"אף דולר לא הולך לבעלי המניות - יכול להיות שבעתיד תהיה הנפקה"

סימנס רכשה 40% מערבה פאואר ב-15 מיליון דולר ומתכננת הקמת שדות סולאריים בנגב ■ בראיון ל"גלובס" אומרים מנכ"ל סימנס ישראל, אליעזר טוקמן, ונשיא ערבה, יוסף אברמוביץ', כי הרושם שנוצר רחוק מהמציאות

על רקע החלטת הממשלה להעביר 10% מייצור החשמל בישראל לאנרגיות מתחדשות, השוק הסולארי המקומי מעורר בשנה האחרונה עניין רב בקרב חברות בינלאומיות שמעוניינות לחבור לשותפים מקומיים. אך הרגולציה שטרם הושלמה והביורוקרטיה בהליכי התכנון, גרמו לכך שרוב העסקאות עדיין נמצאות על המדף.

כל זה השתנה בחודש שעבר. עדות ראשונה לפוטנציאל המסחרי של הענף התקבלה כשענקית התשתיות סימנס הגרמנית, רכשה 40% מחברת האנרגיה הסולארית ערבה פאואר (APC), העוסקת בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, תמורת 15 מיליון דולר לפי שווי של 37.5 מיליון דולר.

ערבה הוקמה לפני שלוש שנים, ומוחזקת בבעלות יוסף אברמוביץ' וקבוצת משקיעים יהודים-אמריקנים (60%) בשותפות עם קיבוץ קטורה. סימנס מחזיקה ב-40% הנותרים.

אברמוביץ' ביקש לשלב בין החזון הציוני של ההתיישבות בנגב לאנרגיה סולארית, והפעילות הנמרצת של החברה הביאה לחתימה על הסכמי שיתוף פעולה עם 15-20 קיבוצים בנגב ובערבה, המחזיקים בקרקעות זמינות להפקת חשמל בהיקף עד 500 מגוואט.

בשנה האחרונה ניהלה ערבה מו"מ מתקדם לצירוף משקיעים אסטרטגיים ופיננסיים לשם מימון הפרויקטים, והבחירה נפלה על סימנס. ההסכם בין ערבה וסימנס הוא להקמת מתקנים סולאריים בהספק של 40 מגוואט, ובהשקעה מתוכננת של כ-200 מיליון דולר. זו ההשקעה הגדולה ביותר בחברת אנרגיה סולארית שנעשתה עד כה בישראל, והיו שמיהרו לכנות אותה "האקזיט הסולארי הראשון".

בראיון בלעדי ל"גלובס" אומרים מנכ"ל סימנס ישראל, אליעזר טוקמן, ונשיא ערבה, יוסף אברמוביץ', כי הרושם שנוצר רחוק מהמציאות. לטענתם, הסכומים שתעביר סימנס יוזרמו ישירות למימון הפרויקט הראשון להקמת התחנה הסולארית בקטורה. ערבה כבר קיבלה רישיון להקמת התחנה (5 מגוואט) בהשקעה המוערכת ב-120 מיליון שקל.

"לא באנו לעשות אקזיט", אומר אברמוביץ', "אנחנו מגיעים מקיבוץ שיתופי בערבה עם ערכים של חזון וציונות. הגענו לישראל לא רק בשביל להרוויח כסף, אלא כדי לפתח את האזור ואת השוק הסולארי בישראל. כל הסכום שיתקבל מסימנס הולך לתוך ערבה פאואר ולא לכיס שלי או לכיס של שאר בעלי המניות. אנחנו כאן כדי להישאר לטווח הארוך. היו לנו המון הצעות, כולל מחברות בינלאומיות שרצו לקנות את החברה כולה ולא רק חלק ממנה, אבל רצינו להישאר הבעלים. לכן, מצאנו בסימנס את השותף האסטרטגי האידיאלי".

לא יחליפו את המייסדים

אברמוביץ' אומר כי "עד עכשיו הזרמנו בעצמנו את הכספים למימון הפעילות, אבל הגיע הזמן לצרף שותף. כבר אישרנו את העסקה בקיבוץ, וביקשתי מהחברים לגלות סבלנות, כי השדות הסולאריים יהפכו בעתיד לפרות מזומנים. אם יודעים לקבל את ההיתרים, כמו שאנחנו יודעים, ובצירוף היכולות של סימנס - אפשר להקים כמה פרויקטים כך שבטווח הארוך נגיע לתשואה טובה יותר למשקיעים. אנחנו לא חברת היי-טק, לא סטארט-אפ שרוצה להימכר. אנחנו רוצים להרגיש שתרמנו לעתיד האזור. סימנס גם התנהגה אלינו בכבוד, ולא באגרסיביות, כמו משקיע שרוצה לבלוע אותנו".

"זה לא אקזיט, זו השקעה", טוען גם טוקמן, "שהרי אף דולר לא הולך לבעלי המניות של הפרויקט. יכול להיות שבעתיד תהיה הנפקה, אני לא פוסל את זה. אבל כרגע זה לא על הפרק. אנחנו מתמקדים בהוצאה אל הפועל של הפרויקט הראשון בקטורה".

*יש הערכות בענף שהאינטרס המרכזי של סימנס הוא הרווח שתגזור מאספקת הציוד לפרויקט.

טוקמן: "ההשקעה בערבה היא לא רק השקעה פיננסית, אלא חבילה שלמה של יכולת הנדסית, טכנולוגיה, ידע וניסיון בהקמת תחנות כוח של מ-5 מגוואט ועד מאות מגוואטים. אין לנו עניין בפרויקטים של מתקנים סולאריים קטנים. אספקת הציוד היא חלק מהעסקה, אבל לא המניע העיקרי. ברגע שסימנס היא הספקית, זה יוצר ביטחון ומוריד את הסיכון של העסקה".

*סימנס רכשה 40% מהחברה. יש לה מטרה עתידית להגיע לשליטה?

טוקמן: "בפירוש לא. אנחנו נכנסים לשותפות בהנחה שהבעלים ימשיכו להוביל את הפרויקט. כבעלי מניות נוכל לקבל הכנסות ורווחים, אך אין לנו כוונה או רצון להחליף את המייסדים. התפיסה של זרוע ההשקעות של סימנס, SVP, היא לא להשקיע יותר מ-50% כדי לא למזג את החברה בתוצאותיה, ומצד שני, לא לקחת פחות מ-20% מהמניות, שכן יהיה זה אחוז לא משמעותי".

*אתם מאמינים ששיתוף הפעולה יתרחב מעבר ל-40 מגוואט שנקבעו בהסכם?

אברמוביץ': "יש לנו אינטרס משותף ליצור שוק גדול בישראל של אנרגיה סולארית. המטרה של ערבה פאואר היא להגיע לייצור מאות מגוואט יחד עם הקיבוצים השותפים. השדה הראשון בקטורה שכבר קיבלנו אליו רישיון הוא בהספק של כ-5 מגוואט ואנחנו בשלבי תכנון של עוד 3 שדות בהספק של 25 מגוואט".

טוקמן: "מאחר שעדיין לא נבנה בישראל אפילו מגוואט אחד, יש לגלות זהירות. חתמנו על הסכם מטריה אבל עדיין חוסר הוודאות רב. המחויבות שלנו היא עד 40 מגוואט וגם זו השקעה גדולה של יותר מ-200 מיליון דולר. אם שיתוף הפעולה יעבוד והפרויקט הראשון יצליח בתוך שלוש שנים, לא תהיה מניעה להמשיך הלאה לפרויקטים נוספים".

*איך יתחלק מימון הפרויקטים בין השותפים? האם בעל מניות שלא יזרים הון ידולל?

אברמוביץ': "סימנס קיבלה אופציה להשקיע מאות מיליוני דולרים בכל עסקה שתהיה בעתיד. במו"מ לסגירת העסקה כלל לא ביקשנו סכום של 15 מיליון דולר, אלא פחות מזה. אבל סימנס אמרה שכדי שלחברה תהיה יכולת לממן את השדה הראשון, כל הכסף ייכנס אליה. התזרים מהפרויקטים הסולריים צפוי להיות חיובי, ואני לא צופה בעיה במימון הפרויקטים".

טוקמן: "לפרויקטים מסוג זה יש להעמיד הון עצמי של לא יותר מ-20% מההשקעה ואת רוב הכספים מגייסים מהבנקים. כשסימנס שותפה בפרויקט יותר קל לגייס מימון מהבנקים, ויש גם קשר לכמות הציוד שסימנס מספקת לפרויקט. אם יש מעט ציוד - סימנס לא תשקיע הרבה ולהפך. ההזרמה תהיה לפי החלק היחסי של בעלי המניות, כשהחלק שלנו הוא 40%".

במקביל לעסקה בערבה פאואר, סימנס מנהלת גם מו"מ לרכישת חברת האנרגיה התרמו-סולארית סולל, שם היא מתמודדת מול שיכון ובינוי שהגישה הצעה המשקפת לחברה מבית שמש שווי של 275 מיליון דולר. כמו-כן, היא מתמודדת גם במכרז באשלים.

*האם הכניסה לערבה פאואר ובמקביל לתחום הפוטו-וולטאי לא יוצרת ניגוד עניינים?

טוקמן: "בסולל אנחנו בעיצומו של התהליך ולכן אני לא יכול להגיב. סימנס העולמית רוצה להיות שחקנית מרכזית באנרגיה סולארית, בין אם בטכנולוגיה תרמו-סולארית ובין אם פוטו-וולטאית (PV). לגבי ישראל, אני רואה אפשרות לשיתוף פעולה עם ערבה פאוואר גם בפרויקטים אחרים, שאינם פוטו-וולטאיים. אין ניגוד עניינים אלא השלמה".

*איפה תהיו בעוד שנה?

אברמוביץ': "הרגולטור קבע שמי שייכנס ראשון לשוק, יזכה לתעריף גבוה יותר. מי שבאמת רוצה שדה סולארי עם הכנסות ל-20 שנה, צריך לפעול במהירות. אני מקווה שבעוד שנה נהיה בתהליכי בנייה של לפחות 3 שדות סולאריים, ועוד 25 שדות יהיו בהליכי תכנון ורישוי סטטוטורי מתקדמים".

טוקמן: "אני חותם על זה. נעשה מה שצריך בשביל שהפרויקטים הסולאריים יתגשמו".