בניגוד לציפיות ירד מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ב-0.3%, כך מדווחת הערב (ה')הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשוק ציפו ליציבות עד עלייה של 0.2%.
הירידה מוסברת בעיקר בגורמים עונתיים, לרבות ירידה חדה של יותר מ-7% בסעיף הבראה ונופש בארץ ובחו"ל, כמו כן בירידה של 6% בסעיף ההלבשה. עוד ירד סעיף פירות טריים ב-10%. מנגד, שוב התחזק סעיף הדיור - ב-0.8%, מה שמיתן את הירידות בשאר הסעיפים. התשלום לגן ילדים ומעון עלה ב-4.7%.
כתוצאה מכך האינפלציה השנתית - ב-12 החודשים האחרונים, עומדת על 2.8%, ולראשונה אחרי חודשים רבים, היא נכנסת לתוך יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה - 1%-3%. קצב האינפלציה השנתית ירד לרמה של 6.5%. עם זאת, מתחילת השנה (ינואר-ספטמבר) עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.4% - מעל יעד יציבות המחירים.
בעקבות המדד המפתיע, מתמתנים הלחצים על בנק ישראל לבצע העלאת ריבית נוספת. נזכיר, כי לפי הפרוטוקולים של הדיון המוניטרי האחרון, כלל חברי הנהלת בנק ישראל, למעט חבר אחד, המליצו על העלאה נוספת של הריבית הבסיסית מ-0.75% ל-1%, וטענו כי האינפלציה גבוהה מדי.
נזכיר כאמור, כי עפ"י התחזיות בשוק ההון, המדד צפוי היה להצביע על יציבות, עד עלייה של 0.2% בספטמבר, לאחר מספר חודשים בהם נרשם מדד מחירים גבוה. מדד המחירים לאוגוסט עלה ב-0.5%.
הכלכלנים מדגישים כי חלק מעליות המחירים שנרשמו עד כה השנה נבעו מצעדים ממשלתיים, שהוסיפו כ-1.5% למדד השנתי ובניכוי שלהם המדד חוזר לטווח היעד הממשלתי.
התגובות
רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות: "לאחר המדד הנמוך, כמובן שהריבית לא תעלה בחודש הבא ולהערכתנו גם לא בהמשך השנה. ניתן לציין שלוש סיבות התומכות לכאורה בהעלאת ריבית נוספת: הצריכה הפרטית המתחזקת, השפעת סעיף הדיור שמתמעטת, והעלייה במדד המחירים ליצרן (1% באוגוסט) שעלולה להצביע על עליות מחירים בקנה. אולם מולן, גורמים כבדי משקל יותר תומכים בהותרת הריבית על כנה: ההתאוששות בהוצאות משקי הבית עדיין לא גורמת לחץ מחירים, העלייה במדד עדיין נובעת ברובה מסעיף הדיור, המהווה 20% מהמדד הכללי, הריביות במדינות אחרות לא ישתנו בקרוב, השקל ממשיך להתחזק כנגד הדולר. בסך הכול, להערכתנו, מדד ספטמבר נמוך מספיק על מנת להכריע את הכף לטובת הותרת הריבית על כנה".
עו"ד יהודה טלמון, נשיא להב: "המדד הוא ראייה לכך שהתייקרויות בחודשים שעברו לא נבעו מהתפרצותו של השד האינפלציוני, אלא ממדיניות ממשלתית ומהתייקרות בינלאומית של חומרי גלם. השארת הריבית הנמוכה על כנה הינה כורח המציאות למי שחפץ בהמשך היציבות ובהיחלצותו של המגזר העסקי מן המשבר. עם זאת, אל לנו לנוח על זרי הדפנה נוכח המדד הנמוך, ויש להמשיך ביוזמות ממשלתיות להוזלת האשראי והגברת זמינותו, כמו גם חיזוקו ומיגונו של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים החשופים יותר מהאחרים לתנודות השוק. אני תקווה כי ההידברות ושיתוף הפעולה בין המגזר העסקי להנהגה הכלכלית, שאפיינו את התנהלותה של הכלכלה הישראלית נוכח המשבר הכלכלי העולמי, ימשכו ואף יגברו לאור האתגרים העומדים בפנינו בשנה הקרובה".
אורי יהודאי, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים: "האבטלה הגבוהה וחוסר הוודאות לגבי הפעילות הכלכלית מרסנת את האינפלציה והיא צפוייה להמשיך להיות סביב יעד המחירים (1% - 3%); תשומת הלב המשקית צריכה להיות לחיזוק התחרותיות של היצוא והכלכלה הישראלית, תוך דאגה עמוקה משער החליפין. יש למקד את המאמצים למציאת פתרון מגמת היחלשות הדולר והשפעתה על כושר התחרות של היצוא והכלכלה הישראלית בחודשים הקרובים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
