בית המשפט המחוזי בתל-אביב פסק פיצויים בסך 5,000 שקל לתושב רמת-השרון, שגילה כי סכום התשלום שגובה העירייה עבור שעת
חניה באמצעות
איזי פארק חורג בשקל אחד מהסכום המרבי שמתיר חוק העזר העירוני - עד סך של 4 שקלים.
האזרח תבע את עיריית רמת-השרון כאחראית על הסדרי החניה שבתחומה, את החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי כספקית השירותים עבור העירייה, ואת חברת איזי פארק המספקת שירותי חניה אלקטרוניים.
השופטת שרה גדות ציינה בפסק הדין כי מיד לאחר הגשת התביעה הופסקה הגבייה הבלתי חוקית, אולם היא הדגישה את החשיבות הציבורית שבתביעה. יודגש כי משום שהגבייה הפסולה הופסקה, לא המשיך ההליך המשפטי להכרת התביעה כייצוגית, והדיון התמקד בפיצוי לתובע, שגילויו מנע מציבור החונים בתחומי רמת-השרון תשלומי שווא לרשויות.
את הפסקת הגבייה לאחר הגשת התביעה פירשה השופטת כ"הודאה" על אי-כשרותה: "הנתבעת פעלה שלא כדין, גבתה סכומים שלא כדין, ואלמלא הגשת התביעה - ניתן להניח במידה רבה של סבירות כי הגבייה הבלתי חוקית לא היתה נפסקת".
התובע ניסה לכלכל את הפסקת הגבייה במונחים כספיים בראייה עתידית, וטען כי במשך 7 שנים עתידיות נחסכו 420 אלף שקל מציבור החונים באמצעות איזי פארק. האזרח העירני קיווה לגמול של 10,000 שקל עבור פועלו ו-100 אלף שקל שכר-טרחה לעורכי דינו.
לטענת העירייה והחברה למשק וכלכלה, אילו היה פונה התובע אליהן מבעוד מועד - היה נחסך ההליך המשפטי, ו"הדבר היה מניב את אותה תועלת".
השופטת קיבלה טענה זו לצד העובדה כי התביעה איננה "מקורית" (בשל תביעות עבר נגד רשויות אחרות), וקבעה פיצוי של 5,000 שקל לתובע ו-20,000 שקל שכר-טרחה לעורכי דינו. סכומים אלה ישולמו על-ידי העירייה והחברה למשק וכלכלה. (תמ 000140/07).