גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מות חוזה האג"ח

הצעה לתיקון חוק ני"ע מתיימרת להגן על מחזיקי האג"ח ע"י חיזוק הזכות לפירעון מיידי

רשות ניירות ערך הציגה באחרונה טיוטת הצעה לתיקון פרק ה1 לחוק ניירות ערך. הטיוטה מציעה מספר חידושים מעניינים, חלקם חיוביים יותר וחלקם שנויים במחלוקת. כהרגלה (המאוד מבורך), בשנים האחרונות מפרסמת הרשות את הטיוטה, ומגלה אוזן קשבת להערות והארות הציבור. השינוי המוצע הפעם על-ידי רשות נירות ערך הוא דרמטי במיוחד, משום שהוא משקף תפיסה אידאולוגית חדשה של הרשות בשני עניינים: (א) תפקידה של רשות ניירות ערך ו(ב) תפקידו של הנאמן על איגרות חוב.

חוק ניירות ערך הישראלי, נחקק בשנת 1968, על בסיס התפיסה האידאולוגית של חוקי ניירות הערך האמריקניים, אשר התגבשה לאחר המשבר העמוק של השוק האמריקני ב-1929, משבר בו איבד שוק המניות האמריקני כ80% מערכו. בהליכי החקיקה של חוקים אלה התחרו 3 תפיסות:

על-פי התפיסה הראשונה, נפילת השערים איננה תולדה של כשלון בשוק המניות, אלא היא שיקפה משבר כלכלי אמיתי בשוק האמריקני. לפי גישה זו, לא היה שום צורך בשינויים ברגולציה של השוק האמריקני.

משקיעים לא מתוחכמים

בצד השני של המתרס עמדה הגישה ההפוכה, לפיה המשבר נבע מכך שהמשקיעים אינם מתוחכמים דיים על מנת להבין את המורכבות של ההשקעות המוצעות להם. המצדדים בגישה זו טענו שיש להקים ועדות השקעה מטעם המדינה, אשר תפקחנה על ההוגנות של העסקאות המוצעות לציבור המשקיעים.

הגישה השלישית, אשר אומצה בסופו של דבר, סברה כי השוק מתוחכם דיו, ובוודאי שיותר מהרגולטור, על מנת לדעת אילו הגנות דרושות למשקיעים ולתמחר כל השקעה, מורכבת ככל שתהיה. לכן, המצדדים בגישה זו סברו שהרגולציה היחידה הדרושה היא זו הכופה חובות גילוי.

כאמור, במקור, חוק ניירות ערך הישראלי הלך בעקבות המחוקק האמריקני, והסתפק בכפיית חובות גילוי. למיטב זכרוני, הסטייה העיקרית מגישה זו חלה בשנת 1991, עם חקיקתו של סעיף 46ב' לחוק ניירות ערך, אשר קבע כי חברה בורסאית אינה רשאית ליצור מניות אשר זכויות ההצבעה שלהן נחותות. החקיקה של סעיף 46ב' זכתה לביקורת, הן מצד האקדמיה והן מצד הפרקטיקה, וגם היום נטושה מחלוקת באשר לשאלה אם השפעתה על השוק הייתה חיובית או שלילית.

פירעון מיידי

הטיוטה שפרסמה רשות ניירות ערך בימים אלה, לתיקון פרק ה1, מציעה סטייה דומה מן האידיאולגיה הבסיסית. התיקון המוצע אינו מסתפק בחובת גילוי אלא מוסיף תנאי מהותי לכל איגרת חוב, המאפשר פירעון מיידי גם כאשר "קיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לעמוד בתשלומים על פי תנאי תעודות ההתחייבות או לעמוד בהתחייבויותיו המהותיות כלפי המחזיקים בתעודות ההתחייבות". תנאי זה הנו קוגנטי, ועל כן המחזיקים באג"ח אינם רשאים לוותר על הגנה זו, אפילו אם תוצע להם כנגד ויתור כזה תמורה הולמת.

לכאורה, התיקון המוצע עולה בקנה אחד עם האידיאולוגיה שנדחתה על-ידי המחוקק האמריקני, זו שסבורה שהמשקיעים אינם מתוחכמים דיים וזקוקים להגנת המחוקק. אך אם הבעיה היא שהמשקיעים אינם מתוחכמים דיים, הרי שגם לאחר שתוענק להם ההגנה הזו המשקיעים עדיין ישלמו על איגרת החוב סכומים גבוהים מדי. יתר על כן, אם החוק יקבע כי המחזיקים באג"ח יכולים לדרוש פירעון מיידי כבר כשיש חשש ממשי שהחברה לא תעמוד ב"התחייבויותיה המהותיות" (הכספיות או האחרות), ניתן להניח שעקב כך, בעתיד, המנפיקים ידאגו לכך ש"ההתחייבויות המהותיות", השעבודים ושאר תנאי האג"ח יהיו מלכתחילה נוחים לחברה יותר מהתנאים המצויים כיום באיגרות החוב. לכן, אם הבעיה היא ברמת התחכום של המשקיעים, כי אז בצד ההגנה שמספק סעיף 35ו1, היה על הרשות גם להקים מנגנון לפיקוח על התניות החוזיות הכלולות באג"ח ועל המחיר בו הן מונפקות.

חשוב מכל, ספק רב בעיניי אם סעיף 35ו1 באמת מספק הגנה לבעלי איגרות החוב. בכנס שקיים לאחרונה מרכז פישר על הנושא, העלו מספר משתתפים את החשש שהנאמן והמחזיקים באג"ח ידרשו פירעון מיידי גם במקרים בהם הדבר יפגע בסיכויי הגבייה של החוב, והם יעשו כן רק משום החשש שאחרת תוגש כנגדם תביעת רשלנות. אך אפילו אם נצא מנקודת הנחה שהדרישה לפירעון מיידי תיעשה רק כאשר הדבר משרת את האינטרס של המחזיקים בסדרת האג"ח, אין שום ערובה לכך שפירעון מיידי כזה ישרת את האינטרס של המחזיקים בסדרות אג"ח אחרות, ובוודאי שאין ערובה שפירעון מיידי כזה ישרת את האינטרס של בעלי המניות (חלקם מן הציבור) ושל עובדי החברה. בדרך כלל, בעקבות הפירעון המיידי, במקום שסדרת אג"ח אחת תימצא במצב של "חשש ממשי" לאי עמידה בהתחייבויות כלפיה, החברה תעבור למצב בו קיימת ודאות לכך שהיא לא תעמוד בהתחייבויותיה כלפי כל סדרות האג"ח. אפשרות זו מטרידה במיוחד לאור העובדה שהזכות לפירעון מיידי (כפי שהיא מוגדרת בסעיף 35ו1) קמה גם במקרים בהם סך הנכסים של החברה עולה על חובותיה, והחברה נמצאת רק במצוקת נזילות.

אין לי ספק שרשות ניירות ערך מודעת לחסרונות הנ"ל של סעיף 35ו1. מהו, אם כן, הרציונל של הסעיף?

לדעתי, ניתן להציע שני הסברים לגישה של הרשות:

הסבר אפשרי אחד הוא שבאמצעות סעיף זה מנסה הרשות להפחית את אי השיוויון בין איגרות חוב עם משך חיים ממוצע (מח"מ) שונה. הפירעון המיידי מאפשר למחזיקים באיגרות החוב ארוכות הטווח, כאשר החברה נקלעת לקשיים, להשוות את מצבם לזה של המחזיקים באג"ח קצר המועד. אבל גם שאיפה זו לשיוויון אינה מובנת מאליה.

שיוויון בין הנושים

ראשית, מלכתחילה ברור כי הסיכון הכרוך באג"ח קצר מועד הינו נמוך מזה של אג"ח ארוך מועד, ותנאי הריבית של שני האג"חים משקפים סיכונים שונים אלה. אם כך, לא ברור מהו ההיגיון בכך שנשווה את רמות הסיכון של אג"ח שתנאי הריבית שלו שונים.

שנית, ההבדלים בין רמת הסיכון של איגרות חוב שונות אינו נובע רק מהמח"מ השונה שלהן, אלא גם מתנאים אחרים של איגרות החוב ובעיקר מהשוני בשווי הבטוחות שעומדות מאחורי כל אג"ח. לכן, אם המטרה של הרשות היתה ליצור שיוויון בין הנושים השונים, בדומה לשיוויון שהרשות שאפה להשיג באמצעות סעיף 46ב' לחוק, היה עליה, בראש ובראשונה, לאסור על החברה ליצור שיעבודים. מכיוון שהרשות לא נקטה בצעד קיצוני כזה (ובצדק), נראה לי שהשאיפה לשיוויון אינה יכולה להסביר את התיקון המוצע.

הסבר חילופי לרציונל של סעיף 35ו1 הנו שבאמצעות סעיף זה שואפת הרשות לחזק את כוחו של הנאמן. על כך, ועל החיוב והשלילה שאני מוצא בתפיסה החדשה של הרשות לגבי תפקיד הנאמן, כפי שזו משתקפת מן הטיוטה, ארחיב ברשימה הבאה.

* הכותב הוא מנהל של מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון, הפקולטה למשפטים על-שם בוכמן, אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל