אין זו דרכי להתמודד עם שאלות אקדמאיות, ובכללן השאלה אם ישראל היתה צריכה לשתף פעולה עם ועדת גולדסטון, אם לאו. דבר אחד ברור: ישראל - כמו כל מדינה דמוקרטית הנאבקת בארגוני טרור - מצויה בצרה, והשאלה הנכונה הינה מה עושים עכשיו ומה הלאה?
אני סבור כי אל לה לישראל רק להתגונן. עליה ליזום מאבק עיקש, ויש לה "קייס" טוב. ועל כך אעיר שתי הערות על המצב:
א': מבחינת המשפט הבינלאומי, אין כל ערעור לגבי זכותה המהותית של מדינה להגן על עצמה. עם זאת, האמנות הבינלאומיות בדבר דיני מלחמה התיישנו. הוגי האמנות סברו כי מלחמות העבר, מדינה מול מדינה, צבא מול צבא, ישקפו גם את תוואי מלחמות העתיד. איש מהם לא חלם על מאבק בארגוני טרור, כאשר לרשותם מערך טילים הפוגע באזרחים שלווים; איש מהם לא הקדיש מחשבה כיצד נאבקים במשגרי טילים, הממוקמים באזורים מאוכלסים; איש מהם לא נתקל במונח "Human Shield", שמציב אזרחים כחגורת הגנה לכוחות טרור; איש מהם לא הניח כי יאחסנו מעבדות נפץ וטילים בבתי-חולים ובמקומות קדושים!
סוגייה כאובה זו מחייבת, לכן, דיון מחודש באמנות הבינלאומיות הקיימות, תוך כינון אמנה בינלאומית חדשה שתתייחס למאבק בטרור הגואה. במסגרת אמנה זו יש לקבוע כללים חדשים: מה מותר ומה אסור שעה שמדינה נאבקת על זכותה להגן על עצמה ועל תושביה בפני טרור.
לא רק ישראל נאבקת בטרור ובטילים המונעים בדלק דתי. מבחינה זו, יוזמה של ישראל לכינונה של אמנה בינלאומית חדשה למאבק בטרור תזכה לאהדה מובנית בארה"ב, באיחוד האירופי, ברוסיה, בסין, בהודו ובמדינות רבות נוספות.
ב': דו"ח גולדסטון אומץ על-ידי הוועדה לזכויות אדם של האו"ם, והוא יועבר לדיון בעצרת הכללית של האו"ם, ומשם הוא עלול להגיע למועצת הביטחון. יש להניח כי ארה"ב תטיל וטו, בטרם הדו"ח מועבר לטיפול בית הדין הבינלאומי בהאג. ואולם, אין בכך כדי "לסגור" הרמטית את הסיכון בהעמדה לדין פלילי של קברניטים וקצינים על מה שמכונה "פשעי מלחמה", באותן מדינות שהקנו לעצמן (ולדעתי שלא כדין) סמכות שיפוט אוניברסלית.
לפי כללי המשפט הבינלאומי, אחת מהדרכים "להתגונן" בפני מסלול משפטי זה הינה כינונה בישראל של ועדת בדיקה. ואולם, ועדת בדיקה ישראלית טהורה תיתקל בביקורת עזה, שהרי לא יהיה בכוחה לגבות עדויות ברצועת עזה ולשמוע את הגרסאות של חמאס. התקשורת הבינלאומית תהיה מוצפת בביקורת, לפיה כינון הוועדה הוא בחזקת "משחק מכור" מראש.
נוכח העובדה שאין לישראל מה להסתיר ושמבצע "עופרת יצוקה" בא לאחר 6 שנות ירי של טילי טרור על אזרחים, על ממשלת ישראל למנות ביוזמתה "ועדת בדיקה בינלאומית", שתגמד את ועדת גולדסטון, ושתורכב ממשפטנים ואנשי ציבור ישראלים ובינלאומיים בכירים, שזהותם תיקבע על-ידי ממשלת ישראל, בהתייעצות עם ארה"ב, האיחוד האירופי, רוסיה, סין והודו.
ועדה זו תוסמך לבדוק את כל האירועים שקדמו ל"עופרת יצוקה" ואת המבצע עצמו, וכן להמליץ המלצות בכל הקשור לכינון אמנה בינלאומית חדשה למלחמה בטרור, בחזקת "עוז לתמורה בטרם פורענות".
הכותב הוא ראש משרד עורכי הדין כספי ושות'.