3 שבועות לאחר שהחל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי, הגיש היום (ה') שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, ערעור לבית המשפט העליון על הרשעתו בעבירת גניבה ועל חומרת גזר הדין שהוטל עליו.
כזכור, בית המשפט המחוזי בתל-אביב גזר על הירשזון מאסר בפועל של 5 שנים ו-5 חודשים, ובנוסף נגזרו עליו שנת מאסר על-תנאי וקנס של 450 אלף שקל, זאת לאחר שהורשע בגניבה של 1.9 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל). מדובר בעונש החמור ביותר שנגזר עד כה על נבחר ציבור בישראל.
עורכי דינו של הירשזון, ד"ר יעקב וינרוט, ישראל וולנרמן, אלירם בקל ואבי נדלר, הודיעו כי הם מוכנים לאמץ את התשתית העובדתית שעליה התבססה הכרעת דינו של הירשזון במחוזי, וכי כל עבירות הגניבה שבהן הורשע הירשזון אינן קשורות בפעילותו כחבר כנסת וכנבחר ציבור - אלא התקיימו כולן במסגרת כהונתו בהסתדרות העובדים הלאומית.
עורכי דינו של הירשזון טוענים כי התביעה שינתה את עמדתה באופן מהותי בין כתב האישום לבין שלב הסיכומים במשפט, והסכימה למעשה כי התשלומים במעטפות היוו "מעין משכורת". ואולם, "בית המשפט לא ייחס את המשמעות המלאה לשינוי שחל בעמדת התביעה, והתעלם ממנו לחלוטין". בסופו של דבר טוענים הסניגורים כי נותרה מחלוקת עובדתית מצומצמת ביותר בין התביעה ובין ההגנה בסופו של המשפט, ומשמעות הדברים היא שלא היה מקום להרשיע את הירשזון בעבירת גניבה.
עוד טוענים הסניגורים כי בית המשפט המחוזי שגה כשקבע כי הגירסה שהציג הירשזון, לפיה התשלומים החודשיים היוו "תגמול בין זכויות עתידיות", איננה הגיונית ונסתרת על-ידי הראיות שהוצגו במשפט.
"עיין היטב בכל העדויות שנשמעו במשפט", נכתב בערעור, "ולא תמצא ולו עדות אחת שלפיה הירשזון גנב כספים מהסתדרות העובדים הלאומית. איש מבין עדי התביעה לא גרס כי התשלומים הועברו לידי הירשזון כשלל של גניבה".
מאחר שהכרעת הדין רצופה טעויות קשות לגירסת ההגנה, יש לה השלכה גם לגבי העונש שהוטל על הירשזון. לדבריהם, אף אם הערעור על הכרעת הדין יידחה - עדיין מדובר בעונש מופרז בחומרתו שיש להקל בו. לטענתם, גזר הדין שגוי בין היתר מאחר שבית המשפט ראה בהירשזון אחראי למעילת האחים עובדיה ודוד כהן, ואולם "פעילות עבריינית כזו לא יוחסה לו מעולם לא בכתב האישום - לא במהלך שמיעת הראיות ולא בסיכומי התביעה".
פגיעה באחדות הענישה
עוד טוענים הסניגורים כי הירשזון הוענש בחומרה רבה יותר מהנאשמים האחרים בפרשה שעברו עבירו חמורות גם הם, באופן הפוגע בעקרון אחידות הענישה; הטיל עליו קנס גבוה בהרבה מזה שהוטל אח הנאשמים האחרים; וקבע כי מדובר בגניבה של כ-2 מיליון שקל, בעוד שהסכום האמיתי - אפילו לשיטת התביעה - מסתכם בכ-1.5 מיליון שקל בלבד.
לצד זאת, טוענים הסניגורים, בית המשפט לא נתן משקל מספיק לזיכויו של הירשזון מהעבירות ה"פוליטיות" שבכתב האישום. כזכור, הירשזון זוכה מהאישומים בפרשת מימון הפריימריז והכנס בגני-התערוכה וממימון קנסות תנועה.
נזכיר כי בחודש יוני השנה הרשיעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ברכה אופיר-תום, את הירשזון בעבירות של מירמה, גניבה והלבנת הון בקשר לקבלת תשלומים חודשיים ובונוסים מיוחדים מהסתדרות העובדים הלאומית, במעטפות כסף מזומן, בסך כולל של כ-1.9 מיליון שקל, וכן בעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות בעניין החזר הוצאות ארוחות היוקרה במסעדות ובמזנון הכנסת.
אופיר-תום כאמור גזרה על הירשזון מאסר בפועל של 5 שנים ו-5 חודשין, בתוספת מאסר על-תנאי לשנה וקנס בגובה של 450 אלף שקל. "המסר החייב לצאת מבית המשפט בנסיבות עבריינות של אנשי ציבור צריך שיהיה חד ובהיר", כתבה השופטת, "ויודיע כי גם איש ציבור רם-דרג המנצל לרעה את מעמדו ואת האמון שניתן בו צפוי לגינוי והוקעה, לצד עונש שאיננו שונה מעונשו של עבריין מן השורה".