גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נאמנות במבחן

טיוטה לתיקון פרק האג"ח בחוק ני"ע מרחיב את סמכויות הנאמן. הנה הצעה לתיקון נוסף

רשות ניירות ערך פרסמה באחרונה טיוטה לתיקון פרק האג"ח בחוק ניירות ערך. ברשימה קודמת פרי-עטי ("דין וחשבון", 30/9) גרסתי, כי הטיוטה משקפת מעבר של הרשות מאידיאולוגיה ליברלית לפטרנליסטית: עד היום, חייבה הרשות את החברה המנפיקה לדווח על תנאי האג"ח בלבד. על-פי הטיוטה, לעומת זאת, רואה עצמה הרשות גם כמוסמכת לנסח עבור הצדדים את תנאי האג"ח: בסעיף 35ו1 להצעה היא כופה על הצדדים (החברה והמחזיקים באג"ח) תנאי המקנה למחזיקי האג"ח זכות לדרוש פירעון מיידי.

ברשימתי הקודמת הצבעתי על חסרונותיה של גישה זו. בסופה טענתי, כי אי-אפשר להבין את המהפך בתפישת הרשות בלא התייחסות לפן אחר בטיוטה: תפקידו של הנאמן. לפן זה מוקדשת הרשימה הנוכחית.

גם בנושא תפקידו של הנאמן משקפת הטיוטה שינוי תפישתי. עד היום, הנאמן של המחזיקים באג"ח נתפש כאדמיניסטרטור, הפועל על-פי הנחיות החוק, שטר הנאמנות ואסיפת המחזיקים באג"ח. אם תאומץ הטיוטה כלשונה, לעומת זאת, יוקנה לנאמן שיקול-דעת רחב: תהיה לו סמכות לקבל החלטות גם ללא אישור של בעלי האג"ח, לרבות הסמכות לדרוש פירעון מיידי כאשר קיים חשש ממשי שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה.

על-פי הצעת הרשות, אם כן, על הנאמן להיות מסוגל לבצע ניתוח כלכלי שוטף של מצב החברה. אם יגיע הנאמן למסקנה שקיים חשש ממשי שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה, הוא יידרש לקבל החלטה מורכבת נוספת - להכריע בשאלה האם דרישה לפירעון מיידי תשרת את האינטרסים של המחזיקים באג"ח, שמא דרישה כזו דווקא תפגע בהם.

ההיגיון בגישתה החדשה של הרשות ברור: כפי שהנהלת החברה והדירקטוריון מוסמכים לנהל את החברה בלא קבלת אישור מבעלי המניות על כל החלטה, כך הגיוני גם שלבעלי האג"ח יהיה נציג שיהיה רשאי לפעול לקידום האינטרסים שלהם בלא שיידרש לקבל את אישורם.

כנגד היגיון זה עומדים מספר טיעונים:

ראשית, סמכות רחבה זו של הנאמנים תחייב אותם להחזיק כוח-אדם מקצועי, שאינו נמצא כיום ברשותם. לכן, אם תאומץ הטיוטה סביר להניח ששכרו של הנאמן יעלה משמעותית, ובעלי האג"ח הם שיישאו בו. בכך אין כמובן כדי לשלול את האפשרות שהשינוי כדאי לבעלי האג"ח, ואולם הדבר יוצר ספק מסוים לגבי כדאיות המהלך.

שנית, שיקול-הדעת שמקנה הצעת החוק לנאמן יוצר "בעיית נציג" בין הנאמן לבעלי האג"ח. כך למשל, קיים חשש שהנאמן יקרא לפירעון מיידי, אף במצבים בהם הדבר אינו משרת את האינטרס של המחזיקים באג"ח, רק כדי להקטין את הסיכון שתיוחס לו אחריות.

שלישית, החשש שידם של הנאמנים על הדק הפירעון המיידי תהיה קלה מדי, עלול להרתיע חברות ציבוריות, ולגרום להם להעדיף אפיקי מימון חילופיים, כמו בנקים ושחקנים פרטיים אחרים, על פני הציבור הרחב. כתוצאה מכך, תנאי הריבית והביטחונות שיוקנו למחזיקי האג"ח מן הציבור יהיו עוד פחות טובים מאשר היום.

מכיוון שאין ודאות שיתרונותיה של הגישה החדשה עולים על חסרונותיה, אני סבור שיהיה זה נכון יותר לטפל בנושא באופן זהיר יותר. לגישתי, השינוי החיובי ביותר בטיוטה של הרשות הנו השינוי המוצע בנוגע להיקף האחריות המשפטית של הנאמן בגין נזקים שגרם למחזיקים. הרשות מבינה שהתפקיד החדש המוטל על הנאמן מחייבו להפעיל שיקול-דעת הדומה לזה של דירקטור בחברה, ועל כן היא משווה גם את רמת האחריות שלו לזו של דירקטור: כפי שדירקטור מוגן על-פי כלל שיקול-הדעת העסקי, כך (על-פי הטיוטה) יהיה גם הנאמן פטור מאחריות לנזקים שגרם להם עקב הפעלת שיקול-דעת עסקי, גם אם היה זה שיקול-דעת רשלני ומוטעה, ובלבד שפעל בתום-לב.

כלומר, בניגוד למגמה הפטרנליסטית שמפגינה הרשות בסעיף 35ו1 לטיוטה, השינוי שהיא מציעה לסעיפים העוסקים באחריות הנאמן (סעיפים 52יב-יג לחוק) הנו דווקא ליברלי. לדעתי, אם אחריותו של הנאמן בגין טעות בשיקול-דעת תהיה מופחתת, כפי שמציעה הטיוטה, ייתכן כי הדבר יתמרץ את החברה המנפיקה ואת המחזיקים באג"ח להסכים על חיזוק כוחו של הנאמן. ואם אכן צודקת הרשות, שטובת בעלי האג"ח מחייבת שלנאמן תהיה סמכות לדרוש פירעון מיידי ללא אישורם המוקדם, סביר להניח ששטרי הנאמנות, באופן וולונטרי, יקנו את הסמכות הזו לנאמן.

יתר-על-כן, מרגע שהנאמן יהיה פטור מאחריות משפטית על שיקול-דעת מוטעה, יהיה לו קל יותר לקחת על עצמו תפקיד פעיל יותר בהתמודדות עם מצבים משבריים של החברה. לכן, חוק ליברלי כזה עשוי לגרום לכך ששטרי הנאמנות יסמיכו את הנאמן לבצע מהלכים עוד הרבה יותר מרחיקי לכת מכפי שהחוק קובע כיום. למשל, הסמכות לשמש כנציגות של בעלי האג"ח כאשר החברה נמצאת במשבר, לנהל מטעמם משא-ומתן עם החברה על מנת להגיע להסדר לשינוי בתנאי האג"ח, ואולי אף לחתום על הסדר כזה ללא אישור מוקדם של בעלי האג"ח.

המשבר הפיננסי בו אנו נמצאים לימד, כך נדמה, כי סמכות כזו של הנאמן לייצג את המחזיקים במשא-ומתן להסדר עשויה להיות חיונית לבעלי האג"ח הרבה יותר מהסמכות לדרוש פירעון מיידי. יתר על כן, הסמכה רחבה כזו של הנאמנים עשויה להיות אטרקטיבית לא רק לבעלי האג"ח, אלא גם לחברות עצמן. הן עשויות להיות מעוניינות בכך, שבמקרה של משבר הן יוכלו לנהל משא-ומתן, לגיבוש הסדר כזה, עם גורם אחד - הנאמן. לכן, סביר להניח שחברות יעניקו תנאים טובים יותר (ריבית, ביטחונות וכיו"ב) לבעלי אג"ח אשר להם נאמנים עם סמכויות רחבות כאלו.

לסיכום שתי הרשימות: הצעתי היא להשאיר לצדדים לקבוע בחוזה ביניהם הן את תנאי האג"ח והן את הסמכויות של הנאמן. לשם כך, רצוי שההגנות שמקנה החוק למחזיקי האג"ח, והסמכויות של הנאמן, יהפכו לברירות מחדל, עליהן יהיו הצדדים רשאים להתנות בשטר הנאמנות. ועל מנת שהצדדים יוכלו להסכים על הרחבת הסמכויות של הנאמן, אני סבור שראויה היא הצעת הרשות להשוות את היקף האחריות של הנאמן לזה של הדירקטור, כך שהנאמן, כמו הדירקטור, יהיה מוגן על-ידי כלל שיקול-הדעת העסקי.

* הכותב הוא מנהל אקדמי של מרכז פישר לממשל תאגידי ורגולציה של שוק ההון, אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

עבודה מהבית / צילום: Shutterstock

עדכון המס שיכול לשים סוף לכדאיות הרילוקשיין

ה־OECD אישר לאחרונה עדכון לאמנת המס הקובע מתי עבודה מרחוק במדינה זרה עלולה לחשוף חברות לחיוב במס ● לפי ההחלטה, אם העובד עובד למעלה מ־50% מזמן מהבית, והעבודה במדינה הזרה חיונית לפעילות העסקית - התאגיד ישלם מס של עשרות ואף מאות מיליוני דולרים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מטוס אל על חונה בהאנגר תחזוקה בשדה התעופה בן גוריון / צילום: Shutterstock

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות