הממשק שבין ההנהלה ל
דירקטוריון בחברות
סטארט-אפ הוא בעייתי באופן אינהרנטי. בעוד בחברות הגדולות, ציבוריות ברובן, השפעתו של נציג בעלי המניות בדירקטוריון היא פחותה, בדירקטוריון של חברת סטארט-אפ המצב שונה.
שם, במקרים רבים בעלי המניות הם קרנות הון סיכון, וסכסוך עם אחד מחברי הדירקטוריון יכול להיות סופה של החברה, או לפחות סוף תקופתו של המנכ"ל בחברה.
כשמוסיפים לכך את סימן השאלה התמידי מעל ליכולת העסקית של יזם טכנולוגי, את הנטייה המובנית של הקרנות לרדוף אחר האקזיט ואת התנודתיות בכלל של השווקים הטכנולוגיים, מקבלים מרחב חיכוך שיכול לשחוק חברה בקלות.
"אני מציע לכל מנכ"ל של חברת סטארט-אפ לשבת עם המשקיעים יום אחרי ההשקעה כדי ליישר קו בנוגע לציפיות. לא לחכות עם זה לרגע שמתקבלת הצעה לרכוש את החברה", כך המליץ אהרון מנקובסקי, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון פיטנגו, במפגש שערך פורום מנכ"לי ההיי-טק של המי"ל (המרכז הישראלי לניהול).
מנקובסקי, שיושב כיום בחמישה דירקטוריונים של חברות וכן משמש כיו"ר IVA, איגוד קרנות ההון סיכון הישראליות, הוסיף כי הוא מצפה ממנכ"ל שלא לחכות עם בשורות רעות והציע: "כמה שתספר יותר מוקדם, כך ייטב".
"ההשקעה היא ביזם"
לצידו של מנקובסקי, השתתף בכנס גם דובר אחר מעולם ההון סיכון, מודי רוזן, שותף מנהל בקרן מגמה (לשעבר קרן מגנום). רוזן, התבטא באופן חד-משמעי ודי מפתיע לגבי חשיבותו של היזם.
"אמנם, אנחנו משקיעים בחברות בתחילת הדרך, אבל למען האמת אנחנו משקיעים ביזם, ותחילת הדרך של היזם היא 5-7 שנים הראשונות של החברה, לפחות. תסתכלו על החברות הגדולות - מיקרוסופט, אינטל, דל ואחרות - היזם עזב, אם עזב, חברה מאוד גדולה".
היזם של החברה, כך מאמין רוזן, מחזיק את התשוקה ואת המניע ליצור משהו משמעותי. לכן, לדבריו, "תפקידו של הדירקטוריון בסטארט-אפ הוא להבין את הסיטואציה. להחליף את היזם במנכ"ל מקצועי, זה כמו לבצע השתלה של איבר מלאכותי".
רוזן מדבר גם קצת מהניסיון האישי. ההיסטוריה של קרן מגמה כוללת גם חברות כגון אטריקה, חברות מבטיחות בתחילת דרכן, שהוצאת היזמים מההנהלה הבכירה, הייתה חוליה בהתדרדרות של החברה.
"אפשר להחליף את היזם במנכ"ל מקצועי", טען רוזן, "אבל במקרה כזה הייתי מציע לקרן ישר למחוק בספרים 80% מהערך של החברה. מקסימום תהיה הפתעה לטובה אחר-כך, אם זה יצליח".
רוזן הדגיש צד נוסף בקשר שבין ההנהלה לדירקטוריון: האמון והיחסים בין היזם לדירקטורים. "אם אין אמון בין היזם לדירקטוריון, זה יהיה כישלון. קיים פוטנציאל נזק עצום בדירקטוריון שפועל באופן לא הרמוני.
"היה יותר ממקרה אחד של דירקטורים שפגעו בחברת סטארט-אפ. יזמים לפעמים לא מבינים עד כמה דירקטוריון שאינו מתפקד יכול לפגוע. דירקטוריון מסוכסך יכול להרוס חברה בקלות". רוזן גם רמז לנקודה נוספת: משך ישיבת הדירקטוריון. "היא צריכה להיות 90 דקות גג, ואני לארג'", הוא אמר, "ישיבות ארוכות זה סימן רע".
"למרקורי היה מזל"
באותו עניין העיד גם ד"ר גיורא ירון, כיום יו"ר איתמר מדיקל ואקסנט, שתרם דוגמאות מהתקופה בה היה יו"ר מרקורי, עד למכירתה לפני כשלוש שנים ל-HP תמורת 4.5 מיליארד דולר.
לדבריו, "ביחסים בין הדירקטוריון להנהלה במרקורי, היו שני מהלכים חשובים שהובילו לכך שיצאנו יותר טוב מכל חברה אחרת מסיפור הבק-דייטינג". בעקבות פרשת התיארוך לאחור של אופציות בחברה, עזב המנכ"ל, אמנון לנדן.
המהלך הראשון אותו ציין ירון, היה שהיו לה מועמדים להחלפת ההנהלה, מה ששירת מצוין את מרקורי. לדבריו, "הייתה לנו חוברת שאמרה מי המועמדים החליפיים לאילו תפקידים ומה צריך לעשות כדי להכין אותם. ברגע שנפלנו לבור, היה ברור מהר מאוד כי טוני זינגלה, שהיה נשיא מתוך מגמה להחליף את אמנון, ייכנס לתפקיד, הוא פשוט עשה את זה מוקדם מהצפוי".
המהלך השני הוא לקיחת עו"ד נפרד לדירקטוריון ולהנהלה. מרקורי שכרה את ברוס מאן ממוריסון פורסטר, שלדברי ירון ייתכן שהציל את העסקה למכירת החברה. "הוא מצא את הסעיפים שאפשרו את מכירתה ל-HP מבלי שהיו למרקורי דו"חות כספיים מבוקרים. היה לנו המון מזל".
בדיון אתמול השתתפו גם רו"ח איריס שטרק ודני כהן, מנכ"ל לאומי קארד. במקור היה אמור להגיע חיים רומנו, מנכ"ל אל על, שהודיע לאחרונה על פרישתו מהתפקיד בנסיבות שאינן ברורות, והחליט לוותר על ההופעה במפגש שנושאו היה הממשק בין הדירקטוריון להנהלת החברה.