומשמעותי, שעשה שינוי כל-כך גדול שתרם לכולנו. את הקמפיין העלתה חברה קטנה ולא סקסית במיוחד, שלרוב מתמודדת עם תקציבים שלא משאירים הרבה מקום לקריאטיב מסעיר. השנה, הגיבורים שלי הם לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), שיצאו עם קמפיין 'ישראל מתייבשת'. זה עבד!! מדברים על ירידה משמעותית בצריכת המים! רננה רז התקלפה - וכולנו הזדעזענו והתחלנו לחשוב פעמיים על כל טיפה שאנחנו מבזבזים. שאפו".

כמו בכל פרויקט שמעורר הדים, אי-אפשר בלי דעת מיעוט - אלה שלא אוהבים את הפסטיבל סביב משרדי הפרסום.

גלית אנה בן-שמחון, שעומדת בראש "הקבוצה" - חברת אאוט-סורסינג למפרסמים שמציעה להחליף את הפורמט הישן של משרד פרסום-לקוח - כתבה כי "הפרמטרים מטעים ולא רלוונטיים לעולם של היום. נראה לי כי תפקיד משרד הפרסום בחיי הלקוח שלו הוא מה שחשוב. והוא השתנה. התחרות הזאת היא להנציח עולם ישן ולא רלוונטי. איפה התרומה להצלחה העסקית של הלקוחות? אילו שירותים נותן המשרד ללקוחותיו שעוזרים לו בקבלת החלטות מקצועיות? משרדי הפרסום כל-כך שונים ברמת השירותים שלהם. זה להשוות תפוזים לתפוחים וגם לא לטעום אותם".

ספי שקד ויוני להב: "הילדים הרעים" של הפרסום

התמונה שהוכתרה ל"סקסית ביותר" על-ידי גולשי הפייסבוק של "גלובס" היתה של ענבר-מרחב-שקד, בה השותפים וסמנכ"ל הקריאייטיב לבושי חליפות ואזוקים, שוטר מפקח עליהם, והם מסתתרים מהבזקי המצלמות.

יוני להב, שעוזב בימים אלה את תפקידו כמנהל התכנון האסטרטגי במשרד דרורי-שלומי, כתב בתגובה: "חבל לכם על הזמן, תכף הדר גולדמן מגיע".

ספי שקד עצמו עקץ את לבושו של הדר גולדמן ("אהבתי את המוקסינים של הגולדמן"), אבל לא חסך שבטו מרות שטרית ("איפה קיבלת כרטיס מועדון?"), מאייל חומסקי ("אזהרה, החולצה של חומסקי עלולה לגרום להתקפי אפילפסיה למתבוננים") ומהספה הירקרקה במשרדו של יוסי לובטון ("15,000 יורו הספה").

להב העיר כי הוא לא זוכר שראה תמונה של יוסי לובטון בה אינו יושב על הספה, צחקק על התמונה של אנשי גיתם על רקע השיפוצים ("המיתון מכה בגיתם"), ועל לשכת הפרסום הממשלתית ("אדוני, תזיז את החמור, אתה חוסם את הכניסה").

אם לשפוט על-פי התגובות בעמוד הפייסבוק של "גלובס", הרי שהן מזכות את שקד ולהב בתואר הלא-רשמי של "הילדים הרעים" של עולם הפרסום הישראלי.